תורת התיקון האישי והטיפול הרגשי

 הרב אריה חיים נווה שליט"א 

תורת התיקון הרגשי והטיפול הרגשי לאור חכמת הקבלה 

 שיעור 18

סוד הטבע הרוחני שלנו

במסגרת הטיפול האישי והרגשי חשוב לי להבהיר איזה כמה דברים. אני כמלמד וכמורה רוחני היה לי חשוב ליעל מאוד מאוד מאוד את מה שאני מלמד. יש לנו, החיים הם קצרים והאנשים לצערי לא נשארים למשך המון שנים והתיקון שצריך להיעשות צריך להיות מאוד דרמטי. יש כמה דברים שחשוב שאדם יידע אותם בחיים שלו.

 1.הוא צריך לדעת מהי האמת, כדי לדעת להתאים את עצמו אליה. הוא צריך לדעת באמת במה להתרכז, כי יש המון שטויות בחוץ, המון דמיונות, והאדם מבזבז את החיים שלו לריק סתם בגלל שהוא מהופנט ממשהו שלא קיים באמת. הוא נמצא בסוג של חלום. עָלְ מָ א הַ דִּ ין כַחַ לָ מָ א דָ מִּ י, והוא נורא מתרשם ממנו, ובינתיים הוא מתעלם מהמציאות האובייקטיבית. אז קודם כל הוא צריך לדעת לקבל תורה אובייקטיבית. הוא צריך שמישהו יגיד לו מה האמת מאחורי הקלעים. אז בשביל זה צריך להיות אדם רוחני שנמצא מעל, מאחורי הקלעים, והיה שם, וידווח לו, שיגיד לו. ושזה כמובן שזה צריך להיות בקורלציה עם משהו שניתן אלפי שנים בדרך שכולם הלכו בה. והוא יכול לתת דרך שכל אחד יכול ללכת בה. ושהאדם בעצמו יתנסה בזה בעצמו, בחייו, מה שנקרא, מבשרי אחזה אלוקה. זה דבר אחד. הלימוד. חייב לימוד.

2 .חייב לדעת מה לתקן. מה התקלקל בעיקר. אם האנושות איבדה עכשיו את האמת אז מה התקלקל בעיקר. מה, איפה הקלקול, איפה זה נעשה. אז נניח בבראשית אנחנו קוראים שאדם הראשון, ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו. בראו אדם בצלם. ממש צמצום של הבורא. הבן של הקדוש ברוך הוא. זה האלוקות בקטנה. והוא מושלם. הוא רואה מסוף העולם ועד סופו ותפוח עקבו מכהה גלגל חמה. ישות שהיא מתחילה מהדבר הגבוה ביותר. היא התורה, היא האור, הוא יודע הכל והוא אחר כך רק, בעקבות החטא, הוא נפל וההסתרות שנהיו על התודעה שלו בלבלו אותו. בפרשת נח אנחנו רואים את הסימפטומים של זה. הסימפטומים של זה היה ותימלא הארץ חמס. שעסקו בגזל. אבל זה לא השורש. זה ענף. סימפטום זה ענף, זה לא שורש. בהמשך אנחנו רואים, בפרשת לך לך אנחנו רואים את סדום ועמורה. ונפגשים ברצח, ובמלחמות, בין העמים. ואחר כך זה ממשיך הלאה, אבל כל אלה הם סימפטומים למשהו שהשתבש. ואנחנו רוצים לדעת מה זה הדבר הזה שהשתבש ולטפל בו ולתקן אותו. והדבר הזה שהשתבש ממשיך עד ימינו אנו ולכן אנחנו באים לטפל בו במסגרת התיקון האישי והטיפול הרגשי. דבר נוסף שחסר, ההשתלטות על מקום התודעה. לכבוש את מקום התודעה. להיות מודע. כי הדורמיטא, התרדמה שהאדם נמצא בה, היא כאשר אין שליטה בתודעה. התודעה לא  עובדת. האדם לא מודע לדברים. הוא לא ער, הוא לא בהכרה. אז את זה אנחנו עושים מצעות ההגות.

3 .דבר שלישי שבחרתי ללמד אותו זה התפילה כי אנחנו חייבים להיות באינטראקציה עם החלקים הגבוהים שמהם יצאנו והתפילה היא זאתי שקושרת אותנו עם החלק הכי גבוה שממנו יצאנו, עם הדבר הכי גבוה שממנו יצאנו. והתפילה ניתנה לנו בדרך על ידי הרועים הרוחניים שלנו כדי שנטפס ונעלה את עצמנו לשם.

4 .לאחר מכן יש לנו את פרשת השבוע שזה למעשה... המכתב מכתב אלוקים הוא, מי שכתב את התורה זה היה הקדוש ברוך הוא. הרועה הרוחני, המורה הרוחני הראשון זה היה הקדוש ברוך הוא. והוא הכתיב למשה רבינו מה לכתוב. זה לא שמשה רבינו כתב את זה מדעתו אלא הקדוש ברוך הוא אמר לו אתה תכתוב. אני אלמד אתכם מהי הדרך להגיע אלי. ולכן היה לי חשוב ללכת בחמשת הצירים האלה: ביום ראשון יש כולל לגברים, שבו אני מלמד אותם קבלה, ביום שני זה הטיפול הרגשי והאישי כדי לדעת מה קרה ללב שלנו, לרגשות, להרגש שלנו, ביום שלישי אנחנו לומדים את התפילה שזה סוד ההתקשרות בינינו לבין החלק העליון, המציאות העליונה שממנה אנחנו יצאנו, ביום רביעי אני מלמד הגות, שזה ההשתלטות על התודעה, להיות מודע, ער, בעל הכרה, לא לעבוד בצורה אינסטינקטיבית, וביום חמישי זה ההתחקות אחר ההדרכה הרוחנית שנתן אותה הבורא, מתוך הכתוב שלו. לומדים יותר מדי ספרים שהם לא תורה, וחשוב ללמוד את ה-תורה עצמה, מה בדיוק היה כתוב בתורה עצמה. וזה מה שאנחנו הולכים לעשות. לכן חמשת הצירים האלה ימלאו לכם את הכל, אפשר ללמוד מלא מלא דברים אבל אלה חמשת הצירים העיקריים שעליהם צריך כל אדם לשים דגש כי בסופו של דבר מגיעים לזה. זאת אומרת, כל תלמידי החכמים התפזרו, גם אני בעצמי.

30 שנה למדנו הכל, מהכל, בכל מכל כל, אבל אחר כך כשאתה רוצה ליעל ואתה אומר במה הייתי צריך לשים דגש, על מה צריך לשים דגש, התשובה היא בחמשת הדברים האלה: לימוד של חכמת הקבלה כי זה הלימוד השורשי, השתלטות על המערכת הרגשית, השתלטות על מערכת התודעה שזו מערכת כביכול השכלית אבל מערכת התודעה, התפילה, וכמובן הקשר שיש בינינו לבין הקדוש ברוך הוא באמצעות התורה. קּודְ שָ א בְ רִּ יְך הּוא אֹורַ יְיתָ א ּושְ כִּינְתָ א חַ ד בְ הֹון. את כל זה כמובן אנחנו עוטפים בעשיה של חסד ובחיבור חברתי שצריך להיעשות בינינו. וכשזה נעשה, החסד והחיבור החברתי, ברגע שזה נעשה בינינו, זה, יש כאן את כל התמונה. כי זה יהיה הביטוי, זה יהיה הביטוי שאנחנו עובדים בצורה נכונה. היום, לגבי העניין של הטיפול הרגשי, בגלל הסגר, גם בגלל הזמן שעבר, אנחנו מוצאים את עצמנו במקום עמוק יותר, בוגר יותר. ולכן חשוב לי לעשות מעין סוג של אתחול, restart ,לכל הלימוד שלנו. לא שאני אגיד כאן משהו שאתם לא שמעתם, אלא פשוט נשמע את זה ממקום אחר. כי אני מדגיש את זה בכל כך הרבה צורות ואתם צריכים לדעת שכאילו, חסר לי לעצור את הכל, להבין שזה הדבר  הכי חשוב בעולם. ואני אסביר לכם למה. כל אדם שהוא מדבר או שהוא מוכר, משווק את הידע שלו, רוצה שכולם יעצרו את הכל ויקשיבו רק לו. אז זה כאילו טבעי. אבל במקרה שאנחנו מדברים עליו, אני רק רוצה להגיד לכם למה אני רוצה שאתם תעצרו את הכל ותשהו רק על זה ותלמדו רק את זה: מהסיבה הפשוטה שזו המציאות שאנחנו הולכים תכף לפגוש בה. תכף זה... אף אחד לא יודע, אני לא קיבלתי תאריך באוזן מהקדוש ברוך הוא מתי יבוא המשיח, מתי תבוא הגאולה. אין לנו דבר כזה. כך שגם אם לא ייבנה בית המקדש בדורנו, והמשיח לא יבוא בדורנו, מאיזו שהיא סיבה, התעכב, היה חלון זמן, הלך, לא הלך, אני לא יודע, כל אחד עם הזה שלו, אנחנו צריכים לדעת שאנחנו עתידים להיפרד מן העולם. כשבן אדם מבין שהוא עתיד להיפרד מן העולם הוא צריך לדעת מול איזו מציאות הוא הולך להיפגש מיד אחרי שהוא נפרד מן העולם. אתם צריכים לדעת את זה וזה מאוד חשוב ולקחת את זה בחשבון. זה לא דבר שאפשר לזלזל בו. לצערי כל כך הרבה בני אדם מזלזלים בעובדה הזאת של מה קורה לאחר המוות, והניחו הנחות יסוד מוטעות כמו: לא קורה כלום, או נחים בקבר, או אני לא יודע מה. בגלל זה אנשים מגיעים אפילו להתאבדויות, כי הם אומרים אני לא מבין למה צריך את החיים האלה, רע לי בהם, אז אני אמות. ואם אתה תגיד לו: אבל אם תתאבד מה יקרה? מה יקרה, לא יקרה כלום, אני מנתק את הצער. אבל אוי ואבוי ולא יודעים מה מחכה מעבר. וכמובן שחס ושלום, אנחנו לא באים בקטע של איום, אלא בקטע של להבין מה מחכה מעבר. חבריה, יש דברים שמחכים לנו מעבר, ואנחנו נצטרך להתמודד איתם, ועל זה אני מדבר. אז כל הלימוד למעשה הוא צריך לגרום לבן אדם: תעצור שניה אחת, אתה חי לא נכון. אתה חי מציאות שהיא אינה נכונה, ואתה סתם הולך עם הראש בקיר ואתה הולך תחת מחסה של... אבל כולם, אבל כולם, אנשים זה דבר נורא טיפש. אנשים זה לא דבר חכם. חוק העדר לא עובד פה. וכלפי האמת האבסולוטית, כלפי האמת האובייקטיבית, שמחכה לנו מאחורי הגוף, זה לא תופס שתשעה מיליארד איש מתנהגים אותו דבר. זה לא שייך בכלל. אתה לא יכול להתחבא מאחורי שום דבר. אין משהו בעולם הזה שאתה יכול להתחבא מאחוריו. אתם יודעים, במשפט של אייכמן, יימח שמו וזכרו, כשתפסו אותו, הוא היה קצין נאצי נוראי, והשופט פה בארץ אומר לו: איך עשית את מה שעשית? אז הוא אמר לו: אני הייתי חייל. אני עשיתי את מה שפקדו עלי. להיות אדם כזה מטומטם ולהצדיק מעשה של נאציזם? זה בדיוק חס ושלום שלא נגיע לזה, שלא יהיה לנו את המשפט של אייכמן בפה. כשהקדוש ברוך הוא ישאל אותך מה עשית בדיוק? למה התאכזרת? למה דיברת לשון הרע? למה גנבת? למה גזלת? למה שיקרת? למה נאפת? ואז תגיד מה, כולם עשו את זה, לא יודע, זה היה נורמה בחברה. זה לא יפטור אותנו. לא יפטור אותנו. לכן אני אומר כדאי לעצור חבריה, כדאי לעצור. כמו שאתם הייתם אומרים לנאצים: זה נראה כאילו אתם כובשים את כל העולם, כבשתם כבר את אירופה, השלטתם את האידאולוגיה שלכם וזה נראה כאילו הנה, אתם הולכים לכבוש את העולם, אבל שתדעו לכם שיש רגע שהעולם יעצור, והוא ידון אתכם, והוא ישפוט אתכם, אז כדאי לכם לעצור. אל תתרצו לעצמכם שום תירוץ.  אותו דבר גם כאן. האנושות נעולה בבועה של תודעה שכרגע מאפשרת לה לישון או מאפשרת לה לראות את מה שהיא רואה. אבל באיזה שהוא שלב מישהו יבוא עם הסיכה, יעשה פק, יפתח לכולנו, ואז תהיה בושה גדולה מאוד. ולכן אני אומר לעצור, לעצור, לעצור, שכל אחד יעצור ויבחן את עצמו. ויראה לאן הוא הולך. דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. ושוב אני אומר, אני לא אומר את זה בנימה דתית, אני לא אומר את זה בנימה כועסת, אני לא אומר את זה בנימה מאיימת. אלא עובדה, חבריה, זה פשוט עובדה. אתה צריך כאילו להתמודד עם העובדה שתהיה לאחר שאתה תמות. אתה לא רוצה אותי? מאה אחוז. לך למישהו אחר. אתה רוצה לנסוע להימלאיה לעשות מדיטציה? על הכפאק. אין לי בעיה. רק תתמודד עם הדבר הזה של איך אני אתמודד לאחר שאני אמות, כאשר התודעה שלי תצא מן הגוף. כמו שכתוב בפרקי אבות: "אל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך". שהיצר שלך לא יבטיח לך שהשאול, שהקבר, הוא בית מנוס. כאילו מקום שבורחים לשם. נו. ושאף פרופסור באוניברסיטה לא יגיד לך זה נגמר בזה, המולקולות מתפרקות, אנחנו רק נרקבים. שהקשקשנים השקרנים האלה יפסיקו. לך תעשה את כל הבדיקות שלך בעצמך. לך תחפש את האמת. או קיי? אל תיתן לאף אחד להכתיב לך מה באמת קורה לאחר המוות. התורה שאנחנו מלמדים אותה, התורה שהיא תורת הקבלה, גם היהדות, היא תורה שאני מגדיר אותה, בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי, זה היה לי משהו שהיה לי נורא, נורא, נורא חזק להבין אותו.

התורה שאנחנו מדברים עליה היא תורה טבעית, תורה טבעית. כשאני אומר את המילה טבעית אני לא מתכוון לטבע הגשמי של כדור הארץ ויערות ופרפרים ופרחים. אני לא מדבר על זה. זה נקרא טבע גשמי והטבע הגשמי הוא בדרך כלל לא טוב. הוא בעל רצון לקבל לעצמו. אני מדבר על הטבע הרוחני. הטבע הרוחני הכוונה לחלק הפנימי שנמצא באדם, החלק המודע שנמצא באדם, ויש לו טבע כמו להגיד את האמת, כמו להיות נאמן, כמו להיות שמח, כמו לאהוב, כמו לשתף, כמו לאחד, כמו לתת, כמו לעשות צדק, כמו לעשות שלום, כמו להיות ישר וכולי וכולי וכולי וכולי. זאת אומרת כאשר כל הדברים האלה נמצאים בתוכנו והם מבוטאים על ידנו אנחנו מרגישים מהם נחת רוח, זה טבעי. אני רק רוצה להגיד שזה גם אפילו טבע שמשתלט על הטבע הגשמי. זאת אומרת כאשר האדם הוא ישר אז הוא גם שמח. והגוף שלו גם בריא. כאשר האדם אומר את האמת, כאשר אדם מתנהג לפי הטבע הרוחני שלו, כאשר רוחני אני לא מתכוון לרוחניקי, אני מדבר על התודעה שלו. ברגע שהתודעה שלו מתנהגת נכון גם הגוף שלו מתיישר בהתאם ומקבל את החיות שלו בהתאם. אז מה שאני מלמד זה דבר טבעי. לפי הטבע הרוחני שלנו. היהדות היא הטבע הרוחני. לא סתם משה רבינו אמר: לא בשמים היא ולא מעבר לים כי קרוב הוא הדבר בפיך ובלבבך לעשותו. יש כל כך הרבה מאמרים שבהם הקדוש ברוך הוא עוצר ואומר לאנשים: זה קל, זה טבעי לכם, זה לא אמור להיות משהו לא טבעי. כשהוא הוציא אותם ממצרים הוא לא נתן להם 4000 הלכות שבת או 4000 לא יודע מה, הוא לא נתן את הדברים מסובכים. הוא נתן עשר נקודות פשוטות כשאמר להם: "לא תרצח", "לא תגנוב", "לא תנאף", "לא תענה ברעך עד שקר", "לא תחמוד", "כבד את אביך ואת אימך", "שמור וזכור את יום השבת לקדשו", לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, אנוכי השם אלוקיך, אני בכוונה נותן את זה שלא על פי הסדר כדי להסביר שהקדוש ברוך הוא אמר: בוא נחזור לטבע הרוחני. בוא נפסיק לעשות דברים רעים, החמישה דברים שמופיעים שם הם השורש לכל הרוע שיוצא מן האדם, ובוא נחזור למבניות הרוחנית שאתם. זה היה המטרה של עשרת הדיברות. הרי היה אפשר לעכב כביכול את המעמד הזה ולתת להם את כל התורה כולה עם כל המצוות וכל ההלכות אבל הקדוש ברוך הוא אמר לא, לא צריך, לא צריך. יצאתם ממצרים? התנהגתם כמו בהמות? או קיי. אני אגיד לכם רק איזה עשר דברים שרק יפקסו אותנו, זה יחזיר אותנו לפוקוס. אנחנו לא רוצחים, וזה אומר שאנחנו לא נוטלים אף סוג של חיים, בכל צורה שהיא, לאו דווקא עם סכין. לא יוצרים מצב של הרג חיים. אנחנו לא גונבים. אין צורך לגנוב. אתה חי בסופר אורגניזם רוחני אחד, זה כמו שהכבד ינסה לגנוב חומרים מתוך הגוף. לא צריך לגנוב. זה יגיע אליך. הכל בסדר. אין מלכות אחת נוגעת במלכות אחרת כמלוא הנימה. לכל אחד יש את השפע שלו. כל דבר יגיע עד אליו. לא תנאף. נאמנות כי הכל אחד. הכל אחד. מה יש לא להיות נאמן? הכל אחד. לא תענה ברעך עד שקר, האמת היא הנצח והנצח הוא האמת. ברגע שאתה מעות, אתה הופך דברים לזמניים, אתה הופך דברים לדמיוניים, דברים שלא היו ולא נבראו. ולא תחמוד, אין לך צורך לרצות משהו שהוא לא שלך. אין לך צורך. מה ששלך יגיע עד אליך. אלה חמישה שכל הרוע בעולם נמצא בו בצורה של ענפים והם השורשים. ומעליהם יש לנו את כבד את אביך ואת אמך ושמור את יום השבת לקדשו כי זה עניינים ששייכים לעולם הבא, להתכוננות לעולם שנמצא מעבר לגוף. "לא תישא את שם אלוקיך לשווא" – אתה צריך להיות שאתה נַָשָא של הבורא, המהות שלך היא לא מהות אקראית. אתה לא תוצר של ברק שפגע בים הקדמוני, אתה תוצר של תודעה גבוהה יותר. של אור אין סוף. וגם לך יש תודעה שמסוגלת לשבור את כל התבניות ולהגיע למצב של אין סוף. להגיע למצב של הארה מוחלטת. שאתה והיקום אחד. אז זה יבטל כל סוג של היותנו תוצרים אבולוציוניים מקוף או מלטאות. בושה וחרפה. ולא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, על פני, זה הכוונה רק אחד. יש רק אחד. יש אחדות אחת. תודעה של אחדות. והתודעה של אחדות התגלתה אלי ואמרה "אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". מי זה אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים? תודעת האחדות. אין מעבר לאחד. כמו שכתוב בספר יצירה: ולפני אחד מה אתה סופר? הכל אחד. ויש דרך להביא את התודעה לשם.

אנחנו נמצאים בטיפול הרגשי. כדי לטפל בבחינת הרגש האדם צריך לדעת מה זה רגש בריא. כאשר אתה מטפל במשהו אתה צריך לדעת איך הוא כאשר הוא תקין. אז אם נשאל מהו למעשה הרגש התקין, או מהו הטיפול הרגשי? איך אני אדע איך אני מתקן או איך אני מטפל ולאן אני מביא את האדם, לאן אני מתקן אותו? אז אני חייב כמובן לדעת מהו הדבר כשהוא בריא. למשל בבריאות רגילה, כאשר האדם אומר, אני רואה אדם חולה, אני רואה שמשהו לא בסדר, אבל אני רוצה להביא אותו לדבר בריא אז אני צריך לדעת מה זה בריאות, אני צריך לדעת מהם הערכים של בריאות. אז כביכול במערכת הבריאות הקונבנציונלית לוקחים בן אדם בריא, בדרך כלל, ובודקים את כל הפרמטרים שלו. מה הדופק של בן אדם בריא. מה הלחץ דם של בן אדם בריא. יש בדיקת ביוכימיה שבודקת את הברזל שלו, ויטמין B12 ,בודקת מינרלים חיוניים, ובודקת מה הערכים כאשר הוא בריא. וכאשר אדם מגיע חולה מיד עושים לו את אותן בדיקות ואז רואים אם הדופק נמוך מדי, גבוה מדי, אם לחץ הדם נמוך מדי, גבוה מדי, אם ערכי הביוכימיה קטנים מדי, חסרים, האדם חסר בוויטמינים או שיש לו משהו שהוא יתר. ולפי זה מטפלים בו. אז אותו דבר, להבדיל אלף אלפי הבדלות, אנחנו צריכים לדעת מהו הדבר הבריא, מהו הדבר התקין שממנו למעשה אנחנו הלכנו לאיבוד. יש בכמה... אני אשלח לכם את המאמרים האלה, אבל יש כמה וכמה מאמרים, זה עשרות, זה לא אחד או שניים, שמבהירים מהי מהות האדם. מהי המהות שלו. המהות שלו הכוונה מה הוא. מה זה הדבר הזה שנקרא אדם. ואפשר לראות את זה בספר "רַזין גְנִּיזִּין" של הרמח"ל, אני אתן עכשיו כמה מקורות כדי שאתם תוכלו לקרוא את זה בעצמכם, שער יחוד או ספר "סוד היחוד" של הרמח"ל, אפשר לראות את זה בתורתם של רבי נחמן מברסלב בתורה קפ"ג ובתורה ל"ג, אפשר לראות את זה בבעל הסולם, באיגרות הסולם, בסוף בערך אהבה, יש לו אינדקס, בערך אהבה, בדרישה של התורה ואהבת לרעך כמוך, או כמו שכתוב במסכת שבת, כשבא אותו גר להלל הזקן ואמר לו: רבי למדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת, אמר לו: "דֵע לָך סַנִּי לֵחָבֵרְך לַא תַעָבִּיד, זאת כל התורה כולה". מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, זאת כל התורה כולה. "ואידך פירושה הוא", וכל השאר זה רק פירושים לזה, "זִּ יל גמור", צא ולמד. אז הלל הזקן, שהיה איש הלכה, תפס את אותו גר ואמר לו: כל התורה זה אהבה. ואהבת לרעך כמוך. אז אנחנו צריכים לדעת אם כן שהמהות שלנו היא אהבה. המהות שלנו היא אהבה. בכתר, שזה המקור, הרי יש לנו מבחינת המבניות של המציאות יש את עצם הבורא שזה עצם האחדות, יש את ביטוי האחדות שזה נקרא אור אין סוף, זה נקרא ביטוי האחדות, ובכתר כבר מתחיל הביטוי לבוא לידי ביטוי. ואיך זה בא לידי ביטוי בכתר? אז יש את 13 תִּיקוני דִִּּיקְנָ ַא. או 13 מֵכִּילֵ י דְרָחְמֵי. 13 מידות הרחמים. "מי כאל כמוך נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא, ישוב ירחמנו, יכבוש עוונותינו, ותשליך במצולות ים כל חטאתם, תיתן אמת ליעקב, חסד לאברהם, אשר נשבעת לאבותינו, מימי קדם". יש 13 מידות שמופיעות בספר שמות שהקדוש ברוך הוא אמר למשה רבינו הרף ממני ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול, ואז משה רבינו זעק לעברו: "השם השם, כאל רחום וחנון, ארך אפים גדול חסד ואמת, יוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה ונקה" ויש 13 מידות שמופיעות במיכה שזה מי כאל כמוך נושא עוון וכולי וכולי, מה שאמרנו קודם. אפשר לראות את זה בספר תומר דבורה. 13 מידות שמופיעות בשמות הן נמוכות יותר, זה במקום שנקרא זעיר אנפין בעולם היצירה, ו 13 המידות שנמצאות בספר מיכה הן גבוהות מאוד ונמצאות בכתר. זה אותו דבר, זה אותו דבר, פשוט מתבטא שונה. זה כמו להגיד אדים מים קרח. פשוט מתבטא שונה. אבל בכל מקרה, הנקודה שממנה יצא האדם היא נקודה של אחדות, והביטוי שלו, המהות שלו, היא אהבה. היא אהבה. זאת אומרת הקדוש ברוך הוא לקח את האהבה ועשה אותה אדם. עכשיו האהבה היא זאתי שמדברת. זה מאוד חשוב לי להסביר לכם את זה. זה מאוד חשוב שאנחנו נבין את זה. אני מדבר כרגע על הטבע הרוחני שלנו. הטבע הרוחני שלנו הגיע מאחדות פשוטה. אז אתם צריכים לדעת שזה מנהל אותנו. זה מנהל אותנו. איך זה מנהל אותנו? כשתינוק נולד הוא נולד חסר ישע לחלוטין. הוא כל כך תלוי באימא שלו. אבל לא רק תלוי בגלל המזון, בגלל הישרדות, כי האימא שלו נותנת לו הרבה יותר מהמזון שלו. היא נותנת לו אהבה ללא תנאי, חמלה, דאגה, עיטוף, היא עוטפת אותו, והוא בעיקר מרגיש את האהבה שלה. אם תנסו לתת תינוק לבבון אתם תראו שהוא לא ירגיש אהבה. הוא יבכה כל הזמן. אף על פי שהיא תאכיל אותו, הוא יבכה כל הזמן. אבל קודם כל בראש ובראשונה אימא של תינוק נותנת לו אהבה. הוא גדל לתוך אהבה. הוא גדל לתוך חמלה, הוא גדל לתוך רחמים גדולים מאוד. הדבר הזה שמנהל אותנו ביומיום הוא למעשה אהבה. לצערי העולם רואה בזה או ילדותיות או שלא צריך את זה או עומס רגשי והעולם פספס לגמרי את המהות שלו. אבל זה מאוד חשוב להבין שהמהות שלנו זו אהבה. זה אומר שכל פעולה היא תהיה שלמה, וכל פעולה תהיה שמחה, ואפילו המושגים של שמחה וחירות ואמת, כל הדברים האלה הם בקונוטציה לאהבה. אז אם המקור שלנו הוא אהבה, וזה המהות שלנו, אנחנו צריכים לשים את כל עינינו ומגמתנו להבין את הדבר הזה. כי אם בן אדם מתאכזר סימן שהוא רחוק מאוד מהטבע הרוחני שלו. אם בן אדם משקר או בן אדם עושה הונאה או בוגד או שונא או כל דבר אחר, אתה יכול להגיד לו שהנפש הבריאה שלו היא אהבה והוא חוטא לעצמו, הוא חוטא לעצמו. אז זה בראש ובראשונה.

לכל המטפלים הרגשיים. אני מבקש מכם שאתם תבינו בכלל מה זאת אהבה ואתם תילמדו מה זאת אהבה. אהבה זה לא רגשי. אהבה זה גם לא לקבל אהבה. אהבה זה לא הרגש השטחי שמרגישים אותו. בסדר, הוא נמצא, הוא חשוב, הוא נחוץ, זה מרכיב נחוץ, אבל זה לא נגמר בזה. זה לא נגמר בזה. האהבה שלנו זה דבר הרבה הרבה יותר עמוק. ולמעשה כל הלימוד שלנו פה על פני כדור הארץ במהלך שִּיתַא אָלְפֵי שָנִּי, ששת אלפים שנה שבאנו לפה, באנו ללמוד מה זה אהבה. כל השיעור שלנו הוא שיעור באהבה. כל החיים האלה הם חיים של אהבה. ולכן גם אנחנו חווים את ההפך ממנה. זאת אומרת כל התהליך הוא לחוות גם את ההפך, מה זה לא אהבה. אז בגן עדן לפני החטא הוא חווה מה זה כן אהבה. ואחרי החטא הוא חווה מה זה לא אהבה. כל השיעור שלנו פה זה לחוות מה זה לא אהבה. אבל מכלל לַ או לומדים הֵ ן. הלא הוא הכלי של הכן. ההעדר הוא הכלי של היש. של הכלי של המילוי. ולכן אנחנו צריכים לשים את כל עינינו ומגמתנו רק על הדבר הזה. ולהבין איך אנחנו מטפלים לעצמנו בנפש. הטיפול בנפש הוא להחזיר אותנו למצב שאנחנו האהבה עצמה. עכשיו כשאני אומר אנחנו האהבה אני לא מדבר על לקבל אהבה, אני מדבר על לתת אהבה. אבל גם בלתת אהבה צריך ללמוד איך.

ולכן עכשיו, אנחנו רשאים, בגלל שאנחנו סמוכים לגאולה, לדבר על המושג אהבה. המושג של אהבה קודם כל הוא פועל יוצא של אחדות. כי בראש ובראשונה לפני שהייתה אהבה, הייתה אחדות. יש אחדות פשוטה. דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות והוא הנקרא אור אין סוף. המושג של אין סוף, דיברנו על זה, הוא שאין סוף, אין מחיצה, אין תצורה, אין תבנית, אין משהו שעושה סוף, אין משהו שסוגר, אלא הכל אור עליון פשוט ממלא כל המציאות. משמע הכל אחד. גם עצם הבורא, מה שמוזכר בספרי הקבלה, זה נקרא עצם האחדות. עצם האחדות זה האחדות עצמה. רק צריך לדעת שהיא מודעת, היא חיה, זה לא אנרגיה. זה מודע. זה חי. זה חושב. זה רצוני. זה תבוני. זה לא דומם. וזה הבסיס והשורש לכל המציאות. וכשיוצאת המציאות, מכיוון שהמציאות שיוצאת מרובה בפרטים, כי הקדוש ברוך הוא רצה להוציא לאור שלמות פעולותיו שמותיו וכינוייו, הוא רצה להיטיב לנבראיו, והוא רצה שיהיה נבראים, אז מן הסתמא יהיה פירוד, יהיה גוף פה – גוף פה, יהיה ישות פה ישות שם, יהיו כמה בני אדם. הוא רוצה להיטיב לנבראיו, לא לנבראו, לנבראיו. אז הפחד הוא שבגלל שהם נפרדים, שהם לא יריבו אחד עם השני. שהם לא ישנאו אחד את השני. שהם לא יראו אחד את השני כאויבים לשפע. אז הקדוש ברוך הוא למעשה עשה שהנברא עצמו יהיה בסוד האהבה. מה זה אהבה? השתוקקות של ישויות נפרדות להיות אחד. שתהיה השתוקקות לכל הישויות הנפרדות להיות אחד. למה? כי אחרת איך הם יקבלו את השפע שלו? המטרה של הבריאה הייתה להיטיב לנבראיו. הקדוש ברוך הוא טוב ומיטיב ורצה להיטיב לנבראיו. כי אי אפשר שתהיה אהבה בפוטנציה. אי אפשר שיהיה חסד בפוטנציה. אי אפשר שהדברים האלה יישארו רק בכח ולא ייצאו בפועל. הקדוש ברוך הוא הוא אור אין סוף. בסדר גמור. זאת האחדות הנפלאה. בסדר גמור. אבל שמה יש את כל האהבה, יש שם את כל השפע, יש שם את כל החסד, וזה לא יכול להישאר בפוטנציה. אתם לא תקבלו אף עשיר שיגיד לך, עשיר קמצן שלא נותן כלום, והוא יגיד לך: תשמע, אני עשיר, אבל אני ממש איש חסד בפוטנציה. איש חסד בפוטנציה? אז תיתן. איך יכול להיות שאתה כל כך קמצן. לא יכול להיות שהקדוש ברוך הוא יישאר אחדות בפוטנציה. אין כזה דבר. זה חייב לבוא לידי ביטוי. וזה נקרא שלמות. זה מופיע בעץ החיים. הוא מסביר את זה במדויק. שלמות. השלמות זה שיש את הנותן ואת המקבל. חייב לבוא, להיות, להוציא לאור שלמות פעולותיו שמותיו וכינוייו. אתה חייב לבטא את עצמך. חייב להיות ביטוי. אם ככה, אז הביטוי חייב להיות על ידי זה שמוטבע בנבראים השתוקקות להיות אחד. כי כשהקדוש ברוך הוא למעשה ברא את עולמו והוא רצה להיטיב לנבראיו, מה הוא רצה להיטיב לנבראיו? לתת להם שוקולד? לתת להם בית? מה לתת להם? גם אם אתה נותן לו חיים של 120 שנה, אלף שנה, לעומת הנצח מה זה? מה אתה כבר יכול להנות בן אדם במשך אלף שנה? מה אתה יכול להנות אותו? לתת הנאה, אני מתכוון. מה אתה יכול? הרי הוא היה באחדות הנפלאה. כולנו היינו באחדות הנפלאה. באחדות הנפלאה הכל נפלא, לא חסר לך שום דבר. אתה מלא. אז למה צמצמת ועשית להיטיב לנבראיו? מה בעצם אתה רוצה להנות? והתשובה היא באמת, שהקדוש ברוך הוא רצה לתת את עצמו. להחזיר את כל הנבראים אל האחדות הנפלאה. להוציא לאור שלמות פעולותיו שמותיו וכינוייו, מגיד מראשית אחרית, מה שהיה הוא שיהיה. שאותה אחדות שממנה התחלנו היא זאת האחדות שתהיה בסוף. זה נקרא מצב האלף, מצב הבית, מצב הגימל. מצב האלף זה אור אין סוף, מצב הבית זה כל הנפרדות, זה העולם הזה, ומצב הגימל זה גם כן האחדות אבל אחרי התקשטות הכלים. אחרי שיש זיכרון לכל הנבראים של כל מה זה הפך האהבה, והפך הקבלה. האור אין סוף ההתחלתי הוא אור אין סוף בלי ישויות. האור אין סוף בסוף, בשלב הגימל, זה יהיה עם כל הישויות. אפשר שיהיה אור אין סוף ושיש בו ישויות, רק שהישויות מתבטלות לאחדות הזאת. אני אסביר גם אם זה קצת קשה להבנה, אל תתרגשו. אנחנו נטחן את זה המון פעמים במהלך הקורס. אז כל פרודה, כל בריאה שיצאה, היא יצאה כשיש בתוכה תכנות לחזור בחזרה לאחדות הזאת. לא תכנות שמישהו תיכנת אותה בצורה מניפולטיבית. זה טבעי. זה טבעי. מהאחד, כל מה שיוצא רוצה לחזור לאחד. זה כמו מגנט. אתה מרחיק אותו – הוא רוצה להתקרב בחזרה. והסוד הוא סוד האהבה. מה הכח שרוצה להחזיר את הישות הנפרדת בחזרה לאחדות שלה? אהבה. לכן ההגדרה של אהבה זה השתוקקות של ישויות נפרדות להיות אחד. מכיוון שאנחנו הישות הזאת, זאת אומרת שהמהות שלנו היא אהבה. לא שיש בנו אהבה כתכונה, אלא אנחנו כולנו האהבה. רק צריך ללמוד את זה. כמו שאמרתי. צריך ללמוד מה זה אותה אהבה. כי זאת אהבה קדושה, זאת אהבה חכמה מאוד, זאת אהבה מאוד מורכבת, וצריך ללמוד את כל ההרכבים שלה. כי אם לא נלמד את ההרכבים שלה לא נוכל להיות אחד. אבל בראש ובראשונה אנחנו כולנו צריכים להבין, בלי יוצא מן הכלל, שהמהות שלנו היא אהבה. וכאשר האדם מתנהג בצורה של שקר, נוכלות, פגיעה בזולת, בוגדנות, שנאה, אז הוא פוגע לחלוטין בחלק אלוק ממעל שלו, בטבע הרוחני שלו. ואז הוא נהיה חולה. כי כאשר יש דיסוננס בין הפנימיות של האדם לבין החיצוניות של האדם מתגלית מחלה.

וזו הסיבה שיש קורונה בעולם. אני לא יודע אם מישהו פעם דיבר אתכם מה הסיבה שיש קורונה. אז אני אגיד לכם פה, שם את זה על השולחן. שנאת חינם. נורא פשוט. זה היה ככה מאז ומעולם. העולם לא בריא, העולם שלנו חולה. הטבע הרוחני של העולם הוא אהבה. כאשר העולם מתחיל עם מחלות ומגיפות ומלחמות סימן שיש שנאה בעולם. אם אנחנו רוצים לרפא את העולם, אם אנחנו רוצים שהמקרונה הזאתי תעוף מפה, אנחנו צריכים למלא את העולם באהבה ובאחדות, לדבר חכמה שהיא חכמת הייחוד, חכמת האהבה. אנחנו צריכים לטפל בנפש של כולנו ולהביא אותה למצב שהיא נותנת אהבה. אנחנו כולנו צריכים להביא את עצמנו למקום שנותן אהבה כי זאת המהות שלנו. אנחנו לא עושים טובה לאף אחד. זה לא תכונה אחת בנו שבאדם אתה אומר, כן, יש בו גם גבורה, יש בו גם רחמים, אבל יש בו גם אהבה. לא שיש בו גם אהבה. אנחנו האהבה. האדם הוא האהבה. לקחו את המושג אהבה, עשו ממנו בן אדם. אמרו לאהבה: תחיי עכשיו על פני כדור הארץ. רק מה? החטא, ההסתרה, השיקולים, הפירוד, הבלבול סדרים שדיברנו עליו עשרות פעמים, יצר מצב שהאהבה לא מתנהגת לפי המהות שלה. וזה מגיע כמובן יחד עם חיות. אנחנו לא מרגישים חיות. מרגישים חוסר חיות. כל זה, מה שאמרתי לכם עכשיו, זו רק הקדמה לטיפול הרגשי שאני אתן אותו, כי אני אתן את הטיפול הרגשי יחד עם המון חכמה, עם המון מבניות, עם המון שכל, עם המון ספרים, עם המון ראיות. אני רק רציתי לתת את ההקדמה כדי שנבין מה לא בסדר פה. במה בעצם אנחנו מטפלים. התרחקנו מהטבע הרוחני שלנו. הטבע הרוחני שלנו הוא אהבה. הסוד הגדול, מהו האדם, האדם הוא אהבה, הוא האהבה עצמה. ואנחנו לא מתנהגים לפי הטבע הרוחני שלנו. רוצים לטפל בזה? אנחנו נצטרך לחזור לטבע הרוחני שלנו. בשביל זה אנחנו פה, בשביל זה יש את השיעור ואת כל המסלול הזה. זה מסלול קריטי. אני חושב שאם אדם יעשה את זה הוא יכול להציל את העולם הבא שלו ואת העולם הבא אחרי העולם הבא שלו. אז אנחנו עוד נדבר על זה. אנחנו רק עכשיו מה שנקרא מחדשים את הקשר, ובעזרת השם שאנחנו ניפגש גם פנים אל פנים ונוכל ללמוד כמו שצריך כמו בני אדם. אבל במידה ולא אנחנו מתחילים ככה ובעזרת השם נעמיק מאוד את הידע ואת החכמה הזאת. אני מבקש: אל תפיצו את המידע הזה החוצה. אל תדברו עליו. אחרת זה יישמע כמו נצרות. זה יישמע כמו בודהיזם. יש תורות רוחניות שמדברות על חמלה ועל אהבה ועל חיבוקים של מעגלי אור ולחבק את העצים ולבקש רשות מהבננה לאכול אותה, זה לא דרכנו. זה לא האהבה שאנחנו מדברים עליה. ובבקשה אל תסתתרו לי מאחורי כל סוג של אהבה. זה לא נכון. יש אהבה חכמה ויש אהבה טמאה. אם אהבה היא לא מלומדת היא בעיה, היא הרס. ולכן אנחנו צריכים לדעת בעצמנו מה זה בדיוק האהבה עליה אנחנו מדברים. אנחנו צריכים לדעת את זה. 

 ברוכים תהיו. בוא נחכה לידע מדויק. בוא נבין איך זה. אני רק הנחתי פה את המונח ובעזרת השם נראה לאן אנחנו הולכים. אנחנו נלמד את הכל בסבלנות גדולה מאוד מאוד. חכו, תנו לזה זמן עד שהתמונה תתבהר. ואז נעשה טיפול רגשי מלא, בעזרת השם. נבריא את כל היקום הזה. אמן כן יהי רצון.