תורת ההגות וההתבוננות הקבלית

תורת ההגות וההתבוננות הקבלית - 

סוד המינהור בין הגוף לנשמה

 הרב אריה חיים נווה שליט"א

מעניין של ההגות - בכלל צריך לדעת שבעבודה הרוחנית אי אפשר לגעת במשהו שהוא חד מימדי. למשל, אם מדברים על 'תפילה' הדבר הנכון הוא לא לפתוח מיד ספר תפילה ומתפלל. אם אנחנו מדברים על 'טיפול רגשי' אז לא ניגשים ישר לאדם ושואלים אותו ': מה העבודה שלך. אני יכול לתת לטכניקה להגות, כי באמת אין טכניקה.

להגות אין טכניקה

חשוב מאוד להבהיר ביהדות - להבין מה זה טקסים או טכניקות לא קיימות כ''כ ביהדות ומי שנותן לך טכניקה זה סימן שזה עבודה זרה. מכיוון ש '' רחמנא ליבא בעי '' והקב''ה רוצה לדבר לפנימיות של האדם והוא רוצה תנועות פנימיות למישהו שהוא לא רוצה טקס. טקס זה כאילו אני יכול לגנוב את הטקס. ואז אדם חושב שהוא יכול לגנוב את הטקס עצמו את אותו טכנית טכנית ואז הטקס יצליח. אל לשבת בישיבת לוטוס ב 15 מעלות מתחת לאפס מול קיר ולא לחשוב, זה לא יביא אותך בדיוק לנירוונה ואיך זה יביא אותך - זה לא יביא אותך למקום הנכון.

הגות זה לא מדיטציה

זה מאוד חשוב שאתם תבינו' שלכתחילה זה לא יכול להיות נכון כי זה כמעט כמו לפרוץ למקומות הכי אינטימיים בבורא. והבורא זה לא אנרגיה שאתה יכול להכריח את עצמך להיכנס אליו - אם הוא רוצה הוא יזמין אותך ואם הוא לא רוצה הוא לא יזמין אותך. הוא ישות חיה והוא רצוני והוא תכלתי והוא חושב ואנחנו נבראנו בצלם. וכשם שאתה לא רוצה שמשהו יעשה איזה אקט טכני אתך.. תתארו לעצמיכם שכשם שאני עושה טכניקה של נירוונה והארה להגיע לצד הרוחני תתארו לעצמכם שהייתי עושה את זה בין אדם לאדם, הייתי נותן טכניקה שאתם תדעו מה האדם השני חושב? אז אף אחד מאתנו לא היה רוצה בזה. אז מי אמר' שהקב''ה רוצה בזה.. לכן מדיטציה מראש (מה שנקרא עם כל המצוות הכלולות בה) היא פסולה לכתחילה.

זה לא מוביל לאותו מקום. זה לא מפגיש עם הדבר האמיתי.

(הרב נווה - אני יודע שאתם לא מבינים את זה ואני יודע שלחלק מכם יש אנטגוניזם כלפי מה שאני אומר אבל זה בעיה שלכם, כי צריך להבין את זה. יש דברים שצריך להבין אותם לא איך שזה מוצג. לפעמים אנשים מציגים דברים בצורה מאוד תמימה ומאוד יפה מאוד עוטפת אבל הם לא יודעים שזה יוצר נזק עצום במקום אחר. אף אחד לא יודע כמה נזק אתה עושה עם זה. אי אפשר להעמיד 'כפטריות אחרי הגשם' אנשים שיעשו ישיבת לוטוס ויעלו לאור האלוקי ויכנסו ויראו כל מה שהולך שם. לא בשביל זה הוא ברא את העולם ולא ככה עושים את זה. ואע''פ שיש לזה פילוסופיה נאה, ותאמינו לי אני בקיא בפילוסופיה הזאת ואני רואה אותה והדברים יכולים נורא לבלבל זה נשמע כמעט אותו דבר אבל זה לא מפגיש עם הדבר האמיתי).  

במדיטציה לא רואים את האמת. זה טכניקה של הסגת גבול

ולכן אפשר לתמוה' אם כולם עושים עלייה רוחנית אז למה אלה שחוו חוויה של מוות קליני למשל מהלא יהודים, למה הם לא אומרים: כן אתם יודעים ה' אמת ותורתו אמת והעם היהודי יש כאן קטע. או למה כל המודטים אפילו הגדולים ביותר גם כן לא ירדו עם איזשהו אמירה כזאת למה יש להם איזשהו סוג של אמת אוניברסלית שהיא אוניברסלית לחלוטין זה לא משנה מי אתה בכלל. והדבר הזה מחליש את כל העולם, למה? כי כל העולם אומר: הם עשו הם השקיעו הם הגיעו והם לא אמרו שהיהודים יותר חשובים. למה אתם אומרים שאתם יותר חשובים? למה אתם אומרים שאצלכם האמת? למה אתם אומרים שהתורה אצלכם? עכשיו, לך תסביר להם שהם עשו טכניקה של (מה שנקרא) ''הסגת גבול'' רוחנית והם נכנסו. והם טוענים שהם רואים את מה שהם רואים אבל הם לא רואים את האמת,לך תסביר להם את זה.

ולכן אנחנו אומרים' זה מסוכן

ולצערי זה פגש גם כן הרבה מאוד אנשים פה בארץ, יהודים טובים שעוסקים במדיטציה. אני מניח שחלק מהם מרוב השקעה השיק גם כן לאותם מקומות השיק גם כן כביכול להשגה רוחנית. וגם.. יש לא מעט אנשים שהם מודטים יהודים שהשקיעו את הדם ואת הנשמה והמון כספים, ואני בטוח שיש להם הישגים באמצעות המדיטציה. והם חוזרים והם אומרים ''אני לא מרגיש דתיות אני לא מרגיש שזה שייך תורה או דברים כאלה'' יש שחושבים שהדת זה לא משהו שמשקף את האמת.. וזה בני אדם שהם בבחינת אוטוריטה, לבנ''א שאתה יכול להאמין עליו שהוא ניכנס לשעות של מדיטציה והוא נמצא במימד תודעתי אחר משאר בני האדם.

אז אם משהו יבוא וייקח את האנשים האלה כראיות לפני שהוא מנסה בעצמו אז באופן אוטומטי הוא יגיד': מה, כל אלה טועים? זה מאות אלפים. כל המוארים טועים? 50 מיליון איש שחוו חוויה של מוות קליני כולם טועים, אף אחד לא רואה את האמת? ומצד מסוים חושפים לך כן רובד באמת, בגלל שהם יותר קרובים מאנשים רגילים הם כן חושפים רובד באמת. אז זה מאוד מבלבל זה יכול מאוד לבלבל את האנשים. ובגלל זה אנחנו אומרים: הגות ומדיטציה זה לא אותו דבר כי זה לא מוביל לאותו מקום ( ''זה לא אותו דבר'' זה ''לא מוביל לאותו מקום'')

הגות' טכניקה של הלב

התודעה צריכה להוביל את האדם פנימה ולמצוא את המקום. תנאי מקדים' להיות אמת

בגלל זה אנשים מידי פעם מתוסכלים אבל הרב תסביר ברחל ביתך הקטנה מה זה הגות ותן לנו טכניקה. ואני מסרב לעשות את זה כי אין טכניקה זה טכניקה של הלב. זה למעשה תהליך שההוויה של האדם המודעות של האדם התודעה שלו צריכה להוביל אותו פנימה ולמצוא את המקום עצמו. אבל בשביל זה הוא צריך להיות גם כן מוכשר הוא לא יכול להיכנס ('מוכשר' אני לא מתכוון 'אדם מוכשר' אלא להכשיר אותו) הוא צריך כמה תנאים שיאפשרו לו להיות במקום שהוא רואה את האמת. כי המקום שרואה את האמת אומר שגם אתה צריך להיות באמת זה לא משהו שצופה באמת - ייתנו לך לראות את האמת אם אתה אמת אתה לא יכול לבוא ולצפות באמת זה לא סרט קולנוע. אז לא עובדים על זה - בוא קודם כל, נכשיר את עצמנו מבחינת המידות, בוא נכשיר את עצמנו מבחינת ההסתכלות על העולם, בוא נכשיר את עצמנו מבחינת הרצון לקבל/הרצון להשפיע, בואו לא נגיד ''אני'' נגיד ''אנחנו''.

להתחבר להבנות פשוטות -

כי אם לא אתה תקבל את הדברים כטקסים

יש כמה דברים שאתה צריך לדעת אותם שזה אפילו לא קשור זה לא מדעי – אתה לא צריך לדעת שיש את השדה המאוחד ומיקרוטובולים ואינטלגנמנט במכניקת הקוונטים כדי להגיד 'אהה אנחנו מחוברים'. ואתה לא צריך לדעת עכשיו מושגים בבודהיזם או בטקסים של המדיטציה כדי להיות רוחני אתה לא צריך את זה. האדם הרגיל לא צריך את זה אנחנו לא צריכים את זה. ואפילו להתפלל מתוך סידור לא צריך וגם לא להגיד תהילים מתוך התהילים.

(הרב נווה - כל זה לא צריך שתדעו אני מתכוון בבסיס בבסיס בבסיס.. אחרי זה יש גאדג'טים שעוזרים לאדם אבל אני מתכוון כאדם בסיסי אתה לא צריך את זה). ולמה אתה לא צריך את זה? כי האמת נמצאת אצלך אתה צריך קודם כל להתחבר להבנות פשוטות שקיימות אצלך ואם אתה לא תתחבר להבנות הפשוטות אתה תקבל את הדברים כטקסים. וזה מאוד חשוב.

מתחילים ממך

 ''מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך''

כי המערכת הרגשית שלנו היא מחוברת – אנחנו אחד

כשבא אותו גר להלל הזקן במסכת שבת ואומר לו ''למדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחת'' אז הוא אמר לו ''מה ששנוא עלייך לא תעשה לחברך'' ''מן דעלך סני לחברך לא תעביד''. אז הוא לא נתן לו טכניקה - הוא גם אפילו לא אמר לו לך תקרא מסידור, הוא לא אמר לו תעשה מעשרות, הוא לא אמר לו תלמד גמרא, הוא לא אמר לו את זה. הוא אמר: קודם כל תתחבר לעצמך כי אני מתחיל ממך ''מה ששנוא עליך'' את זה אתה לא עושה לחברך.

עכשיו תחשבו איזה תורה נתן לו הילל הזקן, כלומר מה עשה עכשיו אותו גר. זה לא סיסמא שאתה יכול להגיד 'אהה כן הבנתי' זה עולם שלם של התבוננות בכלל מה הוא אמר לו שם. אני עכשיו צריך להתבונן בכל מה ששנוא עלי ולדאוג שאני לא עושה את זה לאדם אחר.

ולא שאני עושה את זה כי אני עושה טובה למשהו, כי המערכת הרגשית שלנו היא מחוברת כי אנחנו אחד. ואם הוא יגיד לעצמו 'ואם אני כן יעשה נניח אני ידבר על משהו לשון הרע, אני לא אוהב שמדברים עלי לשון הרע אבל אני אדבר על משהו לשון הרע, נו אז מה.. אתם מבינים יש לזה עומק בל יתואר כי מה שהילל הזקן אמר לו זה שמים וארץ זה לפתוח את הכל.

''ואהבת לרעך כמוך''

'כמוך' זה ההישג הנדרש

ואח''כ בא רבי עקיבא ועשה את זה מהצד האקטיבי, הרי תמיד יש לנו 'לא' ו'כן' אז הוא אמר לו ''לא תשנא'' ורבי עקיבא אמר ''ואהבת לרעך כמוך''. עכשיו אם הוא היה אומר ''ואהבת לרעך'' זה היה ברור לכל העולם ברגע שהוא אמר ''כמוך'' זה יותר מידי זה תוספת שהיא כאילו יותר מידי. למה זה יותר מידי? כי אתה יכול לבוא ולהגיד' תשמע אני אוהב את הזולת אני עושה לאנשים בסדר. אבל הקב''ה אומר': כן אבל 'כמוך'? אני לא אמרתי לך לאהוב את הזולת, שאלתי אם אתה אוהב אותם 'כמוך'. האם אתה מגיע למצב שכמו שאתה אוהב את עצמך אתה אוהב את הזולת? כי זה המדד זה ההישג הנדרש. זה ההישג הנדרש' אני לא רוצה שאתה תאהב משהו תאמר לו שלום בבוקר.. לשכן ואתה לא רואה אותו בכלל. ולאבא ולאימא, תרים טלפון פעם ביום ותגיד: אני מקיים ''ואהבת לרעך'' אני רוצה שזה יהיה ''כמוך''.

ריאליזציה טבעית – שבן אדם אחר הוא כמוך

כדי שזה יהיה ''כמוך'' אתה צריך להבין יש איזשהיא ריאליזציה שהיא חשובה מאוד אבל היא טבעית מאוד – שבן אדם אחר הוא כמוך (הרב נווה - ואני לא חושב שהאסימון הזה ירד לאנושות אני לא חושב שזה ירד לבני אדם ולא לעם היהודי ולא לעולם החרדי, לא לאף אחד. תסתכל על בן אדם אחר, תוריד את כל מה שנראה לך כהבדלים כי זה הבדלים מינוריים לחלוטין ''כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות'' ה DNA זה מינורי מאוד מאוד מאוד. ותקלוט ''הבנ''א הזה כמוני'' הבנ''א הזה בול כמוני וכל מה שאני רוצה שיעשה איתי אני רוצה לעשות עליו. וזה עמוק, זה עמוק להגיד את הדבר הזה.

חסר כוח בנפש שיגשר

עכשיו, דברים שאני אומר לכם זה 'עמוק' או 'גבוה' ולכאורה זה אמור להיות דבר טבעי, זה אומר' שחסר כוח בנפש שיגשר. למה צריך לבוא ולהגיד לנו ''ואהבת לרעך כמוך'' זה לא אמור להיות דבר טבעי? להגיד לבנ''א': אל תזיק לזולת זה צריך להיות עכשיו 'תורה', אני צריך לשבת פה שעות ולדבר על זה? ולכאורה, כן. לכאורה כן כי המציאות היא כזאת.

אז כשאתה אומר לבנ''א ''ואהבת לרעל כמוך''. יואו הרב זה גבוה על מה אתה מדבר אתנו בכלל. זה פלא צריך להגיד לך את זה. אז כאילו מה, זה לגיטימי להיות נוכל אחד לשני, לשקר אחד לשני, להרע אחד לשני, לדבר לשון הרע, הוצאת דיבה, לתת ביקורת שפיטה - זה בסדר זה טבעי? אבל להגיד לך לעשות ''ואהבת לרעיך כמוך'' זה גבוה? אז כשרואים שזה ככה אתה רואה שחסרים כוחות בנפש שיגשרו - אם אתה נותן לבנ''א משהו שנראה לו שכלית לא אפשרי, זה אומר' שיש עוד כוח בנפש שאתה צריך לשתף אותו.

''ותשלך אמת ארצה''

כמו שאמרנו במדרש שהקב''ה שאל את הכוחות בנפש אם הם מוכנים להשתתף בבריאה. והאמת אמר לו: אני לא מוכן להשתתף בבריאה כי אין אמת. אני לא רואה פה אמת. אם האדם יהיה דואלי הוא יעשה שתי רשויות או יותר ו'אמת' זה אחד זה מונואיזם. ושהכל אחד אתה יכול להגיד 'זה אמת'. כי האמת נהפכת להיות מחויב המציאות, זה דבר אחד. אבל ברגע שיש לך כמה רשויות וברגע שיש לך כמה כוחות והם לא מחוברים אם אין לך תורה שמאחדת את הכל אז זה שקר. ואם אתה תגיד': ו 99 אחוז יהיה אמת, אז גם אין אמת כי אין אמת חלקית אמת חלקית זה שקר. אז האמת קטרגה ואמרה ''אל יברא'' כי אין אמת בעולם הזה.

עד שהם יגיעו למצב שהם מבינים שזה הכל ישות אחת זה ייקח להם המון המון זמן וזה יהיה יותר מששת אלפים שנה. אז אני אין לי מה להשתתף פה, אתה אומר לי' אתה רוצה להשתתף במה אני ישתתף? שותף בה כשיש לו במה להתערב כשיש לו מה לתת אבל אין לי מה לתת אתה שואל אותי אז מה אני יגיד לך.. אני יצביע לעולם שיש בו שקר? אני לא רוצה להצביע לעולם שיש בו שקר. והקב''ה ידע את זה. מה הוא עשה? אז הוא חיבר אותו עם כוח אחר בנפש עם כוח הרצון. אז הוא אומר: טוב ואם אני יחבר אותך עכשיו עם כוח הרצון..

''אמת מארץ תצמח''

בוא נניח שאנשים ירצו את האמת - הם לא האמת הם לא נולדים אמת הם נולדים אפילו שקר גמור אבל אם השקר הגמור ירצה להיות אמת, זה בסדר? אז אם בנ''א רוצה להיות אמת בסדר גמור כי יש לנו כלל ''הבא לגבות כגבוי דמי''. אדם יכול להיקרא רופא שהוא בשנה א' ברפואה אדם יכול להיקרא על שם המקצוע שלו אפילו כשהוא מתחיל את הדרך. אז ברגע שיש לבנ''א איזשהו רצון פנימי להתחיל משהו הוא קרוי על שמו. אז זה חשוב מאוד.

אדם אישיות מורכבת שמרכיבה דבר מאוד פשוט

אז מה חסר פה למעשה? חסר פה כוח בנפש שיגשר (הרב נווה - ואתם צריכים לדעת שביהדות אי אפשר לעשות דברים כשמדלגים שלבים או מדלגים על כוחות בנפש או מדלגים על משמעויות או על רעיונות – אתה חייב לכלול את הכל. כי אנחנו אישיות מצד אחד שהיא מאוד מורכבת אבל היא מרכיבה דבר מאוד פשוט. אז זה כמו אוטו. כשאתה רואה אוטו אתה אומר ''וואלה זה נראה נוסע נהדר'' יגידו לך: כן תפרק את האוטו תראה כמה מרכיבים יש לו, תראה כמה ברגים תראה כמה חלקים תראה כמה צינורות. זה מטורף, רק לראות את כל החלקים של אוטו כשהוא נמצא על הכביש. אבל כשזה מורכב אתה אומר: וואלה זה עובד. אותו דבר גוף האדם. קחו את גוף האדם טריליארד תאים, איזה רשת נירולוגית יש, כמה קילומטרים יש למעיים שלנו, כמה מורכבות יש אבל כשזה עובד אתה אומר': הנה זה עובד יפה מאוד. אף אחד לא חושב במיוחד אין לנו מערכת בקרה בבוקר.. מחשבים ואנחנו מתכנתים.. הנה עובדה חיים נושמים הכל בסדר..אז כשזה מורכב זה פשוט אבל כשאתה צריך לפרק אותו זה מורכב.

חקירה' ממה הפשטות בנויה 

ממעשייך הכרנוך + כוחות בנפש

אז הקב''ה הוא פשוט ''אור עליון פשוט ממלא כל המציאות'' אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים לבוא ישר ולתפוס אותו. ההיפך, את הפשטות הזאת - אתה צריך לדעת את המורכבות כדי לתפוס אותו ''ממעשייך הכרנוך'' כי צריך לדעת ממה הפשטות בנויה. אז אומרים לך' הפשטות בנויה מאמת מיושרה מצדק מחסד וכו' (ומכל הדברים שאנחנו מדברים עליהם כל הזמן). אבל אתה צריך לדעת גם לא לעבוד רק עם שכל ז''א רק עם דברים שהם נתונים קרים. יש דברים שזה מצריך כוחות בנפש כמו כנות ויושרה (סתם כדוגמא אנחנו מדברים על זה היום).

המטרה להגיע להבנה'

הבנה - תוצר של סנכרון בין כוחות הנפש של הקורא לבין הלך הרוח של הכותב

אז אם אין לאדם כנות ויושרה מידע שלם יכול ללכת לטמיון. אדם שקרן לא יכול לשבת מול התורה ולקרוא אותה, כי אם ההוויה שלו היא שקרית הוא לא יבין אותה הוא לא יבין מה כתוב כאן. התורה כתובה בכנות גדולה מאוד ואם האדם לא כנה הוא לא יבין אותה. התורה כתובה מתוך אהבה גדולה מאוד המוטיבציה של הכותב היא אהבה ''אהבתי אתכם אמר ה'' ואם אתה לא נמצא ברוח הזאת לא לקבל אהבה ולא לתת אהבה ואתה לא קולט שזה ניתן מתוך אהבה, אז אתה לא תבין אותו. הכותב כתב את זה מתוך אמת אקסיומטית מתוך דבר נצחי הוא לא מתכוון להשתלט לך על החיים הוא לא מתכוון לשעבד אותך הוא גם לא מתכוון לתת לך תארים.

נניח שאתה תרצה את זה, אז אתה תגיד' אהה אני לומד תורה כדי להיות רב'ה גדול? לא אני לא כתבתי שתהיה רב'ה גדול. אז אתה כתבת כדי שאני אהיה בעל רוח הקודש? כן אבל מצד הטבע הרוחני לא כתואר. אז אם אתה בא עם אג'נדה אז זה גם לא ילך. אז תחשבו יושב בנ''א מעוות מול משהו נורא ישר נורא נקי, מה הוא מבין מזה? תבינו כמה אפשר לעוות משהו?

שיפוט וביקורת מול ביטוי והבנה.

רק בהסתכלות הטוטלית נבין מדוע כל זה כך.

(הרב נווה - ולא צריך ללכת כ''כ רחוק, תראו למעשה מבקרי ספרות או מבקרי אומנות כמה הם מעוותים את האומנות. למה אתם חושבים שהאומנים ברחו לאומנות אבסטרקטית? אומנות אבסטרקטית לא הייתה צריכה להיות בעולם כי זאת אומנות לא רציונאלית, אבל למה הם ברחו? הם היו חייבים לברוח ממבקרי האומנות הם היו חייבים לברוח מהם. אז כשבנ''א רוצה לברוח משפיטה וביקורת הוא רוצה לברוח למקום שהוא אמיתי והוא מכוסה מהרציונל של הציבור. ואז כשהרציונל של הציבור לא יכול לגעת אז הוא מכוסה. ואומנות אבסטרקטית הגנה על האומנים מפני מבקרי האומנות ברוך השם.

אני לא חושב שצריך להיות ''מבקר אומנות'' אני חושב שזה מקצוע הכי אכזרי בעולם זה מקצוע מטופש לחלוטין שאין לו לא טעם ולא ריח. עזבו את העובדה שמשהו צריך לבדוק שאתה לא זייפן ושאתה לא עושה דברים כאילו בשרלטנות.. בסדר אבל זה כבר תנו לציבור לשפוט כי אומנות זה הבעה אישית של האדם וגם אם הוא מזייף בשיר זה גם יכול להיות אומנות.

'ליאונרד כהן' זה הקול הכי איום בעולם זה לא קול נעים לשמוע אותו זה להיכנס לדיכאון קליני אחרי שאתה שומע את התקליטים שלו. כי הקול שלו כ''כ ניכנס אלייך לרגש שאחרי הקול אתה נשאר עם הרגש שלו. ומי המשיך את הדרך? זה מאיר אריאל. ומאיר אריאל גם כן לא ברור הצלילים שלו הוא פתאום עולה ויורד לך ואותו משפט ואתה אומר' אין הומוגניות בשירה. אבל מי שמבין אותם אז הוא יודע שהם באמת אומנים ויש להם say. אז בסדר זה לא לשמוע את מריה קארי עולה בצלילים יורדת בצלילים שאף אחד לא מבין אותה בכלל.. בסדר אבל זה אומנות. והוא מביע וזה יפה והחזיק מעמד.

אז מי יכול להגיד מה זה אומנות ומה זה לא אומנות? מי יכול לשפוט את זה? תן לאנשים להתבטא, לא אוהבים אותם? אז הציבור יחליט לא אתה. וזה ככה, כמה שאתה לא תנסה לסתום איזה חור של הבעה של בנ''א אם היא הבעה תמימה היא תצא, אף אחד לא יצליח לסתום את זה. כמה שלא ידברו על זה לא יצליחו לסתום את זה. זה אחת הדוגמאות.

אני לא מדבר על זה כמקצוע ואני לא מדבר כרגע על הניואנסים, ואני בטוח שיש חוכמה בכל דבר, ברור אבל זה ראש, אני רק רוצה להסביר לכם את זה כראש. אומנות זה הבעה של בנ''א ואתה לא יכול לשים על זה מבקר ושופט. זה הכל. וזה גם לא נכון מבחינה רוחנית, כי כל מה שהקב''ה עשה הוא עשה אותו כחלק מהאקסיומה שהוא.

גם המציאות שעכשיו אנחנו נמצאים בה היא גם כן חלק מהאקסיומה, אז אתה לא יכול לשפוט אותה - אז אתה גם לא יכול לשפוט שואה ואתה לא יכול לשפוט את אירן ואתה גם לא יכול לשפוט את דאע''ש אי אפשר לשפוט את זה, אלא אנחנו צריכים להבין את המציאות. אנחנו צריכים להבין את המציאות ולהבין מדוע כל זה כך. ורק בהסתכלות הטוטלית של הכל אתה תוכל להבין מדוע כל זה כך. אז להיות מבקר של הדברים זה לא נכון. לשים בנ''א בכלל במקום של ''יתכן ויש טעויות במציאות'' - כי אין טעויות במציאות).

כוח בנפש – חיבור

עכשיו לצורך העניין הזה חסר לנו כוח בנפש שהוא נורא הכרחי שמחבר אותנו, הרי הגות זה התחברות. הגות זה התחברות הגות משתמשת המון בדעת, ודעת זה התחברות.

מה זה להתחבר?

ההתחברות בין העולם הגשמי לבין העולם הרוחני, ההתחברות בין הגוף לבין הנשמה, ההתחברות בין התפיסה השטחית הגשמית הרציונאלית לבין מה שקורה בעולם הפנימי שלי, ההתחברות גם בין מה שקורה בעולם הפנימי שלי לבין מה שקורה בחוץ - לראות שיש היגב שאני לא מדומיין שאני חושב בעצמי דברים אבל הם לא משפיעים על המציאות.

כמו שהמדע חושב - שאין קשר בן מודעות או תודעה לבין המציאות, התודעה לפי המדע לא משפיעה על המציאות. ואת זה אי אפשר להוכיח במעבדה, כי זה שייך להתחברות של האדם. כשאדם הוא מחובר הוא בהחלט יכול להזיז את כל הטבע, בלי בעיה בכלל. אבל אי אפשר להסביר את זה למדען מדען ירצה לזה סימוכין. אבל אי אפשר כי יש דברים פנימיים שאני מעלה אותם כמו 'שאילתה פנימית' ואני רואה את היקום מגיב לי. מגיב לי 'בדרך לא דרך' וזה לא ניתן להוכחה מדעית תבינו זה לא ניתן להוכחה מדעית.

זה גם לא ניתן להוכחה מדעית מסיבה נוספת - נניח אני רוצה לעלות שאילתה יש לי איזשהיא סוגיה שאני מתחבט לגביה. סוגיה מאוד מאוד מורכבת. עכשיו, אני מעלה את זה כשאלה או כתפילה. אני לא מעלה את זה ליקום אני מעלה את זה לקב''ה. הקב''ה למעשה זה האור המקיף שלי, זה שיא הפוטנציאל שלי זה המודעות ב level הבא, מבחינתי זה האין סוף.

אז בעל התבנית פונה אל האין תבנית כדי להוציא אותו מהכלא. יש לי סוגיה, אני בכלא שלי שואל את השאילתה אני לא יודע מה התשובה ומי שנמצא מחוץ לכלא יכול לענות לי. עכשיו אין לצפות שהקב''ה יופיע לך בחלום וידבר בקול. אז הוא עונה באמצעות העולם שלו באמצעות ההשגחה הוא עונה לך. עכשיו אתה אומר, אז מה הבעיה להגיד את זה למדענים? בוא תגיד' העליתי שאילתה אח''כ תגיד איך נענית השאילתה באמצעות ההשגחה. והתשובה היא שיש כאן עוד פרמטר – ''אין הברכה שורה אלא על הדבר הסמוי מן העין'' ברגע שאני יגיד את זה זה לא יעבוד. כי יש שני מושגים ביהדות שאנשים לא יודעים אותם שזה 'פשט' ו'רמז' (באנגלית זה יותר קל להגיד את זה  expliciteו  implicite ) יש דברים שהם פה הוא צריך להיות פה ויש דברים שזה במרומז. וצריך להשאיר את זה במרומז וזה גם לא יכול להיות וודאי בראייתי הוא צריך להישאר במרומז. ויש לזה אינספור ראיות, מדברים קטנים עד הדברים הכי גדולים.

דוגמאות

מרומז/פשט

כמו שחז''ל אומרים השיחה בין גבר לבין אישה לא צריכה להיות בוטה. שיחה בין אנשים לא צריכה להיות בוטה, אתה לא צריך להגיד לבנ''א: תשמע אתה שקרן תפסתי אותך על חם אני מעיף אותך עכשיו מהעבודה. כי אתה לא תשנה אותו אתה עכשיו תערער - זה מציאות חדשה לגמרי שהוא ניכנס למגננה הוא עונה ספציפית על המקרה הזה. והוא לא קולט שבכלל יש בפנים תכונה של שקר. הוא לא יודע שהוא צריך לעשות איזשהו תיקון מאוד מאוד עמוק בנפש שלו. יש כ''כ הרבה דברים שברגע שאתה מביא אותם למציאות ואתה נוגע בהם ואתה מראה אותם 'ברחל ביתך הקטנה' זה כמו 'קריסת גל בפיזיקה' זה כאילו זהו הרסת את הכל. וטוב להשאיר את הדברים במרומז ולא להביא אותם לאמירה 'ברחל ביתך הקטנה'.

יש דברים שהקב''ה הגן שאי אפשר יהיה להביא דברים ממרומז להביא אותם להוכחה הוא עשה אותם ככה. כמו למשל מספרים. במספרים למשל אני שואל אתכם 1,2,3,4,5,6,7 עד איפה זה מגיע? עד אין סוף. משהו בדק את זה? זה מסוכן להגיד את זה, למה? כי אם אני יגיד לכם: בואו נעמוד עכשיו על הכביש ובוא נלך לאמריקה. תסתכלו על הדרך כמה היא נראית לכם? אז אף אחד לא יגיד' הדרך נראית לי מאה מטר/ אלף מטר, אף אחד לא יגיד לי את זה, זה נראה אין סוף. אם אני יגיד לך תסתכלו על השמים מה גובה האטמוספירה. אז אתם יכולים להגיד לי גם כן אין סוף. אבל היא כן סופית יש עובי לאטמוספירה. אז זה מסוכן להגיד את זה. אז יש דברים שכביכול כן צריכים ראיה ואתה כן יכול לשאול לגביהם אבל יש דברים שאין אי אפשר אתה רק יודע שזה ממשיך. כמו למשל מספרים ואתה יודע שבמרומז זה מגיע לאין סוף.

אותו דבר יש תהליכים כאלה בנפש

אני שואל אתכם שאלה, כמה אתה מסוגלים לאהוב?

(הרב נווה - לא מיד לענות. תחשבו אל תענו לא מיד לענות זה לא בריא בכלל. עוד פעם זה גם כן חלק ממה שקורה בשיעור שאתה מעבירים את ה- implicite ל explicite אתם מנסים להעביר דברים שהם צריכים להישאר בנפש במרומז ואתה מנסה לענות עליו. אתה מנסה לענות עליו אתה תהרוס את הכל אתה תהרוס את השיעור. אל תענה. שנינו יודעים את התשובה אז לא לענות) שאתה שואל בנ''א עד כמה אתה מסוגל לאהוב, ברגע שבנ''א אומר': יש גבול לסובלנות שלי, אני לא מסוגל לאהוב יותר מידי, הוא עולה לי על העצבים. אז אתה שם עכשיו גבול למשהו שאין לו גבול ואתה לא יודע שאין לדבר הזה גבול. אבל אם בנ''א מחובר לעצמו הוא יכול להגיד לעצמו': יש בי אהבה שיכולה לא להיגמר, יש בי כוחות נפש שיכולים לא להיגמר. אבל הוא לא יודע את זה, אז מה רוב האנשים עשו? עשו אקסטרפולציה מהעולם החיצוני לכוחות הנפש שלהם והם אמרו: יש גבול לכוחות הנפש שלי. אף אדם לא יגיד אני יכול לאהוב אין סוף או אני יכול לתת אין סוף. וזה טעות. כי אתה מכריז הכרזה שקרית זה לא הכרזה אמתית.

עכשיו במה זה תלוי?

(הרב נווה - אני רוצה לעמוד על שלושה מושגים. אמת ושקר - זה מושג אחד כי זה שני חצאים של אותו דבר. כנות ויושרה. אלה שלושת הדברים שאני רוצה ליישב אותם ואני כבר אומר לכם שזה לא בדיוק אותו מושג).

למה ברחוב מושגים כאלה נהפכים להיות מטושטשים?

כשהקב''ה נתן את התורה הוא נתן אותה בשפת הקודש. שפת הקודש הייתה נורא מדויקת כל כוח בנפש שהיה נמצא באין סוף ירד ועומד בפני עצמו והוא נורא ברור. אז כנות זה כנות יושרה זה יושרה ואמת זה אמת. בגלל זה יש לזה מילים שונות. כל מילה היא תבנית היא אוסף של אותיות שיוצרת תבנית. התבנית הזאת לא יכולה לקבל את אותה משמעות, כי מעצם העובדה שיש לה אותיות שונות אז זה קופסא אחרת אז יש לזה אור שונה.

אם האנשים מערבבים אז אנשים עושים סלט ובלגן. עכשיו למה אנשים מערבבים? אני תמיד נותן את זה כדוגמא כשאני מסביר לילדים, אני אומר' כשיש בלון נפוח אז אתה יכול לצייר עליו פרצוף, עיניים אף ופה. ואתה רואה אותו בצורה מאוד ברורה. עכשיו ברגע שאתה מפנצ'ר את הבלון פתאום הפרצוף נהפך להיות כתם שחור כאילו הכל התערבב.

ההקשר חסר

אז זה בדיוק מה שקרה - כשהייתה לנו רוחניות הכל היה ברור כשפינצ'רו אותנו מרוחניות הכל התערבב. אז תשאל את האנשים ברחוב, מה ההבדל בין אמונה לאהבה לחדווה לצהלה לדיצה לרינה? אין להם מושג, עושים לך ערבוב מושגים כזה גדול. וההיפך, כשעוד אפילו מנסים להתבונן על מילה הם מאבדים אותה הם כאילו אין להם אחיזה כדי לדעת למה זה שייך.

כמו למשל שאומנים כותבים, מי יודע מה זאת אהבה?.. אהבה.. אבל אם היה לך רפרנס אם היה לך נקודת יחס אז היית מבין מאיפה יצאה האהבה, מה התפקיד והיעוד שלה ומה היא באה לעשות אז הייתה לך הגדרה ברורה. אבל ברגע שאין לך רפרנס (סתם תקועה המילה הזאת באמצע העולם) אתה רק מרגיש אותה ואין לך מושג מה לעשות איתה, אז אתה אומר: אני לא יודע מה זה. אז אני ישאל אותך 'אמונה' אתה לא יודע מה זה, אני ישאל אותך מה זה 'כנות', מה זה 'אמת'. אז הוא יגיד לך' כל אחד יש לו את האמת שלו. תגיד' מה זה כל אחד יש לו את האמת שלו? אין אמת אבסולוטית? אין אמת קולקטיבית שהיא כוללת את כולנו?

(הרב נווה - תבינו לאן אנחנו נכנסים זה חשוב שתכנסו לדברים האלה. אני עוד פעם אומר, אל תבואו לשיעורים האלה, כמו סטודנטים, אתם לא הולכים לקבל מידע. אני מלמד אתכם לחשוב, אני מלמד אתכם לחיות, אני מלמד אתכם להתבונן. המידע שאני אתן הוא תוך כדי)

אמת ושקר, כנות ויושרה

עכשיו אני רוצה לדבר על העניין של אמת ושקר, כנות ויושרה –  כי בלי זה אי אפשר להתפלל או שהתפילות לא יענו גם אי אפשר ללמוד כי אתה לא תבין את הכותב. אתה גם לא תבין את עצמך כי הבעיה שלנו זה לא שאנחנו לא כנים עם הזולת זה סימפטום, אנחנו לא כנים עם עצמנו. אין תהליך שאני יכול לשבת לעצמי עם עצמי מול המראה ולספר לעצמי איך עבר עלי היום ולהגיד את האמת ביושרה; באתי במצב רוח רע, פגעתי בזה, עקצתי את זה, משהו ביקש ממני פקס לא רציתי להעביר לו כי קינאתי בו הוא רוצה לקחת לי את התקן לא רוצה שיהיה לו תקן לא העברתי את הפקס. יש משהו שעומד מול המראה ומספר לעצמו את הסיפורים האלה?

אף אחד לא עושה את זה. אז אם אין כנות טבעית עצמית בינך לבינך שאתה לא מספר לעצמך את האמת בראש. ברור שזה לא יצא לזולת. כי כל בני האדם עסוקים בלהעמיד לעצמם סוג של בית דין בראש שאם ישאלו אותי אני כבר מכין את כל המגננות. למה לא העברת לו את הפקס? הפקס לא עבד לו, הוא לא בא אלי בזמן, זה הוא אשם. וזה על כל צעד ושעל.

ובזוגיות - למה אתה לא עוזר לי, למה אתה לא עושה כביסה? אז יש לו קייסים בראש למה הוא לא עושה כביסה. למה אתה לא מרים את הילדים, למה לא התקשרת, כל הזמן 24 שעות ביממה אנחנו עסוקים בלשבת בבית דין. וכשאתה תעלה למעלה לבית דין מול אלה שרואים את הכל מהתחלה ועד הסוף הם אומרים לך: לפני שאתה פותח את הפה, אנחנו רואים את הכל יודעים את הכל, מה יש לך להגיד? והוא יהיה שקרן כתוב ''רשע יראה ויכעס''. כי הוא לא יצליח הוא פיתח לעצמו מגמה בנפש להיות כזה אז הוא לא יודע להיות אחרת.

משהו קטן יכול להשבית את כל המערכת

והדבר הזה נורא מקלקל כי כשבנ''א מקולקל בתוכנה אחת בנפש הוא מקלקל הרבה דברים. כמו באוטו. באוטו אתה אומר: מה, הלכה לי רק הציריה, אבל יש לי מרצדס? ציריה יכולה להשבית לך את כל הרכב. במקום 95 אוקטן שמתי סולר, מה אבל שמתי דלק והמנוע עובד הכל עובד זה רכב. מספיק שהחלפת שם את הדלק זה הכל הלך. שטות הכי קטנה באוטו יכולה להשבית לך כאן מערכת שלמה. אז אתה אומר' בסה''כ אני למדן גדול אבל אני לא כנה לא נורא אבל אני למדן גדול. זה לא עובד ככה, משהו אחד כזה קטן יכול להשבית את כל המערכת.

בדיקה עצמית ותשומת לב

לכן אנחנו כל הזמן עם העיניים על כל מה שעובר לנו בנפש כל הזמן אנחנו בודקים את עצמנו. וכשבנ''א רואה שהכל בשקט הוא אפילו שואל את הקב''ה: תעיר לי אם יש בי משהו לא בסדר.

מה מבקשים ממני. איזה כוח בנפש עלי לעורר?

ויש כל מיני אנשים שאם פותחים את העיניים אז הם מקבלים את ההערות האלה (רוב האנשים מקבלים הערות הם פשוט לא שומעים אותם הם כבר אטומים לזה) פונים אליהם הרבה עם בקשה של נתינה. אז מה אנשים אומרים? פונים אלי הרבה אנשים רוצים ממני כספים, אז אני לא נותן להם 'תרמנו במשרד' 'תרמנו בבית'. אז עזוב זה שבא בנ''א נוכל/לא נוכל, אבל אתה רואה שכל הזמן דופקים לך בדלת לתת, אז אולי מעירים לך תיתן. אז אל תיתן לזה תיתן למשהו אחר אבל תיתן.

כשמדברים אתך על צדקה או כשמראים לך כתבות מרגשות ילד שעומד למות. לא מציקים לך העולם לא מבשר לך בשורות טובות, רוצים להוציא ממך את מידת הרחמים. ואם אתה מדפדף בקלות אחרי שאתה רואה ילד קירח שעומד למות מסרטן, נו אז זה בדיוק מראה שאתה אכזר. ואתה צריך להיות שמה אפילו שכבד לך להכיל כדי לפתח את מידת הרחמים. אז אתה צריך רק לשהות שמה כדי לפתח את מידת הרחמים. אז תגיד, מה יקרה לך אם שתי דקות תהיה על הכתבה ובסוף תזלג לך דמעה אחת ותגיד: רפואה שלמה. מה יקרה לך? שזה מה שרצו בסה''כ לעשות להוציא ממך איזה מידה אחת. אבל לא, אתה עסוק אתה בביזנז יש לך מלא מה לעשות, אני ממהר לישיבות, אני צריך להכין אוכל. ואתה נהיה קר אתה נהיה רובוט.

כנות

אז אני לא יביא עכשיו את כל כוחות הנפש ('עכשיו' אני מתכוון אפילו לא בכל הקורס הזה) כי יש אינספור אבל יש דברים שהם קריטיים כמו כנות. ואנשים לא יודעים מה זה כנות. כנות זה לשון כוונה. וזה נקודת החיבור בין האני השטחי לבין האני העמוק (אני לא רוצה להגיד 'אני עליון' ו'אני תחתון' זה לא בדיוק מדויק ביהדות). הרי יש לנו 'נפש' 'רוח' 'נשמה' 'חיה' 'יחידה'. ודרגת הנפש שלנו שטחית היא נמצאת פה היא חווה עולם גשמי מלא בגירויים חושיים ויש לנו עולם פנימי עמוק וצריך לגשר בניהם - צריך שיהיה איזשהו גשר בן הדברים האלה.

איך כנות לא באה לידי ביטוי?

זוגיות

אין מתאם בין ההתנהגות החיצונית לבין מה שאתה חווה בעולם הפנימי הרגשי

למשל, אדם אומר: אני זקוק לאהבה ולחיבוק. עכשיו מה הוא יבוא ויגיד לבן זוג שלו? הוא לא יגיד את זה, הוא יגיד': את לא מתייחסת אלי, אני פה כל היום, אני עובד כמו חמור וכמו משוגע אפילו קפה את לא מציעה לי, שלום לא אמרת לי. ואז היא לוקחת את זה לקטע של 'מה אתה מתנפל עלי' ואז בכלל הריב נהיה לא עניני. וכל מה שצריך להיות זה להגיד בכנות 'אני זקוק לחיבוק תחבקי אותי'. אבל כל ים הכיסויים האלה, זה לא משנה אם זה באגו, חרדת נטישה חרדת אינטימיות (יש לזה המון שמות) כל הדבר הזה יוצר חוסר כנות. מה שאתה מוציא מהפה ומה שרואים ממך בכלל לא תואם את מה שאתה מרגיש בפנים. אין בכלל מתאם בין ההתנהגות החיצונית שלך לבין מה שאתה חווה בעולם הפנימי הרגשי שלך.

התבודדות ותפילה

אז גם כשאתה בא להתבודדות או גם כשאתה בא להתפלל - גם כן אין מתאם אתה יושב בהתבודדות אתה אומר' זה דברים שהם שטותיים (אני לא יודע אפילו מה אתה אומר לבורא) ואין מתאם בין זה לבין מה שאתה באמת רוצה להגיד לבורא או באמת מה שעובר עלייך. אז אתה עסוק בלבקש, אתה עסוק בלהתחנחן אולי אתה אפילו בוכה או פותח עכשיו משהו 'מליקוטי תפילות' ששלחו לאיזה סגולה לטו בשבט ואתה מקריא את זה (כמו אני לא יודע מה כאילו הקב''ה לא יודע לקרוא צריך להקריא לו משהו) ואתה צריך פשוט גילוי לב.

(הרב נווה - אז אני מסביר לכם שיש משהו שעושים אותו עוד הרבה לפני שפותחים ספר שזה דברים אלמנטריים שצריך לשמור אפילו ילד. לשמור לו את הנפש שהיא לא תתלכלך בחוסר כנות. להגיד לו: תמיד תבוא ותגיד לי גם אם זה דברים שאבא לא אוהב לשמוע תבוא ותגיד.

אמת וכנות

יש הבדל בין כנות לבין אמת

כי יש מצב שאתה לא אומר את האמת אבל אתה כנה. ויש מצב הפוך שאתה כנה אבל אתה לא אומר את האמת. ואני רוצה לתת לזה דוגמאות.  

יכול להיות בנ''א שבא ואומר' אני יודע שיהדות זה האמת אני יודע שהתורה היא אמת - מקובל עלי אני מבין את זה, חקרתי את זה, זה מסתדר לי זה סוגר לי את כל הפינות. אבל בכנות אין לי כוח בנפש לקום מחר בבוקר להתפלל. אין לי אני לא מצליח. כאן הוא כנה, זה לא קשור כרגע לאמת. אז הקב''ה אומר': אוקי, אמת זה דבר גבוה מאוד. זה לעתיד לבוא אמת, בסדר בוא נניח את זה. אבל יש סולם לאמת, כנות.

ברגע שאתה אומר את זה, זה בסדר בתנאי שאתה אומר את זה בכנות, גם כנות צריך להגיד בכנות. למה? יש מלא קוצ'רים וכו' שמכשירים ואומרים לך תגיד 'זה המקום שלי'. אוקי, אז באה משהיא ואומרת 'זה המקום שלי עכשיו לא להתפלל' 'זה המקום שלי לא לשים כיסוי ראש'. בסדר גמור מקובל להרגע. ועוד שנה, זה גם המקום שלך? אז למה זה נהיה 'המקום שלי'? זה נהיה מקום מפלט יש לי קלף כמו שילדים עושים 'פוס' (באמצע משחק) 'פוס אני רוצה לעצור' אז זה בסדר באמת שבאותו רגע אם דוחקים ואתה אומר': זה לא שייך, זה בסדר שאתה תגיד' זה לא המקום שלי אבל זה לא כנה לא לעשות עם זה תהליך. כי אם אתה יודע את האמת אתה לא יכול להתעקש להיות במקום שלך אתה לא יכול להתעקש על זה. תראה לי שעוד שנה זה השתנה. אתה יכול להגיד 'התקרבתי' ונניח אתה טראומטי במיוחד אתה יכול להגיד' התקרבתי אפילו במחשבה, במחשבה אני מאפשרת לעצמי לשים כיסוי ראש.

(הרב נווה - אני בכוונה לוקח את הדוגמאות הקיצוניות האלה. כי זה דברים כביכול שנותנים לבנ''א התניה רגשית כל כך חזקה שלא מאפשרת לו 'אני לא רואה את עצמי עם כיסוי ראש, מה אני עכשיו כמו סבתא'. אומרים לך' אבל בואי נשאל, מבחינת האמת זה אמת? את רוצה שאני יראה לך ע''פ הסוד מה זה 'סוד השיער'. סוד ההארה של הזרע של הגבר שנכנס לאישה שלו ומגיע לשיער ועוטף אותה. וזה המוחין שלה וזה ההילה שלה. והיא חייבת לכסות את זה מכיוון שאפילו ולא ביודעין כשמסתכלים על השיער של האישה יונקים מזה, זה נקרא ''יניקה''. וזה פוגע בך ובבעלך וזה פוגע בפרנסה וזה עושה כל כך הרבה דברים. כי אנחנו כולנו אחד והתודעות יוצרות הפרשי פוטנציאלים - משהו שהוא 'שם עין' והוא עושה עין הרע הוא פוגע הוא ממש פוגע הוא לא מודע. הוא חושק בך והוא עושה משהו מאוד לא טוב וזה יוצר נזק גדול.

רחמים וכנות

טוב אז אפשר להסביר את זה והסברנו והרבה מאוד אנשים גם מקבלים את זה. אבל שוב, היא עוד פעם חושבת': אבל אני לא נמצאת במקום. אז בסדר, אין בעיה, אז הקב''ה נתן לזה מקום. יש 'מידת הדין' ויש 'מידת הרחמים'. מידת הרחמים - זה לא שאומרים לך 'טוב בסדר תישאר שמה' מידת הרחמים זה אומר שהקב''ה נתן כוחות בנפש שהם סמי (כמו) המקור. כמו לאמת. אתה לא יכול להיות באמת אז יש משהו שהוא סמי האמת. סמי האמת זה שאתה תהיה כנה. לפחות תגיד משהו בכנות, תגיד' אני לא נמצא שמה. זה בסדר גמור זה מובן

ריאליזציה וכנות

אבל אם אנחנו נרחיב את מושג הכנות - אתה צריך גם לצאת משם. אתה צריך לעשות צעדים כדי לצאת משם אתה לא תוכל לשלוף את קלף הכנות בכל הזדמנות. ואל תספרו לי 'זה כרגע המקום שלי' מותר להגיד 'זה כרגע המקום שלי' אם זה 'כרגע' המקום שלך לא בעוד שנה. לא יכול להיות שעוד שנה זה יהיה באותו מקום כי תמיד יש לנו, הרי לאן ללכת אנחנו מתקדמים תקלטו את זה אנחנו בהוויה מתקדמת. אני לא רוצה לדבר על הגאולה ועל בית שלישי ועל האלף השביעית - אנחנו כולנו הולכים לקראת פקיחת עיניים. ועוד פעם, אני לא מדבר אתכם על זמן אני מדבר אתכם אפילו על העובדה שפיזית אתה תמות והנשמה שלך תצא החוצה וישאלו אותך: למה שיקרת. למה לא היית בצניעות, בואי תסבירי למה לא היית בצניעות? מה עשית חשבון לשכנה שלך לא עשית חשבון לי? אז זה בסדר להיות בגיל 17 במקום הזה אבל אח''כ אם אתה יודע את האמת אז תעשה תיקון זוכה לעבר המקום הזה. כי זה גם כן כנה.

גילוי האמת וכנות

כשבנ''א אומר' אני הולך לחפש אחר האמת. אוקי, מאיפה הוא ימצא את האמת הוא בחיים שלו לא ראה אמת. אם אני מאבד מפתחות או אני מאבד את המשקפים, אני ראיתי פעם אחת את המשקפים שלי קניתי אותם אני מכיר אותם, איבדתי אותם אני אדע מה אני אמצא. עכשיו אני הולך לחפש את האמת ואין לי מושג מה זה בכלל. אז איך הקב''ה נותן למחפשי האמת לגלות את האמת? כי הם כנים כי החיפוש שלהם הוא חיפוש כנה. וכשבנ''א מחפש חיפוש כנה מכיוון שזה הדמיון לאמת, זה הדבר שהוא הכי דומה ל אז זה מקיים אותו. הוא כאילו מצליח להעביר אותו מימד הוא יוצר מינהור (כמו wormhole) איזה נקודת השקה שמחברת אותם.

דוגמא

מלאכת דומה

בהלכות שבת זה נקרא 'מלאכת דומה' – אם אתה תסתכל על המלאכה עצמה אתה אומר 'זה לא אסור' לא כתוב על זה בתורה וחז''ל לא אסרו את זה. אבל מה הבעיה? שזה דומה למלאכה. עכשיו המוח שלך לא יודע להבדיל הוא לא יודע להבדיל בין המלאכה הזאת לבין המלאכה הזאת. כשאתה תעשה אותה ההתניה שתהיה לו' אתה עושה מלאכה, אתה לא נמצא בקדושה של שבת, אתה לא אפוף רוחניות, אתה עכשיו חולין. עכשיו אתה אומר': אבל למה? התירו לי את זה, אומרים לך': כן אבל זה דומה. ויש לזה הלכות שכתובות אבל בקבלה השאירו את זה כנוסחה. יש הלכות שכתובות במפורש מה זה 'מלאכת דומה' אבל בקבלה אומרים לנו תשאיר את זה פתוח, למה תשאיר את זה פתוח? כי אתה יכול להכניס את עצמך למלאכת דומה.

שבת וכנות

שבת, יש בנ''א שהוא מטאטא את הבית. קרה. עשינו סעודה גדולה ילדים מפילים, פה נפל משהו פה נפל משהו צריך לטאטא ההלכה מתירה את זה. יש קטע, שמשהו עכשיו מתחיל 'לרכב על זה' ולעשות על זה עכשיו ספונג'ה. תעזבו ספונג'ה ממש מתחיל לנקות והולך עכשיו לפינות והוא מנקה דברים שזה לא מסביב לשולחן, כאילו מנקה עכשיו את כל הבית. עכשיו למה אתה עושה את זה? זה לא 'שבת' כבר יצאת מגבול של שבת. אז עוד פעם, 'הדודה לנקות'? הדודה לנקות תעשה שישה ימים שבת זה שבת - תנקה מה שאפשר זה עניין של ''שבת וינפש''. בוא תלמד, בוא תשב תדבר, בוא תהגה, תיכנס לקדושה של השבת, אל תתפוס טרמפ על ההלכה לעשות מלאכה שאינה קשורה.

עכשיו עוד פעם זה עניין של explicite ו  inplicite אפילו אם יהיה שם רב פוסק הלכה (נורמאלי הגיוני צדיק, אני לא מדבר על הפנאטיים של היום) שיראה אישה כזאת יגיד לה' אני עכשיו קולט שאת כרגע עושה ניקיון פתחת פסח על שבת, למה? בגלל שנפל עכשיו כמה חרצנים יש לך 'דודה על הניקיון' ואת לא רואה בעיניים. הוא לא יגיד לה את זה, מה הוא יעשה? הוא ישאל אותה': מה את מרגישה או איפה את נמצאת עכשיו זה לחוץ עכשיו לנקות את כל הבית? הוא ירמוז לה והיא לבד תרגיש כאילו' אוקי יצאתי מתחום שבת אני לא נמצאת בראש של שבת.

אתם מכירים את זה יש אנשים שאין מה לעשות זה 'מגרד להם' – משהו שעושה ניקיון של משהו פתאום עובר לרהיט הבא ולרהיט הבא ואתה אומר': למה זה שבת, עכשיו תנקה את מה שנצרך ולא צריך להיות היסטרי זה שבת. ומה שצריך, כדי שזה יעמוד ויהיה נקי ומסודר זה בסדר גמור. אבל ברגע שאתה חושב שאתה מתחמן את הציבור ואתה הולך ואתה עושה עוד משהו ועוד משהו שהוא לא נצרך אתה לא צריך אותו לשבת זה מיותר. אז על מי אתה עובד? וזה חוסר כנות. תבינו כמה כנות זה דבר שהוא נורא נורא נחוץ.

יש מלא הלכות ביום שבת, שמי רואה אותם - רק אתה. אני לא מדבר על להדליק את האור שזה עניין של פרהסיה. יש דברים שלמשל אמרו: לא לחתוך ניר טואלט במקום שכבר חתוך תחתוך באמצע. אם אין לך טישו לא הכנת, בסדר גמור תחתוך באמצע. עכשיו רק אתה (מחילה מכבודכם) נמצא בשירותים אף אחד לא יודע ולא בא לך עכשיו.. בא טלאק תולש. על מי אתה עובד, על מי אתה עובד פה? או אמרו' לא להכניס ידיים לא לזקן ולא לראש - אל תתלוש אסור לתלוש שתי שערות. אבל מגרד לי.. בסדר מגרד אתה מגרד שעה מוריד חצי גבה. אז יש דברים שאם נניח זה עלה לשם אז אנשים פשוט מטפסים על זה, וזה התנהגות שהיא חסרת כנות. אנשים לא יודעים שכל ענינה של השבת זה כנות.

עצמיות וכנות

אז יש המון דברים שכאילו התורה אומרת' בוא עזוב אל תשחק אותה צדיק לאף אחד - זה אתה ואתה ואתה צריך להיות כנה. ואתה צריך לחבר את הכנות לך לעצמך וכל הזמן להיות כנה. עזוב את האמת' לאמת אנחנו נגיע מתישהו אבל אתה צריך להיות אדם כנה.  

למשל דוב אלבוים שאל את אחד המרואיינים, אמר לו' תגיד מה זה גרם לך לעזוב את התורה ואת הכל. אומר לו: לא, מה פתאום חס ושלום. אני יודע שהתורה אמת, ואני יודע שהצדיקים צדיקים, ואני יודע שיש את הקב''ה. אני יודע את הכל. רק עבודת ה' הייתה עמוסה עלי וזה עשה אותי עצוב לא הצלחתי להתמודד איתה.

מעשה של כנות

עכשיו (אני לא אומר את זה עליו. לא הוא) אדם אחר צריך להיות כנה עם עצמו ואם הוא קולט שהתפילה תעשה לך יותר רע מאשר טוב אולי עדיף להישאר בבית. ואז יהיה מעשה של כנות. כי הקב''ה לא יראה את זה ככפירה או יראה את זה' כאתה בוגד בי עכשיו או לא בא לך. כי מה אמרנו' שזה סינגולרי. כי זה שעכשיו לא בא לך לקום להתפלל, בסדר גמור אבל בוא נראה איך אנחנו נעשה בכל זאת איזשהיא עבודה מחשבתית כדי שהתפילה כן תהיה לך נעימה והיא לא תגרום לך לעצב. אבל יש כ''כ הרבה אנשים - שהוא באטרף להיות צדיק אז הוא ניכנס למקווה קר באמצע החורף, הולך לתפילה בהנץ חוזר הביתה אח''כ גמור לגמרי. אז הקב''ה אומר: עבודת ה' שלי גורמת לך לעצבות ולדיכאון. בשביל זה הבאתי אותך אתה מדוכא ממני..?

אז אולי אפשר לתקופה מסוימת להגיד: אני צריך להיות כנה עם עצמי ולהגיד אני לא עומד בזה לקחתי על עצמי דברים שהנפש שלי כרגע לא מותאמת לזה. ואני צריך להיות כנה עם זה. ותעזבו את הלחץ של הרבנים 'אבל צריך ללכת אבל צריך לעשות' - צריך ללכת צריך לעשות ותראו מה קרה לו.. הוא עזב את כל הדרך וזה יצר חילול ה' גדול מאוד. אז זה לא חוכמה.

כל אדם צריך לדעת את המקום שלו להיות כנה במקום שלו, ולהגיד: 'עד כאן אני מסוגל'. וצריך להיות כנה כי לפעמים זה נראה לאנשים כאילו זה מביע חולשה. זה לא מביע חולשה שאתה כנה תהיה כנה זה בסדר גמור, זה חשוב להיות כנה.

פתיחות וכנות

למשל ילד יכול לבוא ולהגיד לך: אבא אני לא סובל מולדת אני לא יכול לראות את המקצוע הזה. אין תבין, אתה רוצה שאני יצליח בו? אני באנטגוניזם גמור לכל המקצוע הזה למורה ולכל מה שהולך שמה. לא אבל אתה חייב אתה תקום בבוקר ותעשה את כל הדברים. זה מכניס אותו לתהליכים נפשיים מאוד לא יפים שלמחרת בבוקר הוא כבר לא יגיד לך את זה והוא לא יספר לך שיש לו שיעורים ושהוא מבריז מהשיעורים האלה. הוא לא יספר לך את כל הדברים האלה כי אתה לא נותן לו להיות כנה.

התוודעות למסוגלות וכנות

ושוב אני אומר, כנות זה נקודה, זה נקודה סינגולרית אל תסיקו מזה (הרב נווה - הרבה פעמים השאלות שאתם שואלים אותי בתום השיעור .. כאילו תקשיבו טוב טוב למה שנאמר, כנות אתה יכול לעשות את זה כנקודה סינגולרית. יש אמת אנחנו נגיע אליה) 'כנקודה סינגולרית' זה חשוב להגיד: אני לא מסוגל לעשות את זה כרגע וזה בסדר גמור. זה בסדר גמור זה שאתה אומר': יש לנו יכולת בנפש לעשות אהבה אינסופית אבל לבנ''א עכשיו אין את היכולת לתת אהבה אינסופית הוא.. אין, בעולם שלו.. זה בסדר גמור שיגיד את זה בכנות. ואתה לא צריך להגיד את זה למשהו תגיד את זה לעצמך.

שמחה שלמות הלב וכנות

אל תיקח דברים שהם גדולים עליך, אל תיקח דברים שהם מוזרים לגביך, אל תעשה משהו שזה לא מותאם לנפש שלך. זה שאתה רואה את האמת זה יפה מאוד, תשאיר אותה תשים אותה פה, תגיד' אני יילך לאט לאט אני ילך לפי הקצב שלי ולפי היכולות שלי. כי אני רוצה גם ללכת לזה בשמחה אני רוצה לעשות את זה עם כל הלב.

הודאה על האמת וכנות

היו צדיקים גדולים מאוד שהיו ידועים שהתפילה שלהם הייתה נורא איטית ומידי פעם היו רואים אותם עושים תפילה פתאום קצרה מאוד ועוזבים באמצע. ואז אומרים להם: הרב אנחנו מתפללים אתך כבר הכנו את עצמנו אחרי חמש דקות אתה גומר את תפילת שמונה עשרה? אז הוא אומר: היום אני לא מחובר. אז הוא לא יגיד לעצמו: הכנסתי את עצמי לפלונטר אני האדמו"ר הגדול כולם חושבים שאני מכוון כוונות אז אני יעמוד שלוש שעות. הם לא יעשו את זה. אדם כנה יגיד' אין השמים עכשיו סגורים הכל סגור. העולם שלי עכשיו קודר לגמרי אין לי טעם עכשיו לעמוד ולשחק אותה בשביל החברה. אני אצא אני יגיד להם' אני לא מחובר אין לי טעם עכשיו לעמוד שלוש שעות זה סתם זה ריק. ואני גם לא יעשה לכם טורח ציבור אני לא מחובר אתם מחוברים תמשיכו, תמשיכו בלעדי אין בעיה, אבל אני לא מחובר כרגע.

ניסיונות וכנות

אז ראיתי אדמו"רים גדולים מאוד אומרים את זה ואנשים התאכזבו מזה, כאילו איך הרב לא מחובר? יש מצב שזה הניסיון שלו - לא מחברים אותו. והניסיון שלו אולי אפילו היה שהוא יהיה כנה ואמיתי ויגיד את זה לאנשים אחרים. להגיד' יש מצב לא מחוברים, מה לעשות, זה הכל בידיים של הבורא זה לא בידיים שלנו אנחנו עושים את ההשתדלות הוא עושה אח''כ את התוצאה. אבל כמה זה חשוב שאדם יהיה כנה.

עוד דוגמא, לכל הרבנים הגדולים שיש מסביבנו שזה נפל על ממון וזה נפל על עריות - תבוא תגיד' אני לא עומד בזה שנשים נמצאות מולי. אני לא עומד מול כסף תרחיקו אותי מכסף. אל תתנו לי כבוד, תעמוד מול הבמה תגיד' אל תעשו לי גינונים של כבוד זה מביא לי גאווה. תבוא תהיה כנה אבל אתה הולך כמו איזה אפנדי' מחלק את הידיים שלך לכל עבר וזה.. אתה גדל ואז יום אחד אתה קורס. אז סתם, אבל אם אתה היית כנה עם עצמך ועם הציבור אתה היית אומר את זה. תגיד את זה, זה בסדר חשוב מאוד להיות בנ''א כנה.

שתיקה וכנות

תרים אמברקס

רבי יהודה הנשיא באו אליו ביקשו שימנו רב גדול על איזה עיר, אז הוא אמר: אני אתן לכם את התלמיד חכם הכי גדול שלי (הרב נווה - התלמיד חכם הכי גדול של רבי יהודה הנשיא זה גם אנשים שהם חושבים שהם אבק זה אנשים של פעם וזה התלמידים שלהם). טוב ההוא בא לעיר פתאום עשו לו כבוד. העלו אותו על במה' מגיע צדיק שרבי יהודה הנשיא מעיד עליו. הוא לא הצליח לדבר הוא לא הצליח לדבר מילה אחת. הרב כולם מחכים אנחנו התאספנו, שיעור אתה ממונה לרב, תגיד משהו. לא הצליח. אחרי כמה זמן באו אמרו ליהודה הנשיא' מה שלחת לנו? אז הוא אומר': אני מעיד עליו שהוא תלמיד חכם עצום שזה צדיק גדול מאוד, תביאו אותו אלי.מביאים אותו אליו אומר': למה לא דיברת? אז הוא אומר': עשו לי כזה כבוד שאני לא מורגל בו אני לא יודע להכיל את הדברים האלה, לאן שלחת אותי. חשבתי שאתה שולח אותי לאיזה בית כנסת אני יציל שני יהודים אין לי בעיה, מה אתה שולח אותי עכשיו לכבוד הזה, מה לי ולזה? אז זה בנ''א אמיתי וכנה. הוא לא פוליטיקאי הוא לא כתב נאום הוא לא ניסח לעצמו אין לו מניירות אין לו פוזות. עמד אמר': אני לא מכיל את זה, שתק הרים אמברקס.זה אנשים כנים.

גדולה וכנות

כשהאחים של יוסף ירדו מצרימה, יוסף רצה להציק להם אמר': באתם לפה אתם מרגלים. עכשיו תשימו לב מה הם ענו לו - אנחנו לא מרגלים אנשים כנים אנחנו. שלכאורה, מה זה קשור, מה אני שואל אתכם מה אתם עונים? ודבר נוסף, מה אתם חושבים שזה פוטר אתכם, כאילו אני צריך לבדוק אתכם צריך ללכת עכשיו לעשות לכם מודיעין, לקחת אתכם למרתפים של השב''כ עינויים ונראה אם אתם ריגלתם. אלא הם ענו לו לפי החוכמה שלו. מה מרגל עושה? מרגל זה דבר לא כנה כי הוא מעמיד פנים כל ההוויה שלו זה להעמיד פנים, ככה אמור להיות.

אז הם אמרו': אתה אדם חכם אז אנחנו נענה לך, למה אנחנו לא מרגלים? אנחנו אנשים כנים (אדם כנה עושה עבודה רוחנית בינו לבין עצמו כי משהו פנימי חשוב לו יותר מאשר לרגל) אנחנו לא צריכים את הריגול. אז הוא עזב אותם הוא קלט שהם אנשים גדולים.. אבל גם הם קלטו שהוא בנ''א גדול. תבינו' מילה זיכת אותם, רק מילה אחת הם קיבלו את הזיכוי.

הם היו יכולים להכחיש להגיד': לא מה פתאום בוא תבדוק, תשאל את האנשים איפה ריגלנו.. הם לא הם פשוט ענו לו (מה זה מרגל? זה דבר לא כנה מטבעו) אנחנו אנשים כנים זה לא שייך לנו הדברים האלה. אנחנו לא נהיה מרגלים גם אם ייתנו לנו עכשיו מיליארדים של דולרים - באנו לשבור אוכל במצרים. שזה גם כן קשה, זה קשה לאדם שהוא נמצא בארץ מסוימת והוא עובד אותה הם אנשים רוחניים כ''כ גדולים, ללכת לארץ אחרת ולהגיד' אנחנו רוצים מכם כסף זה מאוד משפיל אבל לא הייתה להם בעיה.

וכנ''ל הסיפור שהיה עם יהודה ותמר בא ואמר: ''צדקה ממני''. אמר כנות - הוא היה כנה הוא לא אמר את האמת אבל זה עניין של כנות. ושוב אני אומר, אמת זה אמת אולטימטיבית זה האמת האבסולוטית תעזבו את האמת האבסולוטית זה עניין של כנות.

אג'נדה היפך הכנות

ראיות זה אמת. זה לא כנה אם קיימת אג'נדה

עוד דוגמא אני אתן כדי שאתם תבינו את ההבדל בין כנות לבין אמת - למה אני כל הזמן יורד על המדע ואני אומר שלמדע אין לו כנות ואין לו יושרה. בוא נניח שיש ראיות לאבולוציה, אז בא בנ''א ואומר: תשמע אני אומר לך את האמת' יש ראיות אספתי ראיות. ובדקנו את זה בכל האוניברסיטאות בעולם כולם הגיעו לאותן מסקנות, זה לא שיש לי עכשיו איזה משהו. והנה אני אומר לך' אדם הגיע מהקוף. ראיות זה כביכול להגיד את האמת. אבל למה אתה לא כנה? כי יש לך אג'נדה שעומדת מאחורי הראיות האלה. אם יש לך אג'נדה שאתה רוצה להילחם ברוחניות, אתה רוצה להילחם באנשי דת, אתה רוצה להילחם אתה לא כנה אתה מסתתר מאחורי ראיות שכביכול הן ראיות אמתיות.

אז איך אפשר ליישב את זה?

אפשר ליישב את זה למשל כשאתה תבוא ואתה תגיד לו' יש לך ראיות שבאנו מהקוף? כן. אתה יודע אבל יש ראיות גם כן מגלגול נשמות 'פרפסור יאן סטינבנסון' עשה את אחת העבודות המדעיות הכי יפות בעולם (הרב נווה - אני יודע שזה רחוק לכם להבין את זה כמדען במדעים מדויקים יודע שהוא עשה עבודה של ארבעים שנה. והעבודה שלו התקבלה כעבודה אקדמאית שפורסמה בעיתונים בז'ורנלים המדעיים הכי גדולים שיכולים להיות. חמישים מיליון איש חוו חוויה של מוות קליני זה נכנס לעיתון מדעי).

לא מצליחים להביא אמת נקייה

אז אתה אומר' אתה מביא ראיות, למה אתה מביא ראיות מהחור מנעול שאתה הסתכלת עליו כביולוג אולי תסתכל גם על עוד משהו. תראה תעשה סקר ספרות בכל העולם תראה האם יש סתירה למה שאני אומר? אבל הוא בא ואמר': אבל עשיתי מחקר הוצאתי על זה תואר הנה הראיות שלי. ואתה רואה שיש לאנשים אג'נדה. מדען בא עם אג'נדה לצערי מדענים באים עם אג'נדה. יש אג'נדה שהיא להילחם באנשי הרוח, להילחם בכנסיה (זה ככה התחיל מאז גליליאו גליליי) בכלל שזה התחיל זה עדין לא עובר בכותלי האוניברסיטאות והם לא מצליחים לנתק את עצמם להגיד: אני מביא אמת נקיה הם לא מצליחים הם עושים 'אונס אקדמאי' הוא גילה משהו ישר משכנע את הסטודנטים שלו שלא קיים משהו אחר.

דוגמא נוספת. הקימו בארץ את אחד המרכזים הגדולים ביותר לחקר המוח המחקר הזה עוסק המון ב – AI  'באינטליגנציה מלאכותית' אז מה הם עושים? עוד פעם, הם היו בתוכנית של ירון לונדון הוא בא הוא מתראיין אצלו והוא אומר: לאור מה שאנחנו הצלחנו להוציא ממחשב אני אומר לך מוח של בנ''א זה מחשב - אין רוחניות מאחורי זה. והוא אומר את זה ככה בדפיקה על השולחן. ולמה? כי הוא הראה איך תהליכי עיבוד הנתונים שנעשים ע''י מחשב זה בדיוק אותם תהליכי עיבוד נתונים שנמצאים אצל בני אדם. שוב, זה כמו להגיד 4=2+2 זה נכון ברצועה מאוד מאוד קטנה, רק אם יש לך שתי עגבניות + שתי עגבניות = ארבע עגבניות. אבל אם יש לך שתי עגבניות + שתי שקיות חלב, זה כבר לא תקף.

למה אני אומר את זה?

כי למשל למחשב אין את הקונספט אין סוף. למחשב אין התבטלות. למחשב אין אמונה. למחשב אין רגשות. יש כ''כ הרבה דברים שאין אותם למחשב לא כעיבוד נתונים של כדאיות. הם מנסים להגיד שאהבה זה גם כן עיבוד נתונים של כדאיות אבל יש דברים שהם מעל כדאיות, כמו למשל 'סוגית קיטון המים'. האם מחשב על יכול להחליט שהוא עכשיו משמיד את עצמו לטובת מחשב על אחר, סתם ככה בשביל הקטע, למה שהוא יעשה את זה.. הוא לא יעשה את זה איזה סיבה תהיה לו להשמיד את עצמו כדי להציל מחשב על אחר? ובסוגית קיטון המים אומרים לך': יש לך קיטון של מים (אתם שני אנשים) זה מספיק רק לאחד, מי שותה? כזה דבר 'מחשב על' לא יודע לחשב. למה? כי הוא לא לוקח בחשבון את הדברים שהם מעבר לגשמיות הוא לא לוקח את הרוחניות בחשבון.

בוא ניתן לכם עוד דוגמא קטנה. ניתן למחשב על חצי מיליון שקל. ועכשיו אנחנו נביא לו אנשים שיעשה איתם צדקה. תגיד לו: בוא תעשה צדקה. עכשיו הוא יחשב: כלכלית מי צריך (וכל מיני דברים כאלה) ויכול להיות שהוא ייתן צדקה. אבל מה הוא יעשה כשזה ייגמר לו? נניח שזה הגיע לאפס מה הוא יעשה עכשיו? כמו מחשבים של הבנק - נגמר שולח לך התראה. מנהל הבנק מתקשר' הלו אתה במינוס בוא תביא את הכסף.

אז אצלנו יש את המושג שנקרא 'אמונה' אז אדם אפילו שאין לו (אני לא מדבר כרגע על 'אמונה מטופשת' אם זה באמת אמיתי לא רשלני כי יש לזה גם חוקיות בתורה) והוא יודע שהוא נמצא בניסיון ללכת ולעשות אקט של להציל בנ''א אחר ''לוו ממני ואני פורע'' ואז הוא יודע. ואז הוא ממש מכניס את עצמו ליקום כסופר אורגניזם רוחני אחד ענק שהוא יודע' אם אני עברתי מפה היקום לא ישאיר אותי בלי כלום כי היקום הוא אחד. אם אני החסרתי מעצמי לטובת הזולת אני לא יישאר בלי כלום. אבל מחשב על לא יודע לחשב את זה, בבינה מלאכותית אין את זה. ובכלל השם 'בינה מלאכותית' זה פיקציה כל מה שמדברים אתנו השמות שנותנים אותם גם כן 'חלקיק האלוקים' 'בינה מלאכותית' זה פברוק, וזה שמות שאין להם לא טעם ולא ריח. השם האמיתי שלהם הוא הרבה יותר פשוט ממה שזה באמת נעשה.

דמיון לא הופך דבר לאמיתי. זה חוסר יושרה

אז זה שיש דברים דומים (דברים שזה דמיון 'בין לבין') זה עדיין לא הופך את הדבר לאמיתי - השם לא מייצג את המהות שלו אף אחד לא יוכל להחליף את האדם. ודבר נוסף, למחשב אין יציאה חוץ גופית.

אני יראה לכם את הריאיון.. אנשים דפקו על השולחן 'אנחנו מחשבים וזהו ואין מאחורי זה שום דבר' ואתה אומר לו: אם היית פותח את החברים שלך שעשו גם כן מחקר וקיבלו על זה גם כן דוקטורטים על אנשים שמתו מוות קליני וחזרו. וזה כבר מוכח מעבר לכל צל של ספק. כי עיוורים מלידה ראו, ויש ראיות מחוץ לגוף, ואנשים דיווחו מה היה בזמן שהם היו פה ואנשים עברו חוויה של מוות והדיווחים שלהם הם עם ראיות. זה לא דבר של פנס בעיניים ומורפיום לדם וכל מה שהמצאתם יש לזה ראיה מדעית חותכת. אבל זה לא מעניין אותו - אז זה חוסר יושרה.

זה לא שהוא לא אומר את האמת, כי הוא אומר: לאור מה שאני רואה, אם אני נניח משווה גלי מוח של בנ''א וגלי מוח של מחשב, אני יכול להגיד לך זה זהה. אז יכול להיות שעליתי פה על משהו. בסדר, על הכיפאק. אבל עכשיו, אל תמכור לנו אג'נדה אנטי רוחנית אתה לא רשאי להגיד את זה בטלוויזיה. אתה יכול להגיד': אני עשיתי ניסוי זה דומה לזה. זהו עכשיו תסתום את הפה אתה לא רשאי להגיד מעבר לזה שום דבר.

ותבינו מי שצועק על האנשים האלה זה לא אני כאיש דת מדענים אחרים שזה היה המחקר שלהם אנשים שחקרו ובזבזו 14 שנים. ''ד''ר ריימנוד מודי'' משנת שבעים עד עכשיו כמעט חמישים שנה עוסק בנושא הזה. הוא ויש לו ים של קולגות זה צוות שלם שנמצא בארה''ב שהכין את זה והוא נמצא בכל העולם עם ארגון שלם שנקרא IND זה ארגון שלם של אנשים ומיליארדים של דולרים שמוציאים השכם וערב עוד מחקר מדעי ועוד תימוכין מדעיים לעניין הזה של יציאה חוץ גופית. ובא בנ''א שנסגר לו באיזה מקום בארץ באיזה קתדרה ואומר': האדם הוא מחשב בזמן שמראים לך ומוכיחים לך שיש יציאה חוץ גופית.

כנות' לעצמי

אז אני אומר את הדברים האלה מהסיבה הפשוטה כדי שאתם תבינו - המושג שנקרא 'כנות' זה מושג עמוק מאוד. כי אם אתה תשאל את המדענים ''למה אתם לא כנים'' ''מה הבעיה שלך להיות כנה''? אז זה עמוק. זה כמו שאני ישאל אתכם: למה אנחנו לא כנים? למה אנחנו לא כנים עם עצמנו, עם הבני זוג שלנו, עם הילדים שלנו, עם ההורים שלנו. עם מי אנחנו כן כנים? אנחנו לא כנים עם אף אחד אבל זה מתחיל קודם כל מעצמנו.

הגות וכנות

אז אני הולך לעשות הגות. אני רוצה להיכנס לעולם פנימי. אם אני לא יהיה כנה זה לא יצליח לי. וזה לא יעזור לי הטקס המידטיטיבי 'תנשום ככה' 'תעשה ויפאסנה' 'תעשה את זה' זה מעין סוגים של 'כבישים עוקפים'. עכשיו, למה אני אומר שזה 'כבישים עוקפים'? כי עובדה שהרבה מאוד אנשים שהתנסו במדיטציה לא הצליחו להגיע לשום מקום. ומעטים שבערה להם הנפש והם יצרו מינהור וכנראה שהם היו כנים עם עצמם, כן הגיעו לזה.

אז אני רואה באינטרנט כל מיני אנשים - 'לא הולך לי מדיטציה'. אז תשנה תנוחה, אז שים ריח, תשמע ב- 400 הרץ תחליף ל-377  הרץ, תעשה גלי אלפא, תעשה זה. ואף אחד לא יגיד לו': תשמע תהיה כנה אתה שקרן פתולוגי.. איפה הוא ימצא את עצמו. אז זה לא הטקסים זה לא משנה באיזה חממה אתה תשים את האדם אם הוא משקר לעצמו הוא משקר לעצמו אז הוא לא ימצא את האמת. כי הוא משקר לעצמו, הוא לא נותן לעצמו למצוא את האמת.

אז ענין של כנות זה משהו שצריך לחשוב עליו (הרב נווה - אנחנו עוד נדבר על זה. אלה דברים שטוב שזה לא נעשה כל יום לסיים נושא אני רוצה שתלכו עם זה. אלה דברים שצריך לחשוב) תשאלו את עצמיכם: אני כנה? כשאתה יושב בהגות - אתה כנה עם עצמך בזמן שאתה בהגות? אתה מתכוון למצוא את האמת?

הגדרה של האמת'

מחפש או מגלה?

(הרב נווה - עכשיו כאן אני הולך לעוד נושא קטן שהולך לקראת הדבר הזה כדי שאתם תבינו למה אני מתכוון) הרבה מאוד אנשים כותבים לי כתוצאה מכל מה שהם רואים בסרטונים ביוטיוב 'הרב למה אתה אומר שאני לא מחפש אמת, אני מחפש אמת אבל אני לא מצאתי את האמת'. אני שואל: כמה זמן כבודו מחפש את האמת? לפעמים שלוש עשרה שנה שבע שנים, כאילו זמן מכובד. ולא גילת שום דבר? כן קצת רוחניות אבל זה רחוק ממני מאוד.

אתם יודעים מה הבעיה (אני מדבר על הרבה אנשים כאלה)? הבעיה היא שהוא 'מחפש את האמת' הוא לא 'מוצא את האמת' הוא הגדיר את עצמו 'אני מחפש את האמת'. אז בגלל שהוא מגדיר את עצמו 'מחפש את האמת' אז הוא הולך הוא שומע משהו 'אהה זה לא זה' הוא שומע את זה 'אהה זה גם לא פה'. אז זה נקרא 'מחפש' הוא כל הזמן 'מחפש' כי הנפש שלו כל הזמן מחפשת.. הוא הגדיר את עצמו 'אני מחפש את האמת' אז גם אם הוא יראה את האמת הוא ימשיך לחפש.

מגלה' מגמה נפשית

אבל איך אנחנו קוראים לאנשים שגילו? מגלי ארצות, כורי זהב, מגלי נפט. אתה קורא להם אקספלוררים אתה קורה להם 'מגלים' אתה לא קורא להם 'מחפשים' - הוא לא מחפש ארצות יש בנ''א שמחפש ארץ הוא יגיע יגיד': אהה זה אי? זה לא נראה לי זה אולי סתם איזה גוש עץ שצף פה לא נראה לי שזה אי. אבל מי שמגלה ארצות הוא יגלה ארץ, כי הפואנטה שהוא מגלה. הכוח בנפש המגמה הנפשית שלו להביא אותו לגלות את הדבר עצמו Is a finder is not a siker  אם is a siker אז הוא עדיין siker הוא כאילו בקטע של אני מחפש לא שאני מוצא.

יש אנשים שהם נקראים ''מיישבי סכסוכים'' (יש את זה בעסקים ויש את זה אפילו בין מדינות) עכשיו יש דיפלומטים שהם דיפלומטים אז בגלל שהוא דיפלומט הוא בא הוא יושב והוא מנסה בדרך דיפלומטית ליישב סכסוכים אבל הוא לא מצליח כי הוא דיפלומט. אז באופן אוטומטי זה שנמצא מולו (השגריר של מדינת אויב) אומר לו: תשמע אתה דיפלומט אתה מורח אותי אני לא רוצה. אבל יש מיישבי סכסוכים. מיישבי סכסוכים באים עם הבעיה עם הפתרון - אין אני לא יוצא מפה עד שאני לא עונה לך אז הוא מיישב סכסוך.

(הרב נווה - אז מה שהיה עכשיו למשל שאהוד אולמרט הלך לאבו מאזן זה נקרא 'דיפלומטיה' לא הלכת ליישב את הסכסוך. שוב אני אומר, אני לא מדבר בלשון הרע, אני מנסה ללמד אתכם תורה כדי שאתם תבינו. אקטים כאלו עושים נזק, כי אתה לא פתרת את הבעיות אתה נתת כוח לצד השני להגיד להם' כן עובדים עליכם עושים לכם מאחורי השולחן, זה מה שעשית..

מגמה נפשית זולגת

ועוד דבר' יש כ''כ הרבה עמותות חרדיות (סליחה שהיום אני נורא חריף אבל בזמנים של דין כדאי לעשות את זה, כדי שדין לא ירד לעולם) שהן לא מסודרות. רשם העמותות מרים אלינו טלפון אומרים לי': תשמע אתה בנ''א חרדי אתם כמעט עמותה הכי מסודרת במדינה אולי אתה יכול להגיד לאנשים שיעבדו מסודר.. אתם רואים שאתם מצליחים והם לא. הם כל הזמן נמצאים אצלנו במחשב והם לא מפסיקים לתחמן אין שם משהו שלא שחור, מתחת לשולחן, רישום כוזב. הם חרדים זה עושה חילול ה', לך תדבר איתם.

ואז אתה רואה שהמגמה בנפש זה לתחמן את המדינה יש פשוט מגמה נפשית לתחמן. זה לא משנה מה אתה תביא לו, זה לא משנה תגיד לו : 'אני מביא לך שים את זה בקלסר, בוא תרשום על זה משהו'. אין את זה הראש מתחמן, איך אני מעלים את זה. עכשיו מה הקטע? הקטע שזה זולג אח''כ גם לחיים זה לא נשאר בעמותה. אם אתה תחמן זה אח''כ זולג. כי אם הבן שלך יבקש ממך משהו אתה תתחמן אותו ואם האישה תשאל אותך משהו אתה תתחמן אותה. כי אי אפשר שלא).

סיפור

יש סיפור מפורסם על הרמב''ם שהיה משחק עם הסולטן שחמט (או משחק אחר) והעוזר של הסולטן אמר לו' בוא אני רוצה לשחק אתך. טוב, אז הרמב''ם היה מנצח אותו ואז הוא היה אומר לו בסוף ''יא כאלב'' בגלל שהוא ניצח אותו. טוב, אח''כ עוד משחק ''יא כאלב''. עכשיו השמש של הרמב''ם ''איך אתה אומר את זה על הרב שלי זה רב גדול'' אז הוא רצה להגן על כבודו.. והוא אמר לו': ששש אתה תראה מה יקרה עם זה. וככה כל משחק, הרמב''ם מנצח אותו אומר לו: ''יא כאלב'' ''יא כאלב''. טוב, השמש שיחק עם הסולטן. הסולטן ניצח אותו אז הוא פלט ''יא כאלב''. אז הוא הוריד לו את הראש. אתה חושב' לא אני ערבי ששונא את הרמב''ם שהוא יהודי, אז זה יצא רק עליו. לא, עשית מגמה בנפש וזה עכשיו יצא על משהו אחר.

אין הפרדות

אם אתה משקר אתה לא יכול להתבודד. אם אתה לא כנה בחיים שלך אתה לא יכול להיות כנה בתפילה. אתה לא יכול לעשות הפרדה אין לנו את היכולת לעשות את ההפרדה. יש לנו 'מלאכת דומה' תבינו אנחנו לא כאלה מסוגלים לעשות קאטים כי אין לנו קאטים. אין קאט, בכלל ברוחני אין קאט כי 'עולם הבריאה' הבינה היא עובדת על לעשות הקשרים בין כל דבר. הכל קשור להכל. כל דבר עם קשר או קונוטטיבי או אסוציאטיבי אבל יש קשר בין כל דבר לכל דבר. אין מצב לעשות קאט ולהגיד': זה קטגוריה א' זה קטגוריה ב' (אתה יכול להגיד את זה עד מחר יש כאלה שחושבים שהם עושים את זה) אבל אתה לא יכול לעשות את זה.

כל דבר מסתכם בתוך הלב

למשל, בהנהלה. הרבה מאוד אנשים אומרים: שים את כל הבעיות הנפשיות שלך בבית ותיכנס, פה אתה נמצא בעבודה או אנחנו נמצאים עכשיו בצבא רבת עם אשתך זה לא מעניין אותנו כרגע למבצע. אבל זה לא נכון, זה כן משפיע זה לא יעזור, זה נמצא עמוק בתוך הנפש. ואתה יכול 'למכור לאנשים לוקשים' כמה שאתה רוצה שאתה עושה את ההפרדה, אין הפרדה אי אפשר לעשות הפרדה זה בלתי אפשרי. אם לא תיקח את זה בחשבון ולא תפתור לו ולא תגשר לו בין העולמות אתה עכשיו תגרום לחייל שלך לרוץ לרוץ - שנייה אחת הוא ייזכר בבעיות של השלום בית שלו הוא חוטף כדור לראש. אתה לא יכול לעשות לו את ההפרדות האלה. והגדולים שבגדולים נפלו בדברים האלה ''ענקי עולם'' נפלו בדברים האלה. זה רק אמירות סתמיות זה סיסמאות שזורקים אותם לאוויר ''תעשה הפרדות'' אי אפשר לעשות הפרדות אנחנו לא עושים הפרדות אנחנו לוקחים כל דבר לבית כל דבר אנחנו לוקחים לנפש. כל דבר מסתכם בתוך הלב.

פשוט'

תהיה כנה

אז המילה 'כנות' תבינו מזה כמה היא רגישה - תפרידו אותה מן האמת, להגיד את האמת האולטימטיבית, בסדר מי שהגיע לתורת הסוד יודע להגיד את האמת האולטימטיבית - תפרידו. להיות כנה זה לדווח את המציאות שבה אתה נמצא. אבל אני נתתי לכם הגדרה מאוד מדויקת זה המינהור בין האני השטחי לבין האני העמוק. זה המינהור בין הנפש לבין הכתר, בין הנפש לבין דרגת יחידה. זה החיבור. זה נקרא כנות. אם אתה כנה אתה תגיד את הדברים כפי שהם נובעים מהפנימיות שלך בלי לסנן אותם כי סינון זה מניפולטיבי. זה לא משנה אם אתה מגן על הציבור או לא מגן על הציבור, זה מניפולטיבי - פשוט תהיה כנה.

לא לעשות חשבונות

וכנ''ל השיחה שלנו, למה זוגיות לא מצליחה? כי זוגיות היא לא כנה מהיום שהיא נוצרה עד היום שהיא תמות אין כנות, הזוג לא כנה. אנשים לא כנים אחד עם השני. אז חוסר הכנות הזאת יוצרת המון המון בעיות כי הצד השני מדומיין. למה אתה תוקף אותי, למה אתה נמצא במצב הזה. וכולה הוא היה צריך לדווח מתוך הנפש שלו פנימה, רק אנשים לא מוכנים 'אהה אז הוא יטפס עלי אני יציג את החולשה שלי והוא יטפס עלי' עושים חשבונות. למה אתה עושה חשבונות, שמור על הכנות שלך תישמר להיות כנה, מה אתה עושה עכשיו חשבונות.. אז אני יודע שזה קשה וכמה אנשים מתחילים לעשות חשבונות.

איפה הקב''ה נמצא ?

הדברים הם לא אירועים סינגולריים. הכנות תישמר בקדושה

אנשים למשל אומרים לי': הרב אם אני אהיה כנה עם בעלי אז הוא יגיד לי 'אהה את מהחלשות האלה' 'אהה רוצה חיבוקי'. אז מה היא תעשה היא רוצה להגן על עצמה כי היא לא רוצה להיפגע פה. אבל שוב, לא לוקחים בחשבון את כל היקום. אתה עובד כמו מחשב על 'מה הוא יחשוב על המקרה הספציפי הזה' 'ואני יפגע מהמקרה הספציפי הזה'. איפה הקב''ה נמצא בחיים שלנו תגידו לי, איפה הוא נמצא - הוא לא נמצא? אם אתה כנה הוא לא יגן עלייך.. ? (הרב נווה - אני לא אומר שיהיה כאן עכשיו סיפורי ישועות ויבוא אליהו הנביא וייתן לאטמה לגבר) אני מדבר על הסה''כ זה לסה''כ הדברים הם לא אירועים סינגולריים. בסה''כ אם אתה תשמור על הכנות הכנות הזאת תישמר בקדושה וידעו מה לעשות עם זה אח''כ.

דיברנו על שחמט – אז לפעמים אתה מפסיד פיון ואתה מנצח את המלחמה – אז יכול להיות שבאמת אתה תגיד משהו בכנות ואתה תיפגע מזה באותו רגע אבל תמשיך לשמור על הכנות הזאת ואח''כ אתה תראה אותה בעלת תועלת לדברים אחרים לגמרי.

תמיד לקחת בחשבון בכל מה שאנחנו עושים

הקב''ה פה אני עובד ביחד אתו.

הוא ישות חיה הרבה יותר מאתנו, הוא פעיל יותר מאתנו, הוא מודע יותר מאתנו, הוא עוסק במה שאנחנו עוסקים יותר מאתנו, בזמן שאתה ישן הוא עדיין ער ולדברים שאתה כבר הפסקת לשים לב הוא שם לב. ואת זה אנחנו לא לוקחים בחשבון. שוב, נהיינו רציונליים ומחשבי על. איזה קומפילציה אני יכול לעשות כדי להגן על עצמי ואני לא לוקח בחשבון את כל מה שנעשה גם ביחד אתו.

• אז קודם כל לפתוח את הראש, ללכת כל הזמן עם הקב''ה. כל הזמן תהיו אתו כל הזמן אפופים בו. זה אחד.
• לדבר אתו לפחות בכנות, לדבר עם עצמי בכנות - אתה מפחד מאנשים? מובן (מה שנקרא' בכנות זה המקום שלך) בסדר קשה להיות בהתחלה כנה עם אנשים אתה מפחד מהתגובות, בסדר מובן זה כנה להגיד את זה.

אבל תהיה כנה במקום שהוא סטרילי תעשה לעצמך שטח סטרילי - תיכנס לחדר בצורה בודדת, לך לים (שמרוב רעש אתה אפילו לא שומע מה שאתה אומר. אתה אומר אבל אף אחד לא שומע את זה) תגיד משהו כנה. תגיד משהו כנה אמיתי: אני חלש, אני לא יכול, אני עצלן, לא בא לי. תגיד את זה, זה כנה. עזוב שאתה מביע חולשה, עזוב שזה לא רצוי אבל זה כנה וכנות רצויה. אולי הורידו אותך למצב הכל כך נחלש הזה כדי שתהיה כנה, רק כדי שאתה תוציא כנות. כי אם כל הזמן היית חזק וגיבור (וכל מיני דברים כאלה) אז היית מאוד כנה היית אומר 'אני גיבור וחזק' אתה מאוד כנה 'אני כנה אני אומר שאני גיבור וחזק'. אבל בוא נראה מורידים אותך למקומות שלא כ''כ נעים להיות בהם להיות כנה אבל אתה עדיין כנה.

אז הכנות מגיעה עד סוף הדיוטה האחרונה שלה

תשימו לב זה מידה מאוד עמוקה שאם משהו לא מבין אותה אתה תפגום בהמון המון תחומים בכל התחומים - אתה לא תהיה כנה עם הבוס, אתה לא תהיה כנה עם חברים. ואנשים יודעים את זה, אז אנשי מכירות הם לא כנים ואנשי שיווק הם לא כנים פוליטיקאים הם לא כנים. ואנחנו רואים את זה. אז אתה מרגיש עטוף בשקר כל הזמן , כל הזמן אתה מרגיש משהו עובד עלי.

עכשיו אתם יודעים איך איש מכירות עוטף את זה כ''כ יפה? נתונים טכניים, אומר לך: אדוני אתה רוצה לקנות שואב אבק בוא אני ייתן לך מפרט טכני. אני לא משקר לך יש מפרט טכני אני אשלח לך אותו בווטסאפ. אז הוא שולח לי את המפרט טכני הכי יפה בעולם.. עכשיו, אני לא מבין בזה, אבל מה הוא לא אומר לי? שכל שלושה חודשים זה מתקלקל, שאין לזה אחריות, שכבר הפסיקו לשווק את זה לארץ, שזה יקר להחריד ויש משהו אחר הרבה יותר זול שכן יכול לעזור לי באותה מידה. תבדוק גם את הצורך שלי אולי אני לא צריך את המכשיר הזה תבדוק מה אני צריך.. אז הוא אומר את האמת - אם אתם תשמעו את השיחה המוקלטת הוא אומר לך את האמת אבל הוא לא כנה הוא מתחמן אותי הוא רוצה עכשיו לעשות כסף.

אז יש את האנשים האלה שהוא אומר לך נתונים ואתה אומר': וואלה אני לא יכול להכחיש מה שהוא אומר לי כי כאילו הוא אומר לי את האמת אבל הוא לא כנה. והחוסר כנות זה הרבה יותר גרוע מכל שקר או אמת אחרת שאתה תגיד. כי אמת אפילו שאתה אומר אותה בחוסר כנות היא כולה בחינת שקר אז יוצא שכרך בהפסדך.

כוונה וכנות

אז אתה לא יכול להסתתר מאחורי שום דבר (הרב נווה - אז תבינו אסור לי להגיד את הדברים האלה אני אומר לכם משהו שהוא ב-implicite ועכשיו היא נהפך להיות ל- explicite ואסור לי להגיד את זה. אבל גם תפילה - מה, אתה לא מקריא סידור? אתה מקריא סידור. מה, אנשי כנסת הגדולה לא אמרו: הנה אני אומר שחרית. תראה הנה אני עם תפילין והכל תראה אני צדיק. בחוץ איך זה נראה? סבבה. ובפנים, איפה אתה נמצא? אתה לא כנה.

בקורבן לפעמים היו מומים פנימיים - בחוץ זה נראה אדיר אתה רואה פר אתה רואה 'פר בן בקר' בפנים המעיים שלו מקולקלות הוא בעל מום. צריך לבדוק אותו מבפנים. אז אותו דבר אז הקב''ה אומר' עם כל הכבוד אני לא יכול לקבל את זה, אתה לא יכול לשים את זה כקורבן על המזבח. אתה אומר' אבל ה' קודם כל זה כסף זה קורבן אני באתי עכשיו מבאר שבע עד לירושלים להקריב אותו. כן, אבל אתה לא מקריב לי עכשיו משהו בעל מום.. עם כל הכבוד לך.  

אז אתה עומד עכשיו בתפילה ואתה מקריא והכל בסדר או שאתה עושה לך עכשיו צ'יקליסט: עשיתי שחרית מנחה ערבית, עשיתי הלכה. בפנים הכל רקוב שום דבר לא כנה לא מכוון. ההיפך' אתה מטפס על זה, משחק לנו אותה צדיק. שוב אני אומר, זה משהו שאסור להגיד אותו כי זה לא נותן עכשיו הלכה לפועל לפרוש מהכל אני רק אומר לתקן את זה. אז זה שכרגע זה המקום שלך, מובן כנה, אבל בוא נתקן את זה.

כנות' זה לא הכל או לא כלום

דוגמא לכנות – (הרב נווה - אני מוכרח להגיד שהייתה לי תלמידה ששמעה את השיעור של אתמול. היא קמה היום בבוקר והיא אמרה לי: אז חשבתי כבר לעזוב את התפילה, ואז אמרתי לעצמי' לא אני לא יעזוב את התפילה אני יגיד את התפילה. אז שאלתי אותה: ואיך התפילה הייתה לך? אז היא אמרה לי: אותו דבר היא הייתה טפלה לגמרי היא הייתה דקלום. אבל מה עשיתי, לפני התפילה התפללתי תפילה מהלב ובסוף התפילה התפללתי תפילה מהלב.

וזה נקרא כנות. זה כאילו לא לזרוק את הכל, זה כאילו להגיד' אני לא מצליחה להתחבר למילים אני לא מבינה את המילים, מאיפה אני יודעת מה זה 'פיטום הקטורת' והמעברים בין הקטעים. וזה בסדר זה כנה ב''ה שאת אומרת את זה ואת לא מתיימרת לתפוס את הסידור ולשחק לנו אותה צדיקה. ואז הוספת תפילה כנה מהלב לפני תפילה כנה מהלב אחרי, זה נהדר. לפי דעתי זה מה שהעלה את כל התפילה. ובכלל כמובן שאפשר לשפר פה ואפשר לשפר שם, והאדמו"ר מפיאסצנה אומר זה לא שהכל לא מובן יש משפטים שאתה יכול להתחבר אליהם; מזמור פה, שמע ישראל, תפילת 18 (יחסית היא די ברורה) אומר': למה שכן אתה יכול להתחבר תתחבר תתפוס את זה ''אחזתיו ולא ארפנו'' אז זה כנות.

אל תהיה קליפה שמסתירה

תשתמש בכנות

אבל זה חשוב שתהיה כנה כי ההגות תלויה בזה - מי שכנה ההגות שלו היא מידית. כי מה ז''א? מה שבפנים יוצא החוצה אין לו שניים ''תוכו כברו''. גם הקב''ה אין לו שניים. הרב'ה דיבר למשל בט''ו בשבט אמר שכל הפירות שיש להם קליפה במיוחד 'קליפה גסה' צריך לקלף אותם אנחנו לא אוכלים קליפות. קליפה זה שקר זה מצג שווא, אפילו שאתה יכול להגיד 'אבל יש בזה וויטמינים וזה מגן' הכל בסדר אבל המצג הוא מצג שווא אתה לא יכול לאכול קליפה. וקליפות זה סיטרא אחרא אנחנו לא אוכלים קליפות. אבל יש בפירות דברים שזה לא בדיוק קליפה זה נקרא ''זג'' כמו הקליפה של הענב - אתה לא יכול לקלף את זה. אבל הקליפה היא לא קליפה שהיא שקרית בגלל שהיא שקופה היא מייצגת את פנים הפרי אתה רואה את הפרי היא לא משקרת היא לא מציגה לך עכשיו מצג שווא.

כמה פעמים שראינו תפוז יפה בפנים היה מר או חסר טעם לחלוטין הוא לא משקף. אז הקליפה לא תמיד משקפת (בטח לא אבטיח רימונים ודברים מן הסגנון הזה) זה לא משקף מה שיש לך בפנים ויש כאלה שהם בלי קליפה כמו תות שדה כאילו  what you see is what you get. לגבי עניין של 'זג' למשל זית יש לו זג 'עגבניה' יש לה זג. זג לשון זגוגית. זה שזה זגוגי, אז אתה אומר' הקליפה לא מפריעה ההיפך היא משקפת. אז אותו דבר הוא אומר' אל תהיה קליפה שמסתירה, החוסר כנות שלך עושה קליפה שאין שום קשר בין העולם הפנימי שלך לבין העולם החיצוני שלך. אבל אתה כן יכול להיות 'זג' בסדר אתה עוד לא תות שדה אתה עוד לא תוכך כברך אבל שזה ישקף משהו שיגידו': מה שאתה מדבר זה העולם הפנימי שלך זה מוכר לי.

רצף וכנות

אז כנות זה היה נושא השיחה היום - ותפרידו בין להגיד את האמת או לא להגיד את האמת לבין להיות כנה. ואע''פ שהכנות כביכול לא נמצאת בסטנדרט של האמת, כי אתה אומר': איפה אני ואיפה האמת, זה לא משנה יש לך את המקום שלך. וזה בסדר זה טבעי הקב''ה לא בא בטרוניה לבריותיו כרגע זה המקום שלך הוא מבין את זה, בטח שהוא מבין את זה.

רק מה, אל תמשיך את זה אל תגן על המקום הזה, תגיד' כרגע יש דברים שאני לא מסוגל לעשות אותם זה לא חולשה זה לא אומר שאני פגום או לא ראוי, זה בסדר אבל כרגע מה אני יעשה זה המצב, זה מציאות. עכשיו, אני אשתדל. ולהשתדל זה גם לעשות צעדים כנים לעשות דברים קטנים בכנות. אל תיקח עכשיו איזה סידור של האריז''ל, אם אתה רוצה להתפלל תיקח משהו של ילדים אפילו קטנים, תלמד אפילו את הדברים הכי פשוטים שיכולים להיות. תתבונן. אתה רוצה להגיד חצי תפילה בעל פה חצי תפילה בכתב גם בסדר גמור. תעשה כל דבר שיהיה כנה ולאט לאט תחבר עד שהכל יהיה כנה. אבל להתחיל לתרגל את זה כבר ולא להיבהל.

זוגיות וכנות

מתחילים עבודה בזוגיות

השדה הראשון שצריך להתחיל אתו זה בזוגיות, יותר מהכל. אם משהו שואל איפה אני צריך להתחיל עכשיו? בבית בין גבר לבין אישה. אסור שבין גבר לבין אישה יהיו מלבושים אסור אתה לא מתחבר עם עצמך. הסוד של הגבר והאישה זה שני חצאים של אותו שלם. גבר לא מבין שהחצי הנשי שלו נמצא מולו והיא לא קולטת שהחצי הגברי שלה נמצא מולה. אז הם משקרים לעצמם. צריך לעשות את הכל כדי שלא יהיה שם שום מחיצה כלום שום דבר. הכל בשידור חי מתוך הנפש. ולא לפחד מזה צריך לא לפחד מזה. צריך להרגיל את עצמנו לא לשפוט ולא לבקר ולא לתת בראש ההיפך, להעריך את זה לגדול עם זה. להיות ''עזר כנגדו'' זה לא רק האישה לגבר זה גם הגבר לאישה הוא גם עזר כנגדה.

אז להגיד': היום אין לי כוח, היום אני חלש, היום אני לא יודע להתפרנס, אני מבולבל נורא, את רוצה שאני יהיה הרב שלך האור שלך אני בעצמי כבוי. בסדר גמור, רק תגיד את זה בכנות. אבל אל תעלם לאיזה שלושה שבועות או תעשה ברוגז לשלושה חודשים או אני לא יודע מה ואז אף אחד לא מבין מה עובר עלייך. מה עובר עלייך, מה קורה? אף אחד לא יודע הבנ''א השתבלל וזהו ועכשיו אין לך מושג מה קורה. ואותו דבר לצד השני. יש מלא דברים שנשים אומרות לגבר' אתה צריך להבין אתה צריך לדעת. וגבר כל הזמן אומר' את צריכה להגיד לי. כי גבר הוא explicite ואישה היא implicite גבר הוא בוטה ואישה היא מרומזת. וזה נכון. אז מה שעושים? קצת הוא צריך להגיע לרמז וקצת היא צריכה לגלות לו. אין מה לעשות צריך קצת מזה וקצת מזה.

מובנות דידקטיקה וכנות

אני יסיים בדבר אחרון – בט''ו בשבט ניגש אלי אדם ואמר לי: איזה יופי אתה מעביר שעורים השיעורים כ''כ יפים. והאמת היא שאני למדתי את זה מהרב אשלג. וניסיתי להבין איך הרב אשלג היה כזה דידקט. הרי הרב אשלג היה בפולין באמצע השואה, הוא היה רדוף כל הזמן הוא לא למד באף מוסד כמעט, כשהוא הגיע לארץ אפילו 'חסידות גור' לא הייתה הבית שלו. וגם פה הוא נרדף כי הייתה פה מלחמה. ולא היה לא אוניברסיטה לא מקום לא ישיבה מסודרת.

תסתכלו על קורות החיים שלו מפה לפה: חסר פרנסה, מחלות ברגלים, כל כך הרבה דברים. ואתה אומר: מאיפה יש לך דידקטיקה כל כך יפה כל הספרים שלך כל כך מסודרים? והתלמידים שלו שאלו אותו: מה אתה מורה? איך עשית את זה? אז הוא אומר': זה נורא פשוט – מרחמים אני ראיתי את התלמידים שלי כל כך נבוכים שהייתי צריך כל הזמן 'תעשה עוד מדרגה' 'בוא תעשה עוד מדרגה' 'בוא גם את המדרגה הזאת תעשה, עוד מדרגה' ובסוף יצאה דידקטיקה.

האמת היא שככה הוא בענווה שלו. והאמת היא שהוא היה כנה - זה כנות. לבוא ולקלוט שזה שנמצא לידך לא מבין תעצור את המרוצה של 'אני רוצה לתת תורה' 'אני רוצה להיקרא גרויסע רב'ה' 'ורגע אתם לא יודעים עכשיו איזה תורת קבלה עכשיו קיבלתי'. כאילו תקע ברקס תקלוט את המציאות. תקלוט את המציאות אנשים לא שם בוא תעשה עוד מדרגה ועוד מדרגה ועוד מדרגה. אז זה לא בגלל שהוא ריחם עליהם אלא בגלל שהוא היה כנה עם עצמו להגיד את זה.

יצא לכם באוניברסיטה שאתה בא למרצה ואומר לו: סליחה אנחנו לא מבינים על מה אתה מדבר. בעיה שלכם תשברו את הראש לכו תפתחו את הספרים עוד שלוש עשרה שבועות מבחן. אתה לא מעניין אותו, אבל אתם צריכים לדעת שזה לא מרחמים.

הרגש הזולת וכנות

בכנות כמו שאתה מרחם על עצמך ואתה מבין את עצמך - אם אתה כנה אתה מבין את הזולת אם אתה כנה כל כך עם עצמך אז אתה תבין את הכנות של הזולת. כשבנ''א לא עושה משהו אתה בעצמך תבין אותו ואתה תגיד' אפילו אני לא צריך לשאול אותו כדי שיגיד לי למה הוא לא עושה אני יודע למה הוא לא עושה. כי אם למשל אני נמצא בבית ואני אחרי שלושה ימים שלא ישנתי ומבקשים ממני לתלות כביסה אז כרגע לא בא לי. עכשיו כשאני רואה גבר אחר שאומר לי' הרב לא בא לי לתלות כביסה, אני לא יכול לשפוט אותו אני מיד צריך להגיד 'אני מבין אותך מאוד'. זה לא מרחמים זה מכנות. כי  הייתי כנה עם עצמי ואני יודע שלא בא לי אז אני יודע שגם לו לא בא וזה כרגע לגיטימי אבל זה נובע מכנות.

רחמים וכנות

אני רוצה להסביר לכם שאפילו להגיע למידת הרחמים צריך להגיע דרך השער של הכנות. אפילו כדי להיות רחמן אתה צריך להיות כנה כי מה שאתה כנה עם עצמך יהיה כנה כלפי חוץ.

תרגיל

תשבו עם זה קצת. אני חושב שהתרגיל הכי טוב (אני כל הזמן מחזיר אתכם לאותו מעמד) תשבו בהתבודדות אל תוציאו מילה אחת, אל תדברו.

אתם רוצים לעשות את זה מול הבורא, בסדר גמור. אתם רוצים לעשות את זה מול המראה, בסדר גמור. רק אתם בעצמיכם, בסדר גמור.

העיקר שזה יהיה מקום מוגן שלא תחששו שמשהו ישפוט את מה שאתם תגידו.

עוד אל תגיד כלום תחשוב בתוכך להגיד משהו אחד שהוא לגמרי כנה שזה כנות.

אתה לא צריך להגיד את האמת האולטימטיבית. ואתה גם לא צריך להיות פואטי - אל תפעיל משהו, אתה לא צריך להיות מניפולטיבי 'אני יגיד משהו שיחשבו שזה יפה'. אתה צריך להיות נורא נורא כנה. ותגיד משהו כנה, תגיד משהו שאתה אומר' זה המקום שלי כרגע אני מתכוון לעשות עם זה משהו אבל כרגע זה המקום שלי ואני לא מתבייש להודות בו. וזה יכול להיות הרבה דברים, וזה בסדר גמור.

רפואה רוחנית וכנות

האשמה ומגננה – אוטם הלב

יש עוד כמה דברים שמטעמי צניעות אני לא יגיד את זה אבל מלא האשמות שאנחנו מקבלים זה נראה כאילו העולם מגדיר אותך – 'כחולה' 'כמוזר' 'כמשונה' או אני לא יודע מה (זה יכול להיות כל מיני דברים) ואם אתה מסתכל על עצמך ואתה תגיד' (מבחינת כנות) כן נכון יש לי את זה בנפש, זה לא הופך אותי להיות מוזר מידי זה כרגע המקום שלי. ואז מכאן יכולה להיות החלמה אבל ברגע שתוקפים בנ''א ושמים עליו כל מיני שמות והוא נמצא במגננה הוא בחיים לא יצא משם. אז האשמה גורמת לבנ''א לא להיות כנה.

סדר עדיפויות

תשימו לב איזה אחריות יש לנו כהורים לילדים שלנו - אל תתקוף את הילד תאפשר לו להיות כנה זה הרבה יותר שווה לך מאשר אם הוא גנב סוכריה או לא גנב סוכריה, אם הוא הרביץ לאחותו לא הרביץ לאחותו. רק שיהיה כנה, כל הזמן שהכנות תהיה לו. ברגע שהוא יאטם אלייך ויתחיל לשקר איבדת את הילד שלך.

אינטימיות וכנות

ועוד דבר אחד אחרון חשוב לי מאוד –  חיות בד''כ הן כנות חיה בפראיות שלה היא דבר כנה ''תוכה כברה''. אם לא מאלפים כלב ע''פ רוב התגובות שלו מאוד כנות. הוא נורא מתלהב שאתה בא הוא נורא מתלהב מצורת ההבעה הזאת. ברגע שאתה מאלף אותו הפסקת אותו להיות כנה. אילוף גורם לכלב להפסיק להיות כנה. על אותו משקל גם לילדים. שאתה מתחיל לאלף ילד הוא מפסיק להיות כנה. אתה מתחיל להכות אותו בסרגלים, לצרוח עליו, לתת לו שכר ועונש - איבדת לו את הכנות. תן לו קודם כל שיתבטא, תן לו פידבקים על ההתבטאויות שלו תגיד לו': מה שאתה אומר אבא לא תמיד אוהב לשמוע אבל זה כנה וזה חשוב. ותראה לו שזה יותר חשוב כרגע מהכל ותגיד לו' תשמור על זה.

כשאנחנו מדברים על אינטימיות ועל יצירת אינטימיות, זה כנות. אין כנות אין אינטימיות        יש תנאים מספיקים לדברים ויש תנאים הכרחיים לדברים, זה תנאי הכרחי.                      הכרחי לאינטימיות זה כנות.