פרשת השבוע

Print Friendly, PDF & Email

 הרב אריה חיים נווה שליט"א 

סוד האחדות -  פרשת ויקהל התשע"ט

המעמד הזה שנקרא 'מעמד ויקהל' זה מעמד עצום,

קהל - המילה 'קהל' היא מילה מאוד מאוד עמוקה שבגמיטרייה עם כל זה קול.

הרב נווה - וזה לא סתם להגיד 'הכלל' זה לוקחים את הגימרייה של האותיות ואח''כ מוסיפים עוד את המילה שהיא חלק מהכל, המילה צריכה היא עוד אחד. תמיד תמיד כל זה פלוס אחד. מתי לא הייתי צריך לעשות את זה, אתה צריך לעשות את זה? בכלל כל הגימטרייה זה נקרא 'סוד האחוריים'. לכל הגימטריות יש הגיון יש נוסחה יש דרך יש מטרה ומהות שמכוונים אליה. ואדם רגיל אסור לו לעשות את הגימטריות זה לא שייך להפוך א 'ל 1 וב' ל 2 כי אפשר למצוא הרבה גיבוריות שהם סותרות ולא שייכות לשום דברדים לא באמת מוסרות את הידע שקיים בפנים.

סוד הגימטרייה זה סוד האחוריים - שרצו לרמוז דבר והיפוכו היו משתמשים, כמו להגדיר 'נחש' זה גימטרייה 'משיח'. לפעמים יש גימטרייה קטנה, שמורידים את כל האפסים ומשתמשים רק בספרות עצמן נניח 10 זה 1, 100 זה 1, 200 זה 2, 20 זה 2, מורידים את האפסים נשארים רק עם הספרים של היחידות כדי שבסופו של דבר זה יגיע עד למספר 10. האריזות '' לא לא כ''כ אהב את השיטה הזאת והרמז על קטנות אז זה זה נקרא 'הגימטרייה קטנה' אז לא משתמשים בזה. איך לעשות את זה ומתי מחליטים לרמוז על מילה מסוימת שהיא הגמיטרייה.

גם המילה 'גימטרייה' שבחרו זה לא מילה בעברית בכלל זה כדי לרמוז שזה 'סוד האחוריים' לרמוז לך 'במילה יש לי רומז לך דבר הפוך. כך למשל להגיד 'נחש' גימטרייה 'משיח' זה אומר שאותה דמות לפעמים מופיעה כרוע .. עד כדי כך, וכתוב שהשטן לעתיד לבו יהיה המלאך הכי קדוש. אני יודע להגיד לך את זה דומה שזה עולה בגימטרייה אותו דבר. היו אנשים שקיבלו את זה ברוך הקודש כמו 'בעל הטורים' .. אני רק נותן את זה כמאמר מוסגר זה לא הפואנטה של ​​השיעור שלנו ..

אבל בעניין של 'ויקהל' או 'קהל' זה לשון קול

כדי שאנחנו נבין את המילה עצמה, מה זה קהל בלשון הקודש. הרי כל דבר אמרנו 'כיסא' התכנסות 'שולחן' שילוח אז יש לנו מעמד ויקהל אז צריך לדעת שהקהל העניין שלו זה קול אז נשמע הקול - יש קול שבוקע מכולנו ביחד - יש קול שבוקע מן האדם הפרטי ויש קול שבוקע מכולנו ביחד והקול הזה לא יכול לבקוע רק אם כולנו נמצאים ביחד, רק אם יש מעמד 'ויקהל'.

היו כמה מעמדים כאלה וכל הזמן מנסים להגיע למעמד של ויקהל וזה עניין של ''וכל העם רואים את הקולות'' ובכל מעמד של 'ויקהל' נשמע קול. בכל מעמד של ויקהל אז לכן אומרים 'קהל' בגימטרייה עם הכולל, למה הם אומרים לנו? זה לא גימטרייה סתם עם הכולל שלו, כלומר מה שעולה 'קהל' שלעצמם פלוס המילה זה עוד אחד, המילה זה מהווה עוד אחד שאתה צריך להוסיף אותו. למה? כדי להסביר שכשכולנו נהיה ביחד אז ישמע הקול. אז הקהלה זה לא סתם קהילות אלא זה לשון 'קול' קולות.

זה להבדיל אלף הבדלות כדי להסביר מהותו של קול,

הרי כביכול הקב''ה זה אור אין סוף אבל כאשר זה עובר בין הכילים אז הכלי משמיע קול. יש בזה עוד הרבה מאוד עניינים, אבל החשיבות גם כן של קול זה עניין של רגישות זה חשיבות של שמיעה (שנתנו את השיעור של השמיעה) זה עניין של העלייה במדרגות לכן הקב''ה נשמע בקול. בכל המעמדים שהם היו כולל מעמד הר סיני נשמעו קולות וברקים וכו' אבל בכל מקום זה עניין של 'קול'.

כנ''ל בשופר יש עניין של להשמיע קול. בברכה יש עניין שישמיע לאוזנו. כשמתפללים מתי מורידים את הקול מתי מעלים את הקול. הרבה דברים שייכים לעניין של קול, אבל על כל פנים הקול המלא נשמע במעמד 'ויקהל'.. כוח הציבור הוא כוח עצום מכיוון שכולנו חתיכות של אותו שלם כולנו חלקי פאזל של אותו שלם.

במעמד ויקהל אין חטא כתוב 'אין עניות בציבור' 'אין טומאה בציבור' גם 'אין חטא בציבור' צריך לדעת שכל הרע בכלל לא נמצא בציבור ברגע שציבור נמצא ביחד ומבצעים ערבות ושותפות ביחד כל הרע לא קיים. אפילו אם אדם עשה חטא המצווה שעשה אדם אחר מכפרת עליו, אם אדם ברך ברכה לבטלה הוא מעביר אותה לאדם שאוכל בלי ברכה, אם אדם מדבר לשון הרע הוא מציל אדם אחר ע''י זה שהוא לוקח ממנו את החובות שלו והוא מעביר לו את הזכיות שלו. כשאנחנו נמצאים ביחד אנחנו מוגנים לגמרי. אבל לא סתם אמרו לנו מעמד ויאחד אלא ויקהל שזה עניין גם כן שישמע קול מהרבה מאוד אנשים שנפגשים ביחד צריך להישמע קול הם צריכים להוציא קול. אז זה מעמד של ויקהל

הרב נווה - אז המעמד הזה של ויקהל זה מעמד מאוד רגיש, להביא את האנשים לאחדות זה לא לכנס אותם בכיכר מלכי ישראל, לעשות מה שנקרא 'הפגנות כוח' סביב מחיר הקוטג' ודברים כאלה זה סתם. אז היו מלא מעמדי אחדות בעולם אבל שלא נשמע בהם קול, קול נכון, קול טוב (שתיכף אני יגיד לכם מה הקול) והמילה קול הולכת תמיד איפה שיש קהל. אנחנו רואים את זה בפרשה הקודמת ''לא קול גבורה.. קול ענות חלושה'' ''קול ענות אנוכי שומע'' למה? כי בכל מקום של ציבור אתה צריך לשמוע מה הקול שעולה ממנו.

בעקרון כמובן שהקב''ה צריך להישמע מכיוון שהקב''ה עובר דרך הכלים אבל דרך כל אחד לבד לא עובר הקול המלא רק דרך כולם ביחד עובר הקול המלא ז''א הקב''ה נגלה בקול ע''י השימוש בכולנו בתודעה הקולקטיבית.

הקול שנשמע זה קול הניגון של הלב שלנו -

כל אחד עבר צער גדול מאוד, כל אחד עובר המון המון קשיים וכשאנחנו נמצאים ביחד, אז מה עושים עם כל הצער של הציבור? אז הצער של הציבור מהווה השופר של הקב''ה. השופר של הקב''ה בנוי מהצער של כל הציבור ביחד זה נקרא 'שופר גדול'. ולכן כל מה ששומעים כשתוקעים בשופר אתה שומע יללה זה העניין של התרועה כתוב, מה היא תרועה? (תקיעה זה תוספות) איך נקרא מה שאנחנו עושים בשופר? תרועה ''אשרי העם יודעי תרועה'' 'תרועה' זה לשון 'רעך' ''ואהבת לרעך כמוך'' להתרועע וכתוב כיצד נשמע התרועה? אמרו ''קול יללה''.

הרב נווה - ויש הבדל בין הגישה הבבלית העיראקית לבין השאר, העיראקים היחידים ששומרים להשמיע בקולות 'יללה', העיראקים הם תוקעים ואת הלשון הם מזיזים למעלה ולמטה ככה שזה נשמע כאילו זה קול עולה ויורד אז זה נקרא 'תרועה' כי זה נשמע כמו יללה. היום בגלל שרוצים לכבד את כל העדות אז תוקעים רגיל יוצאים ידי חובה ואח''כ נשארים עוד קצת ויוצאים ידי חובה לעוד קצת עדות וצריכים לדעת, הבעל תוקע צריך לדעת עוד שיטות ולתקוע בכל השיטות ולהוציא את התימנים ידי חובה ולהוציא את העיראקים ידי חובה צריך להוציא את כולם ידי חובה.

אז השופר זה הצער וכשהקב''ה תוקע בשופר נשמעת יללה ויללה נשמעת מהצער של כולנו ביחד. ממה נגרם צער בציבור? ולמה דווקא מהצער? הצער זה בגלל שאנחנו פרטים והפרטים מתעקשים על זה שהם פרטים הם מתעקשים להיות פרטים הם לא רוצים להיות קהל הוא לא רוצה להיות ציבור. וכדי להביא את המעמד של ויקהל זה כשלעצמו צער גדול מאוד כמעט כל מה שאנחנו עוברים כצער זה להביא אותנו למעמד של הקהל.

ורואים שכל פעם שהייתה מצוקה גדולה מאוד מיד הקב''ה הורה למשה רבינו תכנס אותם.

אז הם היו ''כאיש אחד בלב אחד'' במעמד הר סיני, לפני זה לא קבלו תורה היו במחלוקות ובתרעומות. ובמגילת אסתר עוד פעם כמעט היו בכליה מיד אסתר אמרה ''לך כנוס את כל היהודים''. אז מיד יודעים שאין ברירה אחרת כבר אי אפשר להישאר פרטים נפרדים אלא צריך לעשות מעמד הקהל.

עכשיו כאן צריך לדעת כי העם היהודי צריך ללמוד את סוד האיחוד שלו כי סוד האיחוד של העם היהודי שונה מכל סוד של כל איחוד של כל אומה אחרת –

באומה אחרת אומרים: תגיעו למקום שבו תהיו בו ביחד תחליטו החלטה משותפת תעשו הצבעה דמוקרטית. ביהדות זה לא עובד ככה. ביהדות אם אנחנו לא נהיה בקישקע אחד של השני זה לא נקרא אחדות, אם אנחנו לא נהיה ערבים זה לזה ולא נהיה רגישים זה לזה זה כאילו לא יעבוד, הקול לא ישמע.

ולכן אנחנו (העם היהודי) צריכים לעבור מעמד ותהליך ארוך מאוד של להתייסר הרבה מאוד אבל רוב הייסורים נובעים מזה שאנחנו מתעקשים להיות פרטים ולא מתעקשים להיות עם. כמה פעמים הקב''ה ניסה לשכנע ''היום נהיית לעם'' לא כתוב 'היום נהייתם לעם' ופעמים הקב''ה מדבר לעם ישראל כריבוי ''אני ה' אלוהיכם'' ופעמים הוא מדבר ביחיד ''אנוכי ה' אלוהך אשר הוצאתך מארץ מצרים לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני'' הוא לא דיבר ליחידים כל אחד מהיחידים במעמד הר סיני היה כל העם כולו אז הוא דיבר אליהם כאילו הם היו עם אבל הם היו אחד זה אחד שפשוט הרחיב את האנידוודואל שלו זה פרט שנהיה כלל.

הסיבה של זה זה בגלל שהכל בנוי כמודל בתוך מודל ובתוך אדם אחד יש את כל העם ובתוך העם יש את כל העולם - אדם נחשב לעולם קטן והעולם נחשב לאדם גדול - אז אם ככה, אם יש באדם אחד את כל העם למה הקב''ה מתעקש להקהיל את כל העם הרי אחד שווה לכולם ביחד? התשובה היא, רק אם הוא כמו 'משה רבינו' או כמו 'דוד המלך' אם הוא נהיה כמו שישים ריבוא אז אומרים' הנה אתה אחד שהוא כמו עם, אבל הרוב לא ככה והרוב הם רק חלקי כלים והם לא הכלי השלם.

ואנחנו נצטווינו בואהבת לרעך כמוך כדי לעשות קהילה לעשות קהילה משותפת קהילה ייחודית ולכן באה תורתו של הרב אשלג שהיא 'תורתו של משיח' כי לפני זה בכלל לא היה רלוונטי לדבר על זה.. בגלות אי אפשר לדבר על קהילות כי לא נתנו לנו מי נתן לנו להקהיל קהילות, מי נתן לנו לשבת בשקט שתי דקות.. אז זה לא היה רלוונטי בכלל התורה הזאת של הרב אשלג. אבל מהרגע שהגיעו לארץ ישראל והוא הגיע לארץ ישראל הוא אמר פה אפשר לעשות קהילות: קיבוצים מושבים ערים אבל קהילות ולכן הוא קרא לזה את המילה 'קהילות' הוא הטביע את החותם הזה את המילה הזאת 'קהילה'.

אז העניין של הקהילה זה עניין של ויקהל וצריך לעשות פעולות משותפות עם קהילה כאילו זה בנ''א אחד הם צריכים לחשוב ''כאיש אחד בלב אחד'' הם צריכים לפעול ''כאיש אחד בלב אחד''.

ועוד פעם אני אומר, מבלבלים את זה תמיד כאילו הרבה פרטים עושים את אותה עבודה כדי שזה יהיה יותר קל, זה לא, זה סתם, זה סימפטום, זה לא משנה מה עושים. אלא הרבה מאוד אנשים יכולים לעשות עבודה אחת אבל המטרה היא הם בעצמם - האידאל הוא האדם - לא הפרויקטים שצריך לעשות אותם.

הרב נווה - הרב אשלג הלך לקיבוצים ואמר להם' אתם עובדים בדיוק הפוך, אתם לוקחים קיבוץ של אנשים יהודים חשובים מאוד אבל אתם עושים פרויקטים: אתם חולבים פרות, ואתם עובדים ביקב, ואתם קוטפים דברים והפואנטה שלכם זה הכלכלה וכביכול השיקום הכלכלי של הארץ אפילו שאתם אידאליסטים ואתם אומרים 'הארץ הארץ' אבל מה יישאר בסוף, אם משהו מכם ימות.. אז זה כאילו לא משנה אז הוא אמר להם' אתם בונים מגדל בבל רק אתם קראתם למגדל בבל ארץ ישראל המתוקנת. אז לגביכם החזון היפה שלכם זה שיקום מגדלי עזריאלי בסוף אבל אם ימותו אנשים בדרך? אז לא משנה.. אמר להם' אתם בדיוק עובדים הפוך.. אומר אין בעיה שיהיה מגדלים ואין בעיה שיהיה חליבת פרות ואין בעיה שיהיה קטיף, אין בעיה אבל תבנו את האדם מבפנים. והוא אמר להם' אתם כולכם תקרסו וככה היה.. לא בגלל שאתם תקרסו כלכלית אלא יום אחד אתם תבינו שהאידאל הקיבוצי בוגד בכם: למה הוא נוסע ברכב ואני לא, למה הוא רשם, למה הוא יצא עכשיו, למה החלקה הזאת רשומה לבן שלו .. וכל הקיבוצים קרסו לא נשאר מהם אף אחד נשארו עוד איזה כמה בודדים מאינרציה אבל זה לא מחזיק כי עוד פעם מקימים מגדל בבל עוד פעם הכלכלה של הקיבוץ היא חשובה אז כולם צריכים לעבוד על הכלכלה של הקיבוץ. מה ההבדל בין זה לבין מפעל הייטק? אין הבדל, רק קראו לזה 'קיבוץ' וקראו לזה 'מפעל הייטק' אבל למשל 'מיקרוסופט' זה קיבוץ, זה הקטע כולם קמים בבוקר כמו נמלים כדי לעבוד את הקיבוץ שנקרא מיקרוסופט או אינטל או כל השאר. אז שמות יפים שקוראים לזה 'קיבוץ' וזה כאילו מוכר קטע חברתי זה שטויות כי כשהקיבוצים קרסו כלכלית אז גם האנשים עצמם קרסו ואם היה צריך להקריב אדם אחד אז הקריבו אפילו יותר מבנ''א אחד ותראו אנשים שבאמת מה שנקרא 'עוזבי קיבוצים' תשמעו כמה הבטן שלהם מלאה

האידאל הוא האדם -

האדם נולד לעולם - הקב''ה לא ברא עולם בשישה ימים הוא ברא אדם בשישה ימים ומכיוון שזה ככה הוא הפואנטה וכל שאר הדברים הם אמצעי שצריך לעשות אותם כדי להרכיב את האדם זה אמצעי כדי לבנות את הקהל. ''ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל'' שלכאורה בשביל מה צריך להגיד את זה, רצית להגיד שעשית לו כבוד? לא זה כל הרעיון שאי אפשר היה לברך את הקב''ה אם לא היה שם הקהל. אז כתוב ''ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל'' ובמעמד הזה אנחנו עומדים, הציצית קדימה וביראה גדולה מאוד ''ויאמר דוד ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם..'' זה מעמד של הקהל.

אז הכוח שלנו כוח של אדם זה להשרות את השכינה, הכוח של האדם הגדול

הרב נווה - עוד עניין, אני אחבר את הכל.

יש בבודהיזם עניין של האדם העליון והאדם התחתון וזה שוב טעות שאם משהו לא מבחין בה החוסר דיוקים האלה יכול לגרור עבודה זרה ממש. לפעמים אתם תראו שאצלנו כתוב ''האדם העליון'' הרב קוק מדבר על זה הוא מדבר על האדם העליון, אז מה אומרים? הבודהיסטים מדברים על האדם העליון.. וזה נשמע הגיוני שזה בעל תודעה עליונה ואנחנו מדברים על האדם העליון אז זה נראה גם כן וגם שמה זה נראה כאילו הוא מדבר על תודעה עליונה, אבל זה לא מדויק צריך לעמוד על הדיוק.

אצלנו האדם הקטן זה האדם הפרטי והאדם העליון זה האדם הכללי - האדם העליון זה לא 'אני עליון' אלא זה אנחנו, אני האדם הקטן ואנחנו זה האני העליון.

אז כשאנחנו מדברים על האני האידיאליסט על האידאל שאנחנו האדם אנחנו מדברים על האדם שהורכב מהכלל. אז אם האדם רוצה לחפש את האני העליון שלו הוא לא עושה את זה בתהליך מדיטטיבי כדי לעוף על עצמו הוא צריך לחפש אותו בקהל. ואם הוא ינסה לעשות תהליך מדיטטיבי מצד עצמו כדי להגיע לאני העליון שלו הוא לא יגיע. אפשר לעלות לדרגת של נפש רוח נשמה אפילו חיה ואפילו יחידה אבל כבר לבד רבי שמעון קלט וגם כל הצדיקים.

תסתכלו שכל הצדיקים בהתחלה איך מתחילים את דרכם? בבית המדרש הולך לומד לבד הוא גדל הוא גדל הוא גדל, פתאום אתה רואה אותו יוצא לקהל פותח את הדלתות מתחיל לקבל ציבור, איפה היית קודם? אמרו לי מהשמים שאני לבד לא שווה כלום האני הכללי שלי האדם העליון שלי נמצא בעם ישראל ואז כולם מתחילים פתאום לצעוק 'בואו נתאחד', איפה היית לפני שתי דקות.. עכשיו כולם צועקים 'בואו נתאחד'.

וכל הגדולים היו ככה, כל הגדולים מאברהם אבינו, משה רבינו כל מי שהנהיג עם מיד קלט 'אני לבד כלום' ולכן גם משה רבינו אמר את זה לקב''ה ''ואם אין מחני'' כי הוא אומר לו' אין טעם להשאיר אותי כבנ''א פרטי, אין טעם, אם אתה הורג את האני העליון שלי אז מה נשאר כאן? אני קטן, מה עשיתי בזה? וכל האני העליון שלו התבטא בגלל זה הוא היה שקול כנגד שישים ריבוא.. אז תבינו' שאמרו לנו את זה אנחנו מבינים שמשה זה האדם העליון,

אבל כדי להבין מה זה אדם עליון? זה שישים ריבוא. וזה נאמר על שלושה אנשים במפגיע.. היו יותר כי היו צדיקים שהגיעו לזה ויש צדיקים כאלה גם היום אבל ניסו להסביר לנו מי אלה שהגיעו והם מפורסמים, מה היה מיוחד במה שהם עשו.. 'אדם הראשון' לפני החטא, 'משה' ו'דוד המלך' זה גם ראשי תיבות 'אדם' ולכן זה חייב להיקרא אדם כי זה האדם האמיתי כי זה כל האדם.. אז זה מעמד של ויקהל.

אז אם אדם רוצה להשלים את נשמתו ורוצה לעשות התפתחות רוחנית רק במעמד של ויקהל.

עכשיו, במעמד של ויקהל אם אני רוצה לכנס עם,

הרב נווה - לא לתת להם פרויקטים, עזבו את הפרויקטים 'לעשות דברים ביחד, בואו נעשה דברים ביחד בואו נעשה דברים גדולים: נקבץ את המשאבים שלנו, נקבץ כספים, נעשה כל מיני פעולות בגלל שאנחנו הרבה אנשים. אומות העולם עושים את זה הרבה יותר טוב, תראו עמותות חסד נפלאות בחו''ל אנשים, מקימים לכם בנינים בתוך שלושה ימים בסין, עושים דברים עצומים ביחד אבל זה לא הפואנטה.. תיכנסו ליוטיוב תרשמו, buildng in fast forward להרים בניין.. שלושה ימים מרים לך בניין, אתם תהיו בהלם איך הם עובדים שמה, למה? הוא מביא לך עשרת אלפים סינים שחלק מהם מתים על הבניין ואין להם בעיה, בסוף מה מצלמים? את הבניין, מה מראים לך ביוטיוב? את הבניין. משהו יגיד לך כמה אנשים מתו, כמה אנשים נפצעו, כמה אלמנות נותרו, כמה יתומים.. אף אחד לא אומר לך את זה.. זה יוטיוב שקם על הדם של האנשים שלהם אבל מה אכפת להם הם סינים יש מיליארד, זה הראש.

אצלנו בוא נעשה בניית אדם ב- fast forward ותראה כמה בנינים נפלו בזמן שנבנה האדם. לכן אמרו ''שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב'' כל מה שאתם בניתם בששת אלפים שנה הכל יחרב. למה? כי זה צריך להיחרב כדי להקים אדם.

אז אם כבר רוצים לעשות איזה משהו אל תראו קונסטרוקציה לנגד עניכם תראו אדם לנגד עניכם. ואי אפשר לבנות אדם שלם אלא אם כן הוא נמצא בציבור במסגרת של קהל.

הרב נווה - עכשיו כדי לייחד קהל אנחנו צריכים לעשות פעולות שחלקן הן רגשיות וחלקן הן רוחניות. הפעולות הפיזיות - זה צדק חסד צדקה שלום אהבה הדדית. רגשית - תיכף אני אדבר על זה. רוחנית - אנחנו יכולים להתפלל ביחד, אנחנו יכולים ללמוד ביחד, להתחדד ביחד, להיטהר במקווה ביחד. אלה דברים שאמרו לנו שכשציבור עושה אותן אז יש בזה סגולה רוחנית גדולה מאוד, להקריב קורבן ציבור כמו בפסח.. בסדר.. זה דברים שהם נשגבים מבינתנו. רוב העבודה שלנו היא עבודה רגשית.

רוב העבודה של מעמד הקהל היא עבודה רגשית,

אז צריך לעבוד עליה,

מקבלים כל אדם למעמד הזה אנחנו לא יודעים מי מסתתר פה אף אחד מאתנו לא יודע מי מסתתר פה, יהודי נברא בצלם אלוקים, אז קודם כל מסתתר פה צלם אלוקים - הוא חלק אלוק ממעל ממש. מה זה עכשיו לדחות חלק אלוק ממעל ממש, להעליב אותו, לדבר עליו, לשים לו שמות, להקטין אותו לצעוק לו 'חילוני' 'ציוני' יש שמה בפנים חלק אלוק ממעל ממש

הרב נווה - לפני שלושים שנה אני הייתי חילוני ציוני שאם הייתה אפשרות לאותם אנשים עם מחשבה אסלמית היו הורגים אותי עם הדעות שהיו לי אז והיום אני פה בלי שאף אחד אמר לי כן לא.. היום אני חביב הציבור, אז איך זה?! אבל הם לא היו רעים, אם באמת היו יכולים לירות בי אז היו יורים בי אז. ראיתי את זה בהפגנות איך הם נותנים ממש מכות לחיילים והם צועקים להם נאצים, חיילים יהודים שלנו נותנים להם מכות וצועקים להם 'נאצים'.. זה איום ונורא הדברים האלה.. אני רק אומר' את הגילויים האלה אנחנו חייבים להסיר אותם זה ציבור קטן וקיצוני אבל מאוד חרדי ומאוד מחזיק מהתורה שלו. וע''פ רוב שתדעו' אני בכלל לא מדבר אתכם אני מדבר בבית דין של מעלה אני לא מעביר שיעור לאנשים.. צריך לעשות את הפעולות שלי במקום אחר.

לצורך העניין הזה זה מאוד חשוב שאתם תבינו שאם אנחנו רוצים לעשות מעמד של ויקהל אנחנו צריכים להכין בנפש שלנו המון המון תכונות שהרוב המוחלט שלהם הוא צריך להיות בנינו.

למשל עניין של 'קבלת השונה' זה לא עניין של התייפייפות חברתית 'קבלת השונה' למשל שאתה לומד תורה יש כ''כ הרבה הוריות בתורה שהן סותרות, הוריות קשות הוריות שדוחות אחת את השנייה ואם אתה לא גמיש במחשבה שלך אם אין גמישות במחשבה שלך אתה תלך לאיבוד גם בתורה ''כל מה שהתרתי אסרתי כל מה שאסרתי התרתי'' דברים מסוימים שאומרים לך 'זה אין זה ייהרג ובל יעבור' ופתאום מראים לך משהו שהוא סותר את זה לגמרי, אז אם לא יהיה לך קבלת השונה להוריות שונות וסותרות זה בעיה.

יהיה לך בעיה לקבל את הרב שלך, הרב שלך אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין אתה אומר' אבל הרב זה ימין זה שמאל 'אומר לך עכשיו זה הפוך' ואתה צריך לקבל את זה, זה גם כן עניין של קבלת השונה. קבלת השונה זה לא רק לקבל אדם מוזר זה לקבל הוריה מוזרה, הוריה שכביכול סותרת לך את המחשבה. למה הקב''ה עושה את זה? כדי להרגיל אותך למחשבת אין סוף, למחשבה שאין בה תבנית זה המטרה של הבורא כל הזמן להגמיש לך את המחשבה.. אין אצל הקב''ה כלל טוטאלי כלל טוטאלי יפסל לך את המחשבה לעולם לא תגיע לאין סוף אתה תגיע לכלל הטוטאלי.

ידוע שיש שני מיני צמצומים זה נקרא 'צמצום א' ו 'צמצום ב' –

'צמצום א' זה שהקב''ה הפך את עולמו מאין סוף לכן סוף כדי שיהיה עולם ככה הוא רצה לברוא עולם, אין סוף זה לא עולם צריך לעשות אז הוא צמצם את המחשבה שלו אבל אח''כ יש עוד צמצום שנקרא 'צמצום ב'. ממה נגרם צמצום ב'? אנחנו הברואים עולים ומתעלים, עכשיו איך אתה עולה ומתעלה? אתה לומד, אין לנו 'אין סוף' בראש יש לנו 'כן סוף' אנחנו עם תבניות, קוראים, רואים צבעים, תמונות, צלילים, איך לומדים? לומדים ככה. טוב, אתה עולה עולה עולה עולה, עכשיו צריך להגיע לאין סוף, אבל כל החיים איך למדנו? רק עם תבניות, אז איך אתה יוצא ממקום של תבנית למקום של העדר תבנית? אין לנו את זה בראש אין לנו צורת חשיבה שמדלגת לעבור מתבנית להעדר תבנית אין לנו את זה, אנחנו יכולים לעבור מתבנית לתבנית, אני יחליף תבנית בתבנית יותר כוללת, תבנית יותר עמוקה לנוסחה יותר גדולה, אין בעיה, אני מוכן להחליף שיטה בשיטה, אין בעיה. אבל איך אני מפסיק לחשוב? אז לכן זה נקרא 'צמצום ב'. למה זה נקרא צמצום ב'? זה מעין תקרת זכוכית שיש לנבראים בינם לבין בוראם, איך עוברים על צמצום ב'? אמרו 'דמעות'.

הרב נווה - אל תתרגמו את זה מיד לבכי 'דמעות' ו'בכי' זה לא אותו דבר, נכון שדמעות יורדות בבכי אבל 'דמעות', לא כתוב בכי כתוב דמעות. הדמעה בלשון הקודש זה חיבור. כשמדמיעים את התבואה אז לוקחים תבואה שונה מדמיעים אותה, מערבבים אותה ואז הכל זה נהיה אחד.

אז צריך לעשות הדמעה, לערבב את הסופי עם האין סופי, בזוהר זה מתואר וגם בכתבי    האריז''ל איך יש את החלק במוח ויש כאן תעלות שיורדות לעיניים.. אבל אל תעשו לזה הגשמה אלא הרעיון כאן שיש השתוקקות מאוד מאוד גדולה של התחתונים אל העליונים וההשתוקקות הזאת אומרת 'אין לך אבל יותר מידע, אין יותר מידע, זהו, אתה לא יכול עכשיו עם ספר להגיע אליו' עכשיו צריך את ההשתוקקות של הלב שלך. כי יכול להיות אדם שבאישיות שלו הוא אדם מבריק אז הוא קורא ולומד קורא ולומד והקב''ה אומר 'די עכשיו בלי ספר, די, מספיק בוא תגיע אלי עם הלב שלך'. אז מראש הקב''ה הכין לכל תלמידי החכמים המבריקים מצד שכלם צמצום ב' של כאילו 'מספיק עם הספר תניח אני רוצה עכשיו את הלב שלך'. ועכשיו צריך לדמוע אבל הוא ידמע אם יש לו אישיות אם יש לו לב אם ההבנה הפנימית שלו נמצאת שמה. אבל שוב, אם כל זה לא יהיה בתוכו, תבינו מה זה קבלת השונה, אם קבלת השונה הזאת לא תהיה זה לא יעבוד.

זה לא סתם פלורליזם אני רוצה שאתם תבדילו בין המושגים האלה למושגים שמשתמשים בהם נניח באמריקה או בעולם החופשי 'כן בטח צריך לעשות קבלת השונה, כל מי שהוא שונה ממך אתה צריך לקבל אותו' והם לא עושים את זה הם הכי גזענים בעולם. גם האמריקאים עכשיו רוצים לעשות חומה במקסיקו מטעמים גזענים לחלוטין והם מגייסים את כל העולם כדי לעשות מהלך גזעני. וגם בחול, שמעתי לא מזמן הרצאה ששלחו לי של אקהרט הולי על נושא אחר.. שמעתי אותו חמש דקות.. בפנים הוא אומר שיש לנו בזיכרון של העם סבל גדול מאוד.. ואמרתי מעניין איזה עמים הוא ייתן כדוגמא.. איזה עמים הוא נתן כדוגמא? את האינדיאנים ואת המזרח אירופאים, תבינו הוא גרמני, אלה עמים שהומצאו לפני מאתיים שנה והאינדיאנים מעולם לא סבלו הם סבלו ברגע שהאמריקאים נכנסו אז הם סבלו רק 240 שנה לפני זה זה היה גן עדן עלי אדמות. אז הנה אדם רוחני נותן את כל הטעויות האפשריות, הייתי מצפה מבנ''א גרמני יגיד שיש כאן תרבות ששוכנת 3300 שנה בתיעוד והיא סבלה הכי הרבה, מורה רוחני, ולא הזכיר אותנו אפילו לא ברמז. הזכיר את עצמו והזכיר את האינדיאנים, שתי טעיות קריטיות כי לפני 240 שנה לא אלה היו ולא אלה היו, איפה הייתה גרמניה לפני 240 שנה? לא היו ולא נבראו הם היו שבטים ברבארים. אז זה אחת הדוגמאות לחוסר יושרה שאדם לוקח אותם אז הוא יכול לדבר אתך על קבלת השונה, בתת מודע שלו אין קבלת השונה.

אז אצלנו ידוע שעשוי להיות בתת מודע אי קבלת השונה ומכניסים לנו את זה בתלמוד ובהלכה ובכל מיני דברים שהם קשים מאוד לנפש. מצד אחד, התורה יכולה ללמד את האדם להיות סופר עדין סופר הרגשי והיא יכולה להגיד לך 'תשחוט' צריך ללמוד הלכות שחיטה, צריך למול את הילד שזה דברים קשים לנפש. כמה קשה מללמוד תיקוני זוהר שזה נעשה בגר''א דגר''א אתה מקבל עדינות עד שהגוף שלך כבר נעלם אח''כ אומרים לך עכשיו תתפוס סכין ותשחוט או רק ללמוד עכשיו 'מסכת חולין' זה סרט לא נורמאלי שיש שמה את כל הלכות שחיטה הקישקע יוצא החוצה מה שכתוב שמה שצריך לעשות. אבל ככה התורה בנויה, לתת לך כביכול את הדברים הכי חזקים והכי עדינים בבת אחת ואתה צריך למצוא בתוכך את השלום אליהם. אז זה קבלת השונה זה ממש שונה ויש אנשים שמי שאין לו את זה ''איש בער לא ידע וכסיל לא יבין זאת''

דבר נוסף ששייך לעניין של מעמד הקהל, אני אתן חמישה דברים שהם חשובים לנו לפה.

שלום זה לא לא לעשות מלחמה זה לא 'אחי בוא תעשה סולחה איתו' זה לקחת כוחות הופכים לחלוטין ולמצוא להם מקום במערכת איך הם עובדים.

דוגמא, עם ישראל צריך להרכיב לא ישות אחדותית לא ישות הומוגנית אלא ישות שלמה, לא כולנו צריכים להיות אותו דבר, אנחנו לא צריכים להיות חיילים שכולנו מצדיעים ואומרים בדיוק את אותו דבר, לא, אנחנו צריכים להשלים זה את זה. אז צריך לאתר את הכוחות שהם משלימים. כל אדם במקום שבו הוא נמצא צריך לאתר כוחות משלימים: במשרד שלו בבית שלו עם הבן זוג שלו צריך לאתר כל הזמן כוחות משלימים לא להיות זהה. האינסנקט האנושי זה' אם אתה לא כמוני אתה לא שווה כלום אני כבר פוסל אותך אדם אחר לא צריך להיות כמוני הוא צריך להשלים אותי.

אז אם אנחנו נניח לא היינו יודעים איך נראה מנוע של אוטו והיינו עושים ראיון לכל אחד מהרכיבים של האוטו, היינו מדברים עם המצבר היית אומר לו 'מה אתה עושה פה' אומר לך אני חשמל 'תגיד אתה יודע יש פה דלק' אני לא מסתדר איתו הוא יבוא לפה אני יפוצץ אותו. וככה אותו דבר, יש לך כוחות כ''כ סותרים באוטו, חשמל ומים ושמן ודלק גלגלי שיניים שפועלים בדיוק הפוך הילוכים שפועלים בדיוק הפוך, כוחות ממש סותרים זה נראה כאילו האוטו תוקף את עצמו, שאם אתה לא תדע להרכיב אותו נכון אין לך אוטו הוא יתפרק לך במקום אבל בהרכבה נכונה פועל יפהפה.

אותו דבר גם כן בגוף יש כוחות סותרים בטירוף, חומצת קיבה שיכולה לשרוף לך את כל הגוף אז היא נמצאת בכיס מסוים היא לא תוקפת את השאר, אויר בריאות שאסור שיכנס ללב, דם בלב שאסור שיכנס לריאות, אבל אם שמים על דבר במקום שלו גוף מושלם.

ככה זה עם ישראל, אנחנו מחולקים לאברים ואנחנו מחולקים לחלקים וצריך את כל הכוחות הסותרים רק צריך להיות מנהיג בראש שיודע איך להשתמש בכוחות הסותרים של כולם.

אגב זה לא אומר שאתה צריך להרחיק הפכים, גלגלי שיניים עובדים הפוך, איך גלגל שיניים הרי עובד? הם באים אחד לקראת השני אם אתה תשים אותם אחד מול השני במהירות גדולה מאוד ותנסה לקרב הם ישברו את השיניים אחד של השני אם לא יהיה קלאץ' שיחבר אותם הם לא ינועו אבל אם אתה תשלב את הכוחות אז זה ינוע ביחד. גלגלי שיניים אף פעם לא עובדים אחד עם השני הם עובדים אחד נגד השני הם פועלים לכיוונים שונים, אחד פועל עם כיוון השעון אחד נגד כיוון השעון בדיוק לכיוון ההפוך רק צריך לדעת לשלב אותם. אז ההיפך כוחות הופכים לא מרחיקים כוחות הופכים משלבים - צריך לדעת איך לשלב אותם. איך מציתים אוטו? אתה צריך את הניצוץ מהמצבר לדלק, אתה מחבר אותם, אתה לא אומר 'חשמל זה מסוכן לא שמים אותו ליד דלק'.. אז איך נדליק את האוטו? אני חייב להדליק את האוטו.. אז אתה חייב אותם דווקא את הכוחות ההופכים אתה צריך לדעת לחבר אותם. אז זה רק איש שלום עושה את זה.

איך אנשים חושבים לעשות שלום בעולם? הם מזהים את הכוחות הקיצונים ומרחיקים אותם אחד מהשני אומרים לו' תשמע אתה לא תסתדר עם ההוא יותר טוב שאתם תשבו רחוק', לא נכון. אתה צריך לאתר את הכוחות הקיצונים ולחבר אותם לקחת שני כוחות קוטביים ולדעת איך לחבר אותם נכון.

אני אתן לכם דוגמא, כתוב ''הרואה קדרה בחלום יצפה לשלום'' זה גמרא מפורשת. אתה אומר למה? כי בקדרה יש מים, מתחת לקדרה יש אש, אם האש יגע במים הוא ישרוף או שהוא יאדה את המים או שהמים שיפלו על האש יכבו אותו. מה קדרה עושה? כמו קלאץ' היא מחברת, אז אתה יכול באמצעות האש לחמם את המים ולעשות לעצמך מרק, אז הנה יש שלום וזה מזין את העולם. אז כתוב ''הרואה קדרה בחלום יצפה לשלום'' אז אף אחד לא אמר לך' יש לך אש ומים? כן 'אל תחבר אותם זה כוחות קיצונים זה לא ילך ביחד'.

גבר ואישה זה כוחות הופכים לחלוטין שתדעו לכם זה כוחות הופכים לחלוטין אפילו גבר ואישה שהם אנדרוגינוס הם כוחות הופכים אבל חיבור נכון שלהם מחבר אותם היטב. אפילו גבר ואישה שזה נראה הכי דומים בעולם כמו נניח 'אדם וחווה' 'דוד המלך ובת שבע' הם הופכיים הם מניעים ביחד את העולם יש להם המון כוחות שמניעים ביחד את העולם.. הם נראים דומים זה נראה כאילו שני אנשים מדברים בדיוק אותו דבר, נראים אותו דבר, מדווחים אותו דבר, משפיעים אותו דבר אבל הם הופכים. למה? כי היא עושה את זה מצד האישה והוא עושה את זה מצד הגבר. וזה אמור להיות ככה והם מחברים אותם. אתה אפילו צריך לאתר אותם שהם ככה..

הרב נווה - אני לא רוצה להגיד את זה כי אני אומר לאנשים צריך למצוא זוג הופכי אז הוא חושב 'טוב אני לא מעשן אני אמצא משהיא מעשנת'  'אני מזל דלי אני אמצא משהיא עוד חצי שנה ממני' 'אני אוהב אדום אני אקח משהיא אוהבת לבן'.. טוב.. זה לא קיים ביהדות לא לעשות את הטעיות השטחיות האלה ה' ישמור.. זה צריך עומק, הכל צריך עומק.

הרגש הזולת – הרגש, לא רגש הרגש, אי אפשר לעבוד בקהל בלי הרגש, זה פשוט אי אפשר.

החוכמה שלנו נקראת 'חוכמת הנחיל' החוכמה היהודית נקראת חוכמת הנחיל כתוב ''לך לנמלה עצל ראה דרכיה וחכם'' שזה עם בלא קצין ובלא מלך. אז הנה כבר הורה לנו שלמה המלך ממי ללכת וללמוד חוכמה ''לך אל הנמלה עצל'' לא כתוב 'ראה דרכיה ותהי חרוץ' ''ראה דרכיה ואהיה חכם'' אז מאיפה אנחנו לומדים את החוכמה.. שהיא החוכמה של שלמה המלך? מחוכמת הנחיל, ככה חז''ל הורו אותנו. איפה חוכמה נמצאת? בנחיל. איך נחיל עובד, כמו 'נחיל דבורים' 'נחיל נמלים' 'נחילים', איך הם עובדים? בסנכרון הם כולם מסונכרנים, אף אחד לא לוקח לאף אחד את העבודה אף אחד לא מתנגש עם אף אחד אף אחד לא מקנא באף אחד כולם עובדים ''כאיש אחד בלב אחד'' ובהרגש הדדי משותף יפה מאוד.

הנמלים יודעות איך להשלים אחת את השנייה, הם בונות גשר - אם יש להם פער בין מקום למקום הם עושות גשר שידרכו עליהם החברות שלהם הן יודעות לעשות את זה לבד כאינסטינקט. משהו במצוקה לא יכולה להרים עלה כולם הולכים לעזור לה להרים את העלה כי יש להם הרגש של נחיל. נחילים כמו הזרזירים שיש פה במעברי העונות, ממש אלפים של זרזירים עפים במהירות של 60 קמ''ש הם משנים צד משניה לשנייה, תקלטו אתה מפספס את זה זה באינרציה אתה נפגש אחד בשני.. לא אתה רואה אותם בסנכרון כ''כ יפה בשמים ריקוד הרמוני כזה בגלל שהם נמצאים בהרגש של נחיל. כנ''ל דגים. תראו את הדגים הכסופים שפתאום אתה רואה את הצבעים שלהם משתנים בשנייה ורבע עפים לך לכוון אחד פתאום טלאק כולם לוקחים לך את אותה זווית.. זה בגלל הרגש הנחיל. בהרגש הנחיל הוא לא יכול להיות בעל הרגש פרטי כשהוא עובד במסגרת עם הנחיל, אין לו הרגש פרטי, אין שם דג אחד, אין דג אחד, אז מה שעושים, מי מצליח לדוג בנחיל? קשה מאוד לדוג נחילים.. מאוד קשה.. רוב הדגים לא מצליחים בגלל זה הדגים יודעים לברוח בנחילים, מי שמצליח זה לוויתנים שבאים ובולעים קבוצות או אורקה שנותנים פשוט מכה, נותנים מכה למים והורגים כמה פרטים. אבל נניח כריש שרוצה לעבור ככה באמצע אין לו סיכוי, אין סיכוי.

אז אתה צריך לחשוב כמו נחיל אז צריך להיות הרגש

הרב נווה - תבינו מה זה מעמד של ויקהל מה מבקשים מאתנו שיהיה לנו. במעמד של הרגש אף אחד לא דורך לאף אחד על הרגלים. אתה יושב במשרד אתה צריך להרגיש את ההוא במשרד השני, להרגיש אותו.. אני לא יודע כמה מפעלים עובדים ככה רוב המפעלים לא עובדים ככה. מי מערער את מעמד ויקהל במשרד? הבוס. הבוסים עושים את כל הבלגן כל הבוסים הם הכי גרועים בעולם לכתחילה .. כי הבוס התפקיד שלו זה להיות כמו מנצח על תזמורת. מה מנצח על תזמורת עושה? הוא לא שולט הוא לא מנהיג אלא הוא מנסה לגרום להם ותראו גם איך הוא מרגיע אותם בתנועות שלו התנועות שלו כאילו לא רגילות הוא יכול היה להצביע להגיד 'אתה עכשיו תנגן' הוא לא עושה ככה.. אתם לא תראו מנצח מנצח ככה.. הוא עושה ככה, כאילו תרגיש את ההוא.. עכשיו אתה תחליש קצת את הצד שלך והנה אתה תעלה, הוא נותן להם רק להרגיש אחד את השני. אם משהו ישתלט לו על המוסיקה הוא יהרוס לו את הכל הוא יגרום לזיוף נוראי.

אז לכן לצורך העניין הזה ההרגש הוא גדול, כל אחד צריך להיות מעין מנצח של הדבר הזה. מה זה ''למנצח בנגינות''? המזמורים שמופיע בהם 'למנצח' זה שהוא אומר לך 'תעבור להיות חלק מרכזי באמצע תרגיש את כולם' להיות ''למנצח בנגינות''. ''למנצח בנגינות מזמור שיר אלוהים יחוננו ויברכנו'', איך הוא יחונן אותנו, מאיפה יהיה לנו חן? החן של הנחיל רק אם נעבוד בנחיל יהיה לנו חן..

זה הקריטריון השלישי.. רוב האנשים לא יודעים את זה.. רוב הישראלים כ''כ גסי רוח כל אחד עומד בפני עצמו ברבריות וגסות רוח.. תסתכלו עכשיו בפוליטיקה ה' ישמור ויעזור. במדינה כמו שלנו אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו דמוקרטיה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מפלגות, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שישמעו מאתנו כמה קולות אנחנו מדינה נורא קטנה שכל מי שרוצה לשמוע מבין האויבים שלנו קול שהאוזן שלו ערבה הוא ישמע. כמו שהאיראנים שומעים את סאטמר כמו שהפלשתינאים שומעים את אחת העיתונאיות שלנו או שומעים איזה כוח מסוים.. אני לא מביע עמדה פוליטית אני רק אומר.. אבל ברגע שמשהו שומע עמדה כזאת ממדינה כ''כ קטנה שהיא לא מאוחדת זה אוי ואבוי.

ואת זה אנחנו לומדים ממגילת אסתר, המן, ''ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בכל מדינות מלכותך ודתי המלך אינם עושים ויבקש להשמיד להרוג ולאבד'' אבל ברגע שהם היו כנוס את כל היהודים 'קיימו וקיבלו' כתוב ''קיים קיבל'' זה כתוב ביחיד, אנחנו אומרים ברבים אבל כתוב ביחיד, אי אפשר לגעת בהם - ''חבור עצבים אפריים הנח לו'' אם אנחנו חבורים כמו מערכת עצבים מתחברים להיות במערכת עצבים 'אפרים' זה לשון פריה פריון הפריה, 'הנח לו' אי אפשר לגעת בו. אבל צריך להיות חבור עצבים, 'חבור עצבים' זה הרגש הזולת שמערכת העצבים שלנו קשורה זה לזה.

צריך להרגיל את זה בקהילות, צריך להרגיל את זה בילדים, צריך להרגיל את זה בגני ילדים, בכל מקום צריך ללמד אותם איך לעשות את זה - לעשות חוכמת הנחיל.

איך עושים את חוכמת הנחיל ? צריך ללמד ילדים מגיל אפס לנגן ביחד ולרקוד ביחד.

אז יש ריקוד שהוא ריקוד זוגי זה לא שייך יש ריקוד פרוע כמו הטרנסים שכל אחד אוטיסט בעולם שלו.. אבל יש ריקוד משותף שהם רוקדים ריקודים משותפים. בריקוד משותף אתה חייב לקחת בחשבון את זה שרוקד ביחד אתך, לשמור ממנו את המקום הקבוע, את המרחק הקבוע להיות בקצב שלו אתה כל הזמן חייב להיות במצב כזה. מגיל אפס כל גננת צריכה ללמד את הילדים ניגון משותף וריקוד משותף, להפעיל את כל הגן שיהיה כזה.. אפשר לעשות גם תנועה משותפת. אבל גם כן, לא תנועה של תרגילי התעמלות, ריקוד, צריך לקרוא לזה ריקוד כי ברגע שאתה מכניס את הילד למוד של ריקוד או למוד של מאמץ פיזי זה משהו אחר לגמרי כי באיזשהו שלב ייגמר לו מזה הוא יהיה עייף הוא יצא אבל אם הוא יודע שהוא צריך לרקוד אז הוא יהיה מסונכרן. ריקוד מכניס בכלל למוד מאוד גבוה. אז זה חוכמת הנחיל.

הרב נווה - כל דבר כזה שאני אומר לכם אתם צריכים לדעת כל פרק כזה של שיעור צריך לדבר עליו בערך שנה.. לנו אין זמן אני צריך להגיד את זה ככה לצערי.. אבל כמו שאתם מכירים אותי אני יודע לחפור על כל דבר שנה אז אנחנו נקבל את זה באזשהיא דרך. אז כמה תכונות היו לנו עד עכשיו? קבלת השונה, שלום - חיבור הפכים, והרגש הזולת.. עוד שניים שצריכים להיות..

המולקולות עשויות מאהבה האור הוא 'אור האהבה' – 'אור אין סוף' הוא 'אור אהבה' – כתוב שזה 'אור הדעת' ואור הדעת שבלב וכתוב שהדעת בלב זה אהבה ויש 'אהבה שבדעת' זה הכל אותו דבר.

למה, כי מה זה 'דעת'? חיבור. מה זה 'אהבה'? השתוקקות של ישויות נפרדות להיות אחד. הכל כתוב בתע''ס. אז ממילא כל הדברים האלה משמשים את אותו דבר. אז אתה אומר 'אז למה קוראים לזה 'דעת' ולזה קוראים 'אהבה'? כי זה בחינות שונות של אותו דבר כי יש דרך שאתה עושה אותו דרך השכל דרך המוחין ויש דרכים שאתה עושה אותם דרך הלב. אבל בעקרון הכל צריך לחזור ללב. למה לב נקרא לב? לב נתיבות חוכמה. אז גם אם חושבים שהמוח הוא אחראי לזה המוח הוא לא אחראי לזה המוח הוא ענף הוא לא השורש. השורש זה הלב. לכן חז''ל אמרו: מתי נקבע מוות לאדם? אם ליבו מפסיק. דרך אגב, בעולם הרפואה לא רואים את זה ככה אם הלב מפסיק אבל המוח נשאר זה לא נחשב למוות ביולוגי אם המוח נשאר אז עושים עדין מאמצי החייאה. אבל ביהדות אמרו: מהרגע שליבו נדם הוא הלך..

הנקודה היא כאן שאנחנו צריכים לשים לב שהמושג אהבה זה המושג שמחבר אותנו

כי הוא התווך, הוא התווך שבו אנחנו נמצאים.

התווך זה כמו נניח שאנחנו כולנו קרחונים בים אבל הים הוא התווך ה H2O המולקולות שעוברות ומחברות את הכל.. וזה האהבה. אז לכן אני חייב להתחבר לזה. 'להתחבר לזה' זה פשוט לחשוב על זה, לא צריך לעשות פעולות מוזרות ב''ה את הכל אנחנו עושים באמצעות התודעה. ברגע שאתה נמצא בתודעת אהבה באופן אוטומטי אתה מחובר לכולם אם אתה לא נמצא בתודעת אהבה אתה לא מחובר לכולם. אז זה החומר גלם המחבר אותנו.

בחשמל יש עניין של אלקטרו מגנטיות, באלקטרו מגנטיות יש עניין של תדר אז נניח טלפונים, איך טלפון לא קולט נניח מכשיר של רדיו? איך מכשיר של רדיו לא קולט שיחות טלפון? לפעמים זה קורה, למשל, בתחנות של שידור רדיו שהם עושים תמיד מפריעים לקשר אבל בעקרון עושים שכל אחד יהיה בתדר שלו כל אחד יש לו את התדר שלו.

התדר שמחבר את כולנו הוא תדר של אהבה - ידוע שאדם לא נמצא באהבה כתוב שאין לו לב שליבו מת הוא קרוי 'רשע'. מתי אדם מתחיל להיקרות רשע? שאין בליבו אהבה, קריטריון. לא כתוב שהוא לא שומר שבת.. שליבו לא אוהב.. שאדם אומר לך' תשמע הלב שלי אטום אני לא מצליח להרגיש אהבה' ידוע שהוא רשע, הוא יכול לשמור שבת, הוא יכול להניח תפילין, זה לא בעיה.. אז תגיד לי איך אתה עושה את מצוות ה' והמצווה הכי גדולה זה 'ואהבת לרעך כמוך' ואתה לא מצליח לאהוב? אז זה הקריטריון הרביעי ודברתי עליו הרבה מאוד.

הרב נווה - הקריטריון החמישי ואחרון הוא קצת יותר מורכב אז השארתי אותו לסוף

המושג 'כתר' הוא מעל טעם ודעת דברים מסוימים שאומרים לנו אומרים לנו אותם בצורה של תבניות למשל כמו חושים, יש לך חוש של ראיה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש. אבל יש עוד חוש שהוא לא חוש שישי כי הוא לא מתחרה איתם הוא לא עוד משהו, אתה לא יכול להוסיף אותו למניין, אלא כמו שאמרתי במעמד ויקהל זה עם הכולל אחד שזה גימטרייה 'קול' עם הכולל, יש לנו גם כן את הכולל, בשפה של המערב הם קוראים לזה סינסתזיה..

סינסתזיה זה לא בדיוק רק האיחוד של כל הכוחות זה האיחוד של כל הכוחות בנקודה אחת.

למשל בחושים הם הצליחו לעשות ''כל העם רואים את הקולות'', אז כולם מתלהבים מזה שרואים את הקולות אז הם מדברים ותמיד נותנים דרשה על העובדה שהם ראו את הקולות אבל לא בזה הייתה הפואנטה. אלא איפה הייתה הפואנטה? בכל העם. בגלל שהם היו כל העם אז הם רואים את הקולות, כי מאיפה לאדם תהיה סינסתזיה לעשות את זה? הם היו עבדים במצרים אחרי 50 יום פתאום הם רואים את הקב''ה, למה? כי הם היו כל העם.

אדם לבד לעשות סינסתזיה זה לעלות לכתר הוא צריך להיות בדרגת יחידה הם לא היו בדרגת יחידה הם היו עבדים לפני חמישים יום.. אבל האדם העליון הורכב הם הרכיבו את האדם העליון. אדם שמרכיב את האדם העליון יכול לחוות רוח הקודש מיד, תבינו כולנו עכשיו יכולים להיות בעלי רוח הקודש אם נהיה במעמד ויקהל וסינסתזיה בוודאי שתהיה, לראות קול בוודאי שנצליח.

עכשיו הסינסתזיה זה הדבר הנוסף שכל הפרטים מרכיבים, צריך לדעת שהכלל יותר גדול מסכום הפרטים שלו.

זה כמו שבזוגיות זה לא שניים שצריכים אלא זה שנים שבונים עוד דבר שלישי שהוא יותר גדול משניהם ביחד זה נקרא 'שכינה' ''איש ואישה זכו שכינה בניהם''.

כמו בכימיה, מים מורכב מחמצן ומימן, זה לא חמצן לבד ולא מימן לבד זה חמצן ומימן שמרכיבים מים. מהרגע שיש לך מים אין לך יותר חמצן ואין לך יותר מימן יש לך 'מים' זה הרכיב דבר חדש והדבר הישן מת.. לא מת לגמרי כי הוא נמצא שמה עובדה שחמצן נמצא שמה כדי להחזיק את המולקולה הזאת אבל זה כבר מחזיק דבר שלישי נוסף.

במעמד ויקהל תקום לנו תודעה חדשה -

אנחנו עכשיו נמצאים בתודעה שאולה שהיא תודעה פרטית קטנה מאוד וכולנו צריכים לקבל את התודעה של האדם העליון אבל התודעה הזאת היא רק במעמד ויקהל שברגע שאנחנו נרכיב אותה אנחנו נקבל אותה.

בתודעה הזאת אנחנו נוכל לחוות את הקב''ה באופן מלא, רוח הקודש תשרה עלינו באופן מלא, נבואה תשרה עלינו באופן מלא. כמו שזה שרה על משה רבינו כאחד זה ישרה על כולנו ביחד כולנו נהיה כמו משה רבינו - למה? כי אם כולנו נהיה ''כאיש אחד בלב אחד'' הוא היה משול כנגד שישים ריבוא אבל גם אנחנו נהיה משולים כנגד שישים ריבוא כי אנחנו בתוך שישים ריבוא ואנחנו ערבים לשישים ריבוא ומקימים שיתופיות עם שישים ריבוא אז כל אחד מאתנו שקול כנגד שישים ריבוא..

הרב נווה - תבינו מה אנחנו מפספסים מהחוסר אחדות הזאת. לכן ציבור צריך לקחת את עצמו חזק חזק בידיים ולעשות את הכל כדי להגיע למעמד ויקהל הזה - אם הוא יצליח להגיע למעמד ויקהל הזה הוא יכול לגמור את התיקון. ככה זה היה העם שהיה במדבר ארבעים שנה, הגיע למעמד הזה.

היה סיפור על הרבי מוויטבסק (אני ספרתי לכם את זה) שהוא היה מקבל קהל, והיה נוצרי כומר שהיה רואה 'אלי לא באים ואליו באים עשרות אלפים, מה הקסם של האיש הזה' הולך הוא רואה אותו מקבל קהל והוא רואה שיש לו זיכרון ענק, אנשים מגיעים אליו אחרי שנה שנתיים שלוש עשר.. אומר לו: אתה הרפתן לפני עשר שנים באת שאני יברך, מה שלום הילדים שלך.. והוא בהלם אומר לו' תגיד לי מאיפה אתה זוכר את הדברים האלה באים אליך אלפים' אז הוא אומר לו: אני יכול להחזיק את אותה מחשבה כמעט 24 שעות בלי לשנות שום דבר. בעל הסולם, זכרו יגן עלינו, חטף שלוש פעמים התקף לב אחרי כתיבת הסולם, אז הגיע רופא הוא ראה שהוא נמצא ביראה תהומית שהוא כ''כ מרוכז שהוא אומר לו 'זה מה שגורם לך התקף לב' הוא תירגם את זה כאילו זה סטרס אבל זה לא היה סטרס הוא היה ביראה. הוא אמר לו 'אתה חייב לשחרר את המחשבה שלך צא תעשה טיול, תשחרר את המחשבה שלך' אז הוא אמר לו: 'אני מחזיק באותה מחשבה כבר חצי שנה'

מזה בעל הסולם כתב שבמדבר עם ישראל החזיק את אותה מחשבה ארבעים שנה תקלטו מה זה 'דור דעה' איזה עם ענק זה.. ולמה? אחרת הוא לא היה מצליח לאכול מן, מן זה לחם רוחני, אם הם לא היו מחוברים תמידית הם לא היו מצליחים להחזיק מעמד כי אתה צריך תמידית לאכול.. אתה צריך לקבל אוכל מן השמים אתה צריך להתחבר לתודעה כדי להחיות את הגוף.. ארבעים שנה הם היו עם אותה מחשבה, תבינו מה זה ''שוויתי ה' לנגדי תמיד''.. אצלהם באמת זה היה תמיד. בגלל זה שהמרגלים חששו אמרו: למה אתה רוצה להכניס אותנו לארץ ישראל, מה נתחיל עכשיו לעבוד עם מעדרים וכאלה.. תראה זה עם של מלאכים? אז הקב''ה אמר 'אני צריך אותם גם בחומר' שיעבדו גם בחומר הם יכולים גם בחומר לעמוד במעמד של ויקהל. כדי להגיד לנו הנה גם אנחנו יכולים להיות במעמד של ויקהל..

זה סיפור עמוק מאוד העניין הזה כי זה הסיבה שהוא גם שם אותנו עבדים במצרים שהם יעבדו במצרים בלי אורות בכלל אבל עם ישראל הוא בכל זאת נחיל יש לו תחושה של הזולת אז הם היו במצרים עבדים אח''כ יצאו למדבר להיות כמו מלאכים וביחד אם מחברים את זה עובדת היותם עבדים ומלאכים יכולים להיכנס לארץ ישראל לעבוד בחומר ולהיות כמו מלאכים. אבל רק אם הם יהיו במעמד ויקהל רק אם יחברו את התודעות שלהם ביחד ..

אז יש המון דברים נשגבים שהם נעשים רק כאשר אנחנו מחברים את התודעות שלנו ביחד ואדם מישראל צריך לדעת שהוא אפס בלי כולם, האדם הפרטי הוא נחשב לכלום כאין, אין כזה דבר פרט כתוב ''לא יבוא משיח בן דוד עד שלא תכלה כל פרוטה מן הכיס'' 'פרוטה' זה פרט, הפרטיות מהכיס אז אסור לנו לחשוב כפרטים אבל כעם המציאות שלנו היא נצחית. גם חיי נצח ועץ החיים זה מעמד ויקהל, אין מוות בציבור..

תראו כמה דברים יש..

אז הנה אני אומר לכם את הסוד של הגאולה, עכשיו צריך לעבוד על זה.

דברי הרב נווה –

טוב בעזרת השם מחר יש כנס של האומה אנחנו נעבוד על זה.. בעזרת השם.. אני רק אומר שעובדים על זה שלא תחשבו שזה נזרק בשיעור סתם עובדים על זה ממש. אנחנו עובדים על זה יומם ולילה לעשות את הדברים האלה, מחברים אדם אדם נשמה נשמה.

אבל תהיו מוכנים לאט לאט גם אתם להיות במעמד כזה, לחשוב ככה. לא לחשוב שאחד יציל את העולם זה הטעות של שבעה מלאכים קדמאין שכל אחד אמר ''אנא אמלוך'' ''אנא אמלוך'' אף אחד לא יביא את הגאולה לבד, אף אחד, המשיח יהיה של כולנו.

הגאולה האחרונה לא תהיה כמו הגאולה הראשונה: הגאולה הראשונה 80% מתו ''וחמושים יצאו ממצרים'' חמישית, הגאולה האחרונה כולם ביחד ''לא ידח ממנו נידח''.

אז אנחנו צריכים לאט לאט להכין את עצמנו למעמד של קהל, לחשוב כמו קהל, להרגיש כמו קהל, לעבוד כמו קהל. כאשר המטרה היא לא לבנות פרויקטים, אנחנו לא מקימים חברה קומוניסטית, לשכוח מזה, הדברים שצריכה חברה לעשות לא מעניינים, הם צריכים להרכיב את האדם העליון.

אם הייתה אפשרות נניח והיה לנו כסף תמידי הייתי אומר לכם 'מהבוקר עד הערב לרקוד ביחד' אל תלכו לעבוד תרקדו ביחד זה היה מביא אותנו למעמד של ויקהל.

לכן אני אומר שזה הראש כל הזמן לחשוב 'לרקוד ביחד' כי המטרה היא להרכיב, לאט לאט להיות ביחד להיות ביחד להיות ביחד, עד שאנחנו נרגיש משהו גדול יותר שאופף את כולנו ושכובש את כולנו ביחד.

לפעמים מביאים אותנו לעשות הרצאות לניהול, היה כנס במודעות, אז אני אמרתי להם המטרה שלנו זה להעביר אותנו מ company ל sossity וב sossity אם אנחנו כבר נמצאים ביחד, במפעל ביחד צריך להרגיל את כל העובדים עצמם להתחיל לאט לאט להרגיש אחד את השני עד שאנחנו נרגיש כאילו אנחנו ישות אחת שעובדת.

כמו בנ''א נניח פסנתרן אתה רואה את האצבעות שלו עושות ככה עושות ככה.. עכשיו כל אצבע אומרת 'אני נמצאת פה לבד' הנה בלי  האצבע הוא לא יזוז.. אני פה.. תוריד לפסנתרן את האצבע.. אז הוא לא פסנתרן. האמה תגיד אותו דבר, הבוהן תגיד אותו דבר, הזרת תגיד אותו דבר, הידיים יגידו אותו דבר 'אתה לא יכול להזיז אותי', אבל אם הם יצאו החוצה הם יראו יש כאן פסנתרן הוא מנגן.

אז אותו דבר, לכל האצבעות ולכל האברים יש פסנתרן שמנגן על הכל

 ''למנצח בנגינות מזמור שיר'' רק ככה זה עובד.

אז אתה חושב שאתה איזה בורג במפעל ואתה עובד נורא נורא קשה.. לא, אתה חלק ממכלול הרבה יותר גדול.. ואנשים שנבחרו להגיע לאותו מקום בין אם זה אינטל, מוטרולה, מוסך, משרד, הם נשמות מיוחדות שנבחרו להגיע לשם כדי לעשות מעמד של ויקהל הם רק צריכות לדעת איך לעשות את זה. לא להיות באבטלה סמויה, לא לזלזל אחד בשני, לדעת איך לחבר אחד לשני, לא להיות מלשן, לא להיות שטינקר, לא לעשות דברים שהם נגד ההלכה. ואנשים עושים דברים איומים נגד ההלכה, איומים, זה פשע נגד ''ואהבת לרעך כמוך'' דברים שזה חורבן ממש במסגרת העבודה, הכל בשם העבודה. ומשתפים פעולה עם הבוסים ועם המצלמות ועם האח הגדול וזה פשע נגד האנושות מה שקורה ההקצאת זמן הזאת ללכת לשירותים וכמה זמן עזבת את העמדה והסוציומטרי שעושים בסוף החודש זה נאציזם במיטבו הדבר הזה שנכנס לנו פה לארץ.. זה אסור לעשות. ועובדים אסור להם לשתף פעולה עם בוסים כאלה, הבוסים מסכנים כי יש אבטלה סמויה כל הזמן כואב להם על הכסף.. אבל לא ככה עובדים זה מרכיב בדיוק את הדבר ההפוך זה משחית את האדם זה לא גורם לאדם להתפתח זה בדיוק עושה לו ההיפך. אז בלילה אדם הולך ולומד תורה בבוקר הוא משחית כל המידות שלו כל התורה שלו הופכת להיות סיטרא אחרא הופך להיות שטינקר של הבוס שלו. וזה לצערי ככה בכל המקומות.. זה לא עובד.. אתם צריכים להישמר מזה כמו אני לא יודע מה.. צריך להגן אחד על הכבוד של השני מאוד מאוד לכסות אחד על השני לכסות על הפשעים אחד של השני לדאוג ולראות מה אתה יכול לעשות כדי לעזור לחבר שלך.. זה מעמד של ויקהל.

בספר אוצרות הסולם (שאנחנו הבאנו לפה) הרב שמואל הורוביץ ה' ישמור אותו הנכד של התלמיד הראשון של בעל הסולם שהוא הקים את כל הקהילות והפיץ אותו בכל הארץ .. הוא הדפיס אלף עותקים השביעים האחרונים נותרו לו פה וזה כבר נבלע.. מחכים עכשיו למהדורה אחרת בעזרת השם. אני מאוד מאוד ממליץ על זה כי הוא לקח את מה שהרב אשלג כתב על פרשות השבוע אז לכל פרשת השבוע הוא לקח דובדבנים קטנים מכל דבר.

מרבית ההרצאה שלי לקוחה מפה.. ויש כאן מאמר ''איך הופכים את האני לאין'' מאמר כ''כ יפה הוא טיפה ארוך אני לא רוצה לקרוא אותו כי זה ייקח לנו עכשיו הרבה מאוד זמן אבל תוכלו לראות את זה 'פרשת ויקהל' מאוצרות הסולם.. יפהפה.. הוא מדבר ''איך הופכים את האני לאין'' כי אי אפשר לעשות ויקהל אחרת, אי אפשר פשוט אי אפשר. אבל זה לא אומר שאני צריך להתבטל להימרח או להיות סמרטוט זה לא אלימינציה אני לא צריך להימחק 'להתבטל' זה להיות כלול ב.. אני צריך להיות כלול ב צריך להיות לי הרגש של דבר גדול יותר. אז יש את האני התחתון נקרא שופר קטן עם הרגש פרטי (זה על הפנים) ויש את האני העליון שזה שופר גדול וזה באמת הזהות האמתית שלי שהיא מורכבת מכולכם ביחד ולשם אנחנו צריכים ללכת.

אני צריך לומר את זה, אני צריך לומר את זה. אני צריך להגיד את זה. אני צריך לומר את זה. אני צריך להגיד את זה. לאכול ביחד, לשתות ביחד, לרקוד ביחד, לשיר ביחד, ללמוד ביחד, לעשות ביחד חסד, לעזור אחד לשני, לדבר אחד עם השני, אין מה לעשות בבית, אין מה לעשות בבית הטריפה הזאת.

אין, צריך לצאת עם אנשים שאנחנו ישות חברתית אנחנו לא ישנים במערות לא צריך להיכנס הביתה כל היום 'הבית' 'הבית' 'הבית'

ה 'ישמור את כולם

השתמש השם ייתן לנו בינה ושכל להבין את זה

אנחנו צריכים לעשות את זה בעצמנו בלי שאף אחד יגיד לנו לעשות את זה ..

 

 

 

 

זיווג הגון וזרע בר קיימא לכל בנות ישראל, אמן ואמן.