סודות התפילה

 הרב אריה חיים נווה שליט"א 

סודות התפילה וההתבודדות-  "כיצד מחזקים את כוח התפילה"

היום בנושא התפילה, אני רוצה לעמוד על ההבדלים בין הגות לבין התפילה. זה נושא שחוזר על עצמו הרבה פעמים, שהתלמידים תמיד שואלים הרב מה הבדל בין זה לבין זה? אני אגיד כבר בצורה מאד כללית כדי שיהיה קל ונוח, לפעמים התפילה, או נקרא לזה ככה השימוש בתפילה הוא כדי להוריד אור רוחני לכאן ,כדי לתקן עולם במלכות שדי, לתקן את העולם התחתון. והגות זה ההפך, התחתונים עולים לעליונים, ז"א בהגות יש עליה והשוואת הצורה ע"י התבוננות, ע"י מודעות והידבקות של כלל ההוויה שלנו בקונספט מסוים, במידה מסוימת, עם הקדוש ברוך הוא, בקדוש ברוך הוא וכולי. ואילו בתפילה עצמה הרבה פעמים יש צורך בלתקן עולם במלכות שדי, להוריד את האור הרוחני לא לעלות את הכלי לאור אלה להוריד את האור לכלי, זה במידה מסוימת, זה שימושים שאתם צריכים לדעת שזה הכל משלים ובחינות ולא כפי שזה כי להוריד את האור זה לא נשמע טוב.

לכן אנחנו יכולים למשל לעשות תפילה להורדת הגשמים, או שאנחנו עושים תפילה להסרת המגפה, תפילה לשלום בית, או כל תפילה  שאנחנו רוצים כדי כביכול לתקן את העולם, זה דבר חשוב, גם בתפילת עמידה שהיא התפילה הדומיננטית שלה אנחנו בעצם קוראים תפילה.  שאומרים תפילה הכוונה לא דווקא שחרית ,מנחה וערבית אלא הכוונה היא דווקא לתפילת עמידה. אז אם זה בימי חול, אז אנחנו תמיד מדברים על חונן הדעת ורפאנו וברכנו. כל התפילה למעשה רואים שזה סוג של בוא נתקן את העולם הזה, בוא נעשה משהו כדי לתקן את העולם הזה, זאת תפילה. ואילו בהגות זה ההיפך, אנו מקבלים קונספט גבוה, הוא יכול להיות משנה, הוא יכול להיות ערך, הוא יכול להיות אפילו הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, כאשר אני חושב למשל על עצם האחדות אז יש שמה הסעה מלשון נסיעה, להרים, הסעה של תחתונים אל העליונים וכמו שאמרתי זה נעשה ע"י התבוננות, ע"י הרהורים, ע"י מחשבה, לפעמים אפילו ע"י העדר מחשבה ועל ידי הפעלת התודעה .

אז אם זה ככה,  לעניין התפילה עצמה אנחנו צריכים להפעיל המון הכרת הרע ובהגות אנחנו צריכים להפעיל הכרת הטוב. אני אסביר את ההבדלים. בעניין הכרת הרע זה אומר אני צריך לדעת מה לא בסדר פה, דרך אגב, זה לא מה לא בסדר בעולם שלי, אלא זה מה לא בסדר בעולם של הקדוש ברוך הוא, מה חסר בעולם של הקדוש ברוך הוא, כי יכול להיות אדם מיליארדר והוא רוצה  להגיד אני רוצה להיות יותר עשיר והוא חושב תפילה לגיטימית, בואו תורידו רגע את העידוד הרבני שמדבר על זה שכל תפילה היא בסדר ואפשר להתפלל לשרוכים של הנעליים, הכל בסדר. אני מדבר כרגע על התפילה כפי שהיא ניתנה מהקדוש ברוך הוא, הצורך, השימוש שלה הוא ניתן בעולמות העליונים לצורך דביקות. לא מה שבני אדם עשו מזה ומה שניתנה לזה אפילו לגיטימציה.  אני מדבר כרגע כשהקדוש ברוך הוא מדבר עם הצדיקים כתוב ש"הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים". אז כאשר הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים צריך להבין מה, מה הכוונה. מה זה מתאווה לתפילתם של צדיקים? הוא יושב ככה ורואה צדיק שמתפלל והוא רווה מזה נחת כאילו, כאילו כיף לו , מה זה מתאווה לתפילתם של צדיקים? הוא מחסיר מהם דברים בכוונה כי הוא רוצה שיתפללו וזה עושה לו נחת רוח, עושה לו עונג? אלא שהצדיק צריך להבחין כביכול מה חסר במידה מסוימת בעולמו של הקדוש ברוך הוא ולבקש שהקדוש ברוך הוא יבוא וישלים את זה.

אני רוצה להסביר למה אני מתכוון. אחד הדברים, הערכים הכי חשובים שאנחנו מבהירים לאנשים זה החשיבות שלא לשפוט. שפיטה זה דבר איום ונורא, איום ונורא כי האנשים שופטים אחד את השני לפי תרבות, לפי עדות, לפי סתם מה שנראה להם והשפיטה הזאת היא איומה ונוראית מכיוון שהיא לא מתבססת על אמת, היא מתבססת על מה שהאדם ככה חושב. אדם חושב דברים מסוימים ומסתכל על אדם אחר, זה לא נעשה לפי שיטתו אז הוא שופט אותו, נותן לו ביקורת, פוסל אותו. ואצל הקדוש ברוך הוא השפיטה היא אחרת. עכשיו תכף אתם תבינו את הקשר כמובן בין שפיטה לבין תפילה. אתם תבינו למה זה ככה. אז אני אתן לכם למשל כמה דוגמאות לשפיטה.

נניח יש אדם שנכנס למסע או מסלול חיים מסוים ובמסלול חיים הזה הוא עושה כל מיני שטויות. וכשאתה מסתכל על זה באותו רגע, אתה אומר איזה בן אדם איום ונורא ולמה הוא ככה ולמה הוא ככה וצריך לעשות לו ככה, וצריך לעשות לו ככה. ובסופו של דבר, אתה פתאום רואה אותו מתיישר ונהיה אדם נפלא עם כל כך הרבה הבנות ותובנות של כל הרע שהוא היה בו. ואתה אומר כמה זה היה חשוב שהוא היה בכל הרע הזה כדי שהוא יהיה בן אדם כזה.

יש לא מעט אנשים שלא סתם נאמר עליהם "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים "אז למרות כל ההתחכמויות של כל הצדיקים על בעלי תשובה ודברים כאלה, כשזה בעל תשובה אמיתי שהוא הבעלים של התשובה שלו, מה זה הבעלים של התשובה שלו? הוא יצר את השיבה שלו בחזרה לטבע הרוחני שלו, הוא עשה מסע של חיפוש אחר האמת,  הוא עבר תהליך שבו הוא מבין את כל המסע שבעצם הוא עבר. זה נקרא בעל תשובה. וכרגע הוא מיטיב כל דרכיו בהתאם לזה. יש לזה חשיבות אתם לא מבינים עד כמה. כמעט כל העולם נברא בשביל התשובה, וככה כתוב התהליך הזה של השיבה, כמו שדיברנו בשיעור בטיפול הרגשי שבו הסברתי שזאת למעשה הרפואה האמיתית של היקום.

השיבה של האדם היא כמעט כל החכמה שלו. מה שמספק לו את האינטליגנציה הרגשית והרוחנית, זאת השיבה שלו הנכונה לטבע הרוחני שלו, אחרי שהוא היה בכל הגועל נפש. החשיבות הייתה לא לשפוט אותו .

דוגמאות נוספות שיש אנשים בתוך המציאות שנראים לנו אנשים מאד לא חיוביים והשפיטה המיידית היא בוא נוריד לו את הראש אבל הקיום שלו הוא מאוד חשוב להישארות, להישרדות, להתחזקות, להתחסנות.

כתוב למשל, אפילו על עמלק, מתי פוגשים אותו בפעם הראשונה? ויבוא עמלק, איפה תפס אותם ?

ברפידים, במקום שרפו ידיהם מן התורה ואז עמלק בא ונלחם בהם ואז הם קלטו שזה לא סתם עם עם שרירות לב שמוקרץ מאיזשהו מקום, יש לו יצר של כיבוש רגיל, אלא הם הבינו שבגלל שהם לא החזיקו יותר ברוחניות, מישהו בא להילחם בהם, לעשות להם סוג של השמדה עצמית כי אתה קיים לצורך ייעוד מסוים ואם אתה לא מקיים את הייעוד שלך, יהיה איזה שהוא סוג של מנגנון של השמדה עצמית ועמלק משמש את זה.

והמנגנון הזה בריא לכלל היקום הוא בריא כי אם האדם לא משתמש ברוחניות ולא פועל בה הוא יכול להרוס את הבריאה באופן אקטיבי.  זה כמו תא סרטני שאם לא מטפלים בו הוא יכול להרוס את כל הגוף. .

אז לכאורה, בשביל הגוף, כימותרפיה זה רעל גמור, רעל גמור. תתנו לבן אדם בריא כימותרפיה, אתם ממיתים אותו. אבל תתנו לבן אדם עם המחלה כימותרפיה אז הוא הורג את כל התאים הסרטניים, יכול להיות שהוא גם פוגע בתאים רגילים אבל בסך הכל הוא מפחית מאלה ומפחית מאלה עד שהוא הורג את התאים הסרטניים שהם המיעוט לעומת התאים הבריאים ואז האדם יכול להשתקם. אז הכימותרפיה עצמה היא כביכול רעל אבל צריך אותה. אז מי שיש לו עיניים לשפוט בצורה לא נכונה הוא יגיד זה רעל אל תתנו ומי שמסתכל ראיה מערכתית יכול להבין מדוע נותנים את זה.

אז הרבה פעמים אנחנו רואים על מישהו אתה אומר הלוואי שימות, הלוואי שלא יהיה במציאות, תיקחו אותו ממני או רוצים לפטר אותו, אבל בראיה מערכתית יותר גדולה, החשיבות של הקיום שלו היא גדולה מאוד וזה נובע משפיטה. איזה שפיטה צריכה להיות לצדיק? איך צדיק שופט? יש באחת הברכות בתפילת שמונה עשרה, אנחנו מסיימים אותה ב"ברוך אתה ה' המלך המשפט" שהמלך עצמו הוא המשפט. איך צדיק שופט? התשובה היא בראיית האחדות שלו. כשאנחנו מדברים בעצם על הבורא, השם הזה הוא יותר מידי מיסטי. כשאתה אומר הבורא, ה', התפללתי לה', התפללתי לקדוש ברוך הוא , יותר מידי מיסטיקה .

והמיסטיקה הזאת לא מאפשרת לנו להידבק בו כי אנו לא מבינים מה הוא בעצם. ובאו חכמי הקבלה ואמרו לנו תשמעו אתם מדברים על אחדות חיה, זה אחדות, עצם הבורא זה עצם האחדות, אור אינסוף זה כשמו כן הוא, אין לזה תבנית והאחדות "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד ."אז אנחנו מדברים על אחדות נפלאה, תודעתית, חיה, במושגים שלנו שזה תודעתי חי זה מעל התודעה, זה אחדות אבל היא חיה כדי שלא נגיד נניח שזה אנרגיה או השדה המאוחד. אז זה לא אנרגטי כי זה לא פיזיקלי, אלא זה אחדות אבל היא חיה, היא רצונית כאשר ש"עלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות ולהאציל את הנאצלים" כמו שכתוב. אנחנו נבראנו בצלם והנשמה שלנו מאוד דומה בדחפים שלה לדחף האלוקי. יש לה רצון להשפיע, הוא הטוב והמטיב, הוא הטוב בגלל שהוא אחד גמור, שלם ומלא. הוא לא רוצה שום דבר ואין לו חסרונות שצריך למלא. והוא מטיב מכיוון שהוא לא יכול להישאר ככה בפוטנציאל אלא הוא חייב להביע את הדבר הזה וההבעה שלו באה לידי ביטוי בזה שהוא מעניק את עצמו. בהתחלה זה נראה כאילו מעניק דברים אבל אחר כך הוא בעצם מעניק את עצמו. הצדיק רואה את זה ובהתאם לזה הוא בוחן את העולם ושופט את העולם ובהתאם לזה הוא גם מתפלל. צריך לדעת  שגם בהתאם לזה הצדיק מתפלל כי הרבה פעמים האנשים לא יודעים שהצדיקים לא מתפללים על דברים שאנשים רגילים מתפללים .

ומה שבן אדם רגיל יבוא לצדיק ויגיד לו תתפלל עלי שיקרה ככה וככה, לא בדיוק שהצדיק מתפלל מה שהוא מתפלל, לא בדיוק. הרבה פעמים אנשים אומרים אני הייתי, כן, עשיתי סיבוב אצל צדיקים, לא הלך, לא קרה כלום. ואלה שחושבים שדווקא הצדיק ענה להם ושהכל נפתח להם זה קצת דמיונות. אני לא יודע באמת כמה הייתה תפילה שנענתה בערך חד ערכי, אני לא יודע. ואם הלכו לצדיקים של אמת, לא לצדיקים שעושים עניינים, לא קבלה מעשית, ולא הבטחות ולא כל מיני דברים כאלה, אם הלכו לצדיק של אמת, לא תמיד התפילה נענית כפי שאותו בן אדם בא לבקש .

אבל צדיק שמע אותו. הוא שמע אותו. זה לא שהוא לא שמע אותו. זה גם לא שהוא עובד עליו חס וחלילה ,אבל ההסתכלות שלו היא אחרת. ההסתכלות שלו היא אחרת. אני אתן לכם למשל דוגמא כדי שאתם תבינו .

זה מאוד ייתן לנו פקיחת עיניים השיעור הזה על הבנת עבודת התפילה ועבודת הלב. נניח קין והבל, כן ?

הבל הקריב מנחה, והקדוש ברוך הוא נענה לו. קין הקריב מנחה והקדוש ברוך הוא לא נענה לו. אז קין היה יכול להתפלל הלוואי והבל ימות. הוא לא היה חייב להרוג אותו אבל הוא יכול היה להתפלל על זה. הלוואי והבל אחי ימות. אז הקדוש ברוך הוא היה יכול להגיד לו תשמע, אני מבין שאתה פגוע במקום שלך ,ברזולוציה שלך, במשבצת שלך, אני מבין שאתה פגוע, אבל אתה צריך לדעת, שניכם הבנים שלי, בעולם האחדות שלי יש את אבא שלך שזה אדם הראשון, יש את אמא שלך שזאת חוה, יש אותך קין ויש את הבל .

ואני רוצה את כולכם פה. אני לא רוצה שאתה תהרוג לי אותו. זה שהוא פגע בך ואתה נפגעת ברזולוציה שלך אני מבין. אבל בראיה המערכתית שלי אני רוצה אותו פה. אני לא רוצה לפגוע בו.

אז כביכול קין יכול לבקש או להתפלל תפילה אישית ולהגיד הלוואי ואח שלי ימות. הלוואי שהוא יילקח מפה מן העולם. כי אני רוצה לזכות באהדת הקדוש ברוך הוא בלעדיו. אני מקנא בו. אבל בראיה של הקדוש ברוך הוא, הוא לא רוצה את זה. זה לא הרצון האלוקי. אז אנחנו מדברים פה על רצון האדם אל מול הרצון האלוקי. אנחנו מדברים על מצב שבו הרצון של האדם המתפלל והרצון האלוקי לא תמיד נפגשים. ולפעמים

האדם יכול להתפלל על רצונות אישיים שהם למעשה אפילו פוגעניים באחדות. הם פוגעים באחדות השלמה והם לא משרתים אותה.

אז איך צדיק רואה את המציאות? הוא מסתכל על האחדות הכוללת, במציאות הפיזית, והוא אומר, בוא נראה מה חסר פה. בוא נראה מה צריך להיות פה, מה חסר פה. ולכן אנחנו לומדים בראשית. "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" וכולי, ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. ויהי ביום השני הקדוש ברוך הוא מבדיל בין מים למים ובין הרקיעים וביום השלישי יש לנו את העצים ואת הפירות וביום הרביעי יש לנו את המאורות וביום החמישי יש לנו את השרצים והשקצים והרמשים ושאר החיות, ביום השישי נברא האדם. לפי זה אנחנו רואים מה הקדוש ברוך הוא רצה. הוא אמר את זה אני רוצה. אני רוצה שיהיה פה עצים ואני רוצה שיהיה פה חיות ואני רוצה שיהיה פה בני אדם,  אני רוצה שיהיה פה דומם צומח חי מדבר שעובדים בהרמוניה ונתתי גשמכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך תירושך ויצהרך ואכלת ושבעת. זאת אומרת יש המון ראיות בתוך התורה שמה בדיוק הקדוש ברוך הוא רואה בעולם הגשמי שהוא ברא, מה הוא רואה כסדר, כמילוי, כאחדות, כהרמוניה, כדברים שהוא צריך אותם. ואם אתה רואה שזה לא קורה, אז צריך להתפלל על זה. אוקיי, אז נניח כתוב ואד יעלה מן הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה. זאת אומרת עוד לא היה גשם. היה צריך אדם שיבוא ויתפלל על גשם. אז אתה יכול להגיד לקדוש ברוך הוא: אז תוריד גשם. מי מפריע לך להוריד גשם? אז זה הרעיון שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים, שצריך להיות

אדם שמבין שאין פה גשם ומבקש שיהיה פה גשם. ואני אבהיר את זה. כי האדם הוא בעל התודעה. הרי הקדוש ברוך הוא זה אור אין סוף והוא צמצם את עצמו כדי לעשות לעצמו עולמות. כשהוא צמצם את עצמו ,הוא כבר לא יכול להיות האין סוף בתוך העולמות, הוא צריך שיהיה שם משהו אחר, תודעה, כמו אדם שהוא נניח הרמטכ"ל, אוקיי? בסדר, הרמטכ"ל הוא הרמטכ"ל אבל הוא לא יכול להיות מפקד מחלקה עכשיו, הוא לא יכול להיות מפקד גדוד. בשביל זה יש גדוד ויש מפקד גדוד, יש אוגדונר, יש אלופים, יש אלוף פיקוד דרום, אלוף פיקוד מרכז, אלוף פיקוד צפון. הרמטכ"ל לא אמור לעשות את כל הדברים האלה, הוא לא יכול ,הוא הרמטכ"ל. הוא אמור לנהל את כל הדברים האלה. יש האצלת סמכויות. עכשיו, אלופי  הפיקוד חייבים להיות ת"פ  הרמטכ"ל. הם לא יכולים לעשות כמובן מה שהם רוצים. הם למעשה אלופים שמואצלים מן הרמטכ"ל. כל מה שהרמטכ"ל יגיד להם, הם יעשו במקום שלהם. אחר כך האוגדונרים, ואחר כך המגדים ,מפקדי הגדודים, מפקדי חטיבות, וכמובן עד שזה מגיע לרמת הפרט. אבל יש תהליכי האצלה. כי הרמטכ"ל לא יכול להיות בכל המקומות. זה, הוא לא יכול להיות מפקד מחלקה. זה לא שייך בכלל. אז הקדוש ברוך הוא כאור אין סוף הוא לא יכול להיכנס לתוך עולם קדמון, או לעולם האצילות, או לעולם הבריאה, כי

העולמות האלה, בי"ע, זה עולמות שהם מצומצמים. שמה אין סוף, אתה לא יכול להכניס אין סוף. זה עולמות סופיים. לתוך עולם סופי אתה לא יכול להכניס אור אין סוף. אז מה מואצל לשם? הקדוש ברוך הוא לקח את האור שלו והאציל אותו, צמצם אותו, האציל אותו לעולם קדמון, קרא לזה דרגת יחידה, כתר דאדם קדמון ,אחר כך לעולם האצילות, הוא קרא לזה דרגת חיה, אחר כך בעולם הבריאה, קרא לזה נשמה, אחר כך לעולם היצירה, קרא לזה רוח, ואחר כך לעולם העשייה, קרא לזה נפש. ויש אדם בכל הרמות האלה. אדם דעולם קדמון, אדם דעולם דאצילות, אדם דעולם דבריאה, אדם דעולם דיצירה, אדם דעולם דעשייה. ושם אדם מתפקד, כל אחד לפי הרמה שלו. אבל כמו שאמרתי עם האלופים, הם חייבים להיות ת"פ הרמטכ"ל  .

האדם חייב להיות ת"פ של הקדוש ברוך הוא, זאת אומרת הוא צריך לדעת מה חסר בתוך אותו עולם, מה יש בתוך אותו עולם שהקדוש ברוך הוא רצה שהוא יהיה בשלמות ובמלאות שלו, כדי שיהיה בתוך אותו עולם כל מה שצריך. וזה חשוב שיש שם את הדבר הזה. אז האדם הראשון - אין לעבוד את האדמה ,שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים, הוא אמור להתעורר לתוך העולם שלו, להסתכל ולהגיד חסר פה גשם. עכשיו, מאיפה הוא יידע שחסר פה גשם? אז בגדול אני אגיד לכם שצריכה להיות לו ראיית אחדות. אבל ראיית אחדות זה לא סתם שהכל אחד, כי הוא יכול להסתכל ולהגיד כאילו ואללה הכל כאן בסדר. אבל אתה רואה שהדשא, אתה רואה שהצמחים לא גדלים, או שאתה רואה אותם מתייבשים, אז אתה מבין שמשהו פה חסר. אין כאן חיות. צריכים כאן חיות מסוימת, ואת החיות שהוא צריך, אתה יכול הרי להסתכל על צמח מתייבש ולהגיד הוא צריך אור אין סוף. בסדר, הוא צריך אור אין סוף, אבל במקום שהוא נמצא מה הוא צריך? מים. מים פשוטים. קח מים תשקה אותם. אוקיי?

אז האדם צריך לראות את זה, וגם להסיק מזה גם בלמידה שלו שלפי מה שחסר בעולם, איזה סוג של שפע הקדוש ברוך הוא נותן. איזה סוגים של השפעה. ולכן כאשר אנחנו מתפללים אתה צריך להתחבר לזה, קודם כל לאחדות הכוללת. אם אתה רואה עולם במלחמה, אם אתה רואה עולם במחלוקת, אם אתה רואה עולם נהרס, אתה צריך לעמוד ולהתפלל ולהגיד: לא, זה לא בסדר, אין כאן אחדות, הקדוש ברוך הוא לא נמצא פה, העולם של הקדוש ברוך הוא נחרב. וזה בדיוק מה שקרה עם נח.

הקדוש ברוך הוא אמנם אמר לנח שיהיה מבול, אמנם הוא אמר לו לבנות תיבה, אבל הוא לא אמר לו תתפלל על בני דורך שזה לא יקרה. הוא לא אמר לו את זה. ולכאורה, למה אתה לא אומר לו את זה? תגיד לו, תודיע לו שהוא צריך להתפלל. לא, זה היה צריך להיות התפקיד שלו. הוא היה צריך להבין את זה. אחרי שהוא יצא מן התיבה והוא ראה איך המבול החריב את העולם, אמר לו לקדוש ברוך הוא מה היה לך להחריב את עולמך? אז הוא אומר לו, שוטה זקן, עכשיו אתה מתפלל? מה, אתה עכשיו כאילו מבין מה קורה פה בכלל? מה, אתה לא קולט שיש כאן מבול שעומד להרוס את העולם? מילא שזה מחריב את האנשים, מילא את אנשי החמס, אבל אתה לא קולט שזה מחריב את העולם שלי?

אז כאן אומרים לנו, אגב, וזה נוסה בתקופה של משה רבינו. הרי משה רבינו זה גלגול של נח. הבל התגלגל להיות נח ונח התגלגל להיות משה רבינו. והיה שלב אצל משה רבינו שהקדוש ברוך הוא ניסה אותו גם כן .

אמר לו: הרף ממני ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול. שזה בדיוק מה שקרה עם נח. הרף ממני ואכלם, תן לי אני אכלה אותם, במקרה של נח זה היה עם המבול, ואעשה אותך לגוי גדול, הכל יצא ממנו, הכל יצא מנח .

הרי שם חם ויפת, אנחנו באנו מגזע שם, ואברהם אבינו יצא משם ועבר, מאברהם אבינו זה ממשיך וזהו, אז תכלס אנחנו מגיעים מאיפה? משם. אנחנו גזע שמי. מה זה אנטישמיות? זה אנטי שם, אנטי הגזע השמי .

אז אם כך למה אנחנו לא מיוחסים לנח? למה לא הכל מיוחס לנח? הרי הכל היה צריך להיות מיוחס לנח, לא לאברהם אבינו. והתשובה היא: שנח עדיין לא היה מספיק מבורר. הוא לא הבין כאדם את החשיבות של להתפלל ואת החשיבות של לתקן עולם במלכות שדי ולהוריד לכאן את הקדוש ברוך הוא. ולכן הקדוש ברוך הוא ניסה אותו כשהוא התגלגל, גלגל את נח להיות משה רבינו. אמר לו הרף ממני ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול. מה אמר לו משה רבינו? כמובן שהוא מנה את 13 מידות הרחמים, כמובן שהוא הפציר שהוא לא יעשה את זה, והוא אמר לו:" ואם אין מחני נא מספרך" . אם אתה לא מתכוון לעשות את זה, מחני נא מספרך. מה זה מחני? מחני זה אותיות מי נח. הוא אומר לו אני זוכר שאני הייתי נח,  אני זוכר את הטעות שעשיתי שלא התפללתי על בני דורי, עכשיו אני רוצה לתקן את זה. והמילה מחני תיקנה את מה שקרה אצל נח.

אז הדבר הזה בא ללמד אותנו למעשה על מה להתפלל, איך להתפלל. גם בדור של סדום, הקדוש ברוך הוא מודיע לאברהם אבינו אני הולך להחריב את סדום. אוקיי, זה סדום. זה אנשים רעים, מאוד. זה אנשים שעשו המון נזק לעולם. הביאו פירוד, הביאו קמצנות, הביאו אנטי חסד, אנטי צדיקות, אנטי אהבה לעולם. אברהם אבינו היה צריך להגיד לקדוש ברוך הוא, וואללה, צודק, תהרוג אותם, הם לא בסדר. וואללה, לא, במקום זה הוא עומד, לא, אולי יש 50 צדיקים, אולי בזכות 50 צדיקים תציל את כל סדום? אומר לו: לא, אם תמצא 50 צדיקים לא אחריב את סדום, אז אולי 45?  אם תמצא 45 בסדר, לא אחריב  את סדום. אולי 40? אולי 30?

אולי 20? אולי עשר? אולי אני ואתה אולי רק... כלום. לא מצאו. לא מצאו. זה מה שנקרא לא מצאו צדיק אחד בסדום. אז אתה אומר מה היה לו לאברהם אבינו להתפלל על משהו שהיה רע לעולם? אז התשובה היא שאברהם אבינו הבין שהעולם של הקדוש ברוך הוא, האחדות שלו, זקוקה לרחמים. העולם זקוק לרחמים. אין בעולם רחמים. נכון שעל פי הדין הם צריכים למות, נכון. אבל אולי אפשר למצוא כאן את מידת הרחמים. אולי מידת הרחמים יכולה להיות מתוחה. עכשיו, מידת הרחמים זה לא לדפדף ולנפנף אלא מידת הרחמים זה לתת טיפה זמן שהם אכן ישתנו. ולכן אברהם אבינו מחפש אולי יש מציאות של 50, כי התרגום שבפשט שהוא אמר שאולי יש 50 צדיקים בסדום, אנשים תירגמו אולי בתוכם יש 50 אז אל תעשה עונש קולקטיבי, התספה צדיק עם רשע? בוא נראה. הארי ז"ל אומר לא ככה. זה רוצים לראות אם בכלל בדורות שיצאו מהם יצא מהם 50 צדיקים, או 45, או 40 או 30 או אפילו צדיק אחד. מה זה צדיק אחד בסדום? זה שאפילו בתהליך גלגול מהם, לא יצא. זה אומר שזה ממש ריקבון. זה ענף שבחר בריקבון ולא יצא ממנו אחר, לא יצא ממנו טוב, ואת הענף הזה צריך לגדוע. זה אפילו לדורות ההם זה לא יוצא. אוקיי? שתבינו שלמשל מחיית עמלק עוד מתעכבת, כי עוד ניצוצות מעמלק חוזרים בתשובה, מתגיירים. כמו נירון קיסר ,ואריסטו ואפלטון, מתלמידיו של.. מבני בניו של המן לימדו בלשכת הגזית. אז היו כמה שבאמת אפילו מהדברים האלה חזרו ולכן הקדוש ברוך הוא לא גודע אותם. אבל דברים שהם תא סרטני הרסני באותו רגע שאין לו שום יציאה לטוב - גודעים אותו.

אבל האדם שמתפלל צריך למצוא תקוה. האם יש איזה שהוא סוג של אפשרות שבעולם הזה תהיה תקוה ממשהו. וגם צריך לראות איפה הקדוש ברוך הוא נוכח פה. למה הקדוש ברוך הוא לא נוכח בעולם. אז המתפלל את כל זה צריך לדעת. כשמשה רבינו נעמד הוא רצה להבין למה העם נמצא בשעבוד במצרים. אז הוא עמד והוא ראה איש מצרי מכה איש עברי. וכתוב ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול. אוקיי. מה זה ויפן כה וכה? אז בפשט זה הסתכל ימינה, הסתכל שמאלה, ראה שאין אף אחד, הרג אותו. בסדר. אבל הארי ז"ל אומר שהוא הסתכל לכל אורך הגלגולים שלו אם יצא ממנו משהו טוב, וראה שלא יוצא ממנו משהו טוב, אז הוא הרג אותו. משהו בדומה למה שעשה למעשה אברהם אבינו עם סדום.

אז כל זה קרה בתפילה. ויפן כה וכה  .כה זה השכינה הקדושה. היא נקראת כה. אז צריך לדעת שכשאנחנו באים להתפלל אל תיכנס לרזולוציה אישית שלך כי אתה תשקיע הרבה זמן, וצער ותסכול בתפילה, בין אם זה בקברות צדיקים, בין אם זה בינך לבין עצמך, בין אם זה שאתה הולך עם צדיקים אמיתיים, בין אם זה שאתה הולך לכותל. אל תשקיע בתפילה תפלה, בתפילה שהיא לא שייכת. תבדוק איפה הקדוש ברוך הוא חסר בעולמו. אז אני יודע הרבה מאוד אנשים אומרים לי – תשמע הרב, זה גבוה, זה גבוה, אחרת זה לא עובד. אנחנו חייבים כולנו. האדם מה זה גבוה? אתה חייב להיות ישות אוניברסלית, אתה חייב להיות ישות חברתית, אתה חייב להיות ישות מדינית, אתה חייב להגיע לסיטואציה שבה אתה מבין מה קורה בעולם .

אסור ליהודי להיות תקוע בתוך הבית שלו עם רבע עוף ושלושת הילדים שלו. זה לא נכון. אז תתפלל לא להיות אינדיק. אתה תתפלל לדברים פעוטי ערך, כדי שיעשו אותך שמח. ושוב בסדר, אתה.. ויש את האמירה פה של רבי נחמן ואמירה כזאתי, ורבנו יונה בשערי תשובה אומר שיתפלל יהודי על כל דבר. כל דבר שהתפלל עליו, העיקר שיש לו כתובת אחת, העיקר שמתפלל. בסדר, בסדר, אתם יודעים, בהרגעה של הצדיקים את העמך (עמכה) זה בסדר, אבל זה לא תפילה. לא תפילה רצינית של צדיק, שהקב"ה רוצה להתייחס אליו ברצינות. תפילה של צדיק זה שהוא צריך לצאת לפה, לעולם ולהגיד, בעולם יש מגפה. זה לא בסדר שבעולם יש מגפה. אם יש מגפה זה סימן שיש חיסרון בעולם. חיסרון של האור האלוקי. בעולם יש מחלות אינספור. אנשים מתים ממחלות. בעולם יש חרדות. בעולם יש אובדנות. נתוני האובדנות של האנשים המתאבדים מטורפת. בעולם יש התבוללות גדולה מאוד. בעולם יש כפירה. בעולם יש טומאה. ואז, על זה אתה צריך להתפלל. על זה שאתה אומר לקדוש ברוך הוא, אני, אני רואה את החיסרון שלך בעולם. אבא אתה לא נמצא בבית פה. הבית שלך מתפורר, כי אתה לא נמצא בבית.

אז כאשר אנחנו מתפללים נניח אפילו בחונן הדעת, שאין דעת. כי כתוב "דעת אין, הבדלה מניין". הגאולה ,הגלות נקראת גלות הדעת, והגאולה נקראת גאולת הדעת. גאולת הדעת זה להבין. להבין את בוראנו .

להתחבר לבוראנו, לדעת את בוראנו. וכנ"ל לגבי שאר הדברים ב"רפאנו" ובכל שאר הדברים "את צמח דוד עבדך תצמיח" כל הדברים האלה "סלח להם כי חטאנו" וכל הדברים האלה, למעשה מבטאים את החיסרון של הקדוש ברוך הוא בעולמו. וככה צדיק בעצם צריך להתפלל. המושג של התפילה צריכה להיראות. אנחנו צריכים לראות את הפגם ביקום ולהבין איזה חיסרון בעצם קיים פה, ולהתפלל על החיסרון בשורשו. אפשר להתפלל לבן אדם ספציפי, אפשר, אמרתי הכל אפשרי. הרבנים פתחו לנו את הכל. בסדר גמור, אבל אני כרגע מדבר על תפילה בוגרת, על תפילה רמה, תפילה של צדיקים שבאמת אומרים יש כאן בכלל בעייתיות ,למשל אני שומע על יותר מידי רווקות, אני שומע על יותר מידי נשים שלא מצליחות להיכנס להריון, יש עניין של פקידת עקרות. בוא נראה איך אנחנו פוקדים עקרות? איפה האור האלוקי של תולדה בא לידי ביטוי. ואז נגיד הקדוש ברוך הוא, אתה אמרת לנו פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ויש פה עצירת ילודה. מה קרה?

למה, למה, למה עולם נעצר מילודה?

והתפילה היא לא רק תעשה שזה יקרה. נניח אדם באמת הוא עקר, אין לו ילדים, אז מה הוא בעצם יתפלל לקדוש ברוך הוא? תעשה שזה יקרה? בבקשה, פליז, אין לי, תן לי? כאילו הילד בא אליך ואומר אבא אני רוצה סוכריה נו פליז תן לי סוכריה אבוש וזה, אז האבא נכמרו רחמיו, ואומר, טוב יאללה קח. אבל אנחנו עכשיו רוצים לדבר על המהות של התפילה. אוקיי, צדיק עלה על מה לא בסדר בבריאה. הוא קולט שיש כאן חיסרון עצום של אורות מסיימים שבאים לידי ביטוי באנשים שמתגרשים או לא מתחתנים, ברווקות, בעניות ,באובדן גדול מאוד של רכוש, ואובדן גדול  מאוד של הון נכסים, מחלות, מלחמות ,1001 דברים. הוא יכול להתפלל על האורות האלה כן, או של שלום למלחמה, או של רפואה למחלות, או של שידוכים שיהיה זיווגים טובים או של פקידת עקרות וכולי. אבל בכל זה אתה צריך לדעת שהנחת רוח שצריכה להיות לך, כאדם שמתפלל, היא לא על זה שהזוג אומר לך, כבוד הרב תודה רבה, אנחנו באנו לפה לפני שנה, הרב ברך אותנו וברוך השם נושענו ונפקדנו. השמחה שלך צריכה להיות לאו דווקא מעצם העובדה שהנחת את דעתם .

מה שעשית ואהבת לרעך כמוך. השמחה שלך צריכה להיות מעצם העובדה שהקדוש ברוך הוא נענה לתפילה שלך, ועכשיו יש נוכחות שלו פה בעולם הזה. הילד הזה מעיד על הנוכחות שלו. שהורדת את האור האלוקי. האור האלוקי ירד .

בחב"ד הרבה פעמים אומרים שהם מתפללים שהאור האלוקי השכינה שהקדוש ברוך הוא ירד למטה מעשרה טפחים. הכוונה היא באמת שיהיה כאן שפע אלוקי שממלא את העולם הזה ומחזיר אותו על סידרו .

באמת לעולם הזה יש סדר. והסדר עצמו מעיד על נוכחות אלוקית. איך רואים את זה? למשל בחזון ישעיהו .

אז הוא כותב וגר זאב עם כבש, בחזון המפורסם. וגר זאב עם כבש. עכשיו אתה אומר, אתה יכול לתת מלא חזון הרי אתה נביא. תסתכל קצת יותר רחוק מכבש. זה מה שמטריד אותנו עכשיו, וגר זאב עם כבש? כאילו זה בעיה שלנו עכשיו? כאילו לעתיד לבוא של וגר זאב עם כבש כאילו בזה אתה רוצה לנחם אותי? זה חזון ישעיהו? חזון ישעיהו תגיד תהיה חברה מתוקנת, חברה פילנתרופית, יהיה פה גן עדן עלי אדמות, אתם תתנו זה לזה, יהיה לכם שפע, כל אחד יהיה מיליונר. אתה מספר לי על וגר זאב עם כבש? מה את רוצה לספר לי שהטבע מסתדר? שכאילו לא יתקפו. וממה זאב עכשיו יחיה? אריה כבקר יאכל תבן. וחלק מחזון ישעיהו שאם אתה דואג מה יקרה לאריות מי מה הם יהיו מוזנים? אל תדאג הוא כבקר יאכל תבן. הוא יאכל תבן כמו בקר. הוא יהיה צמחוני. במקום שהוא יהיה עכשיו קרניבור טורף, הוא יהיה צמחוני. מה זה ייתן לי שאריה יהיה צמחוני, זה חזון ישעיהו? אני מחכה כל כך הרבה לראות את הדבר הזה? אלא שכל הנבואות האלה מלמדות אותנו על סדר עולמי טבעי שורשי שזה נקרא לתקן עולם במלכות שדי, שאנחנו נראה את הטבע מתנהג לפי האלוקות.

ולכן כשאנחנו רואים שמשהו חסר בטבע, אנחנו מבינים שחסרה כאן האלוקות. אז בתפילה אנחנו צריכים להתחבר ולראות נניח אם אני חסר במשהו, האם זה גם חסר לכלל האנושות. האם זה חסר לנו כעם ?

ולהבין בעצם שיש כאן בעיה שהיא קצת יותר גדולה מאשר "השם, איבדתי כרגע את הפרנסה, אני נמצא בחל"ת, אני רוצה פרנסה, אני רק רוצה לפרנס את אשתי." צא קצת מעצמך. זה בסדר מה שאתה כמו שאמרתי, אבל בוא נראה בוא נצא. קיבלנו כולנו עכשיו מכה כלכלית מאוד גדולה בעקבות המקרונה הזאתי .

אוקיי אז חסר כאן משהו. משהו חסר פה.

אז אני רוצה להוביל אתכם לתפילה, שהתפילה היא צריכה את הדעת. והדעת עצמה צריכה להסתכל ולדעת על מה בעצם אני מתפלל על העולם. כתוב שאדם הראשון אומן בתפילה, וברר את כל העולמות כולם. ואז הוא התפלל ועדיין מתפלל, על כל החסרונות שעתידים להיות לאנושות ,אבל למעשה אילו אורות אלוקיים .

המטרה שלו הייתה להוריד אורות אלוקיים. והמטרה של כל זה, זה שאנחנו נבחין את האלוקות בתוך הטבע, לפי הסדר שלו. זאת אומרת אם אנחנו נגיע למצב של הרמוניה בטבע של "ונתתי גשמיכם בעיתו יורה ומלקוש ואספת דגנך תירושך ויצהרך ואכלת ושבעת איש תחת גפנו ותחת תאנתו וגר זאב עם כבש "אנחנו נבין שיש כאן נוכחות אלוקית אף על פי שזה נראה לנו מעולם גשמי. למעשה התפילה שלנו היא לא תיקון ברזולוציה של נקודה. התפילה שלנו היא בצורה של תיקון כללי. ותיקון של כל מה שקורה פה. ואם תגיד מה, אני בנאדם קטן כזה פעוט ,אני אבקש עכשיו דברים כאלה גדולים? אני יש לי את הבעיה עכשיו ,זאת היא מציקה לי. כואב לי אני אתפלל עליה. אמרתי בסדר, בסדר זה ומובן.

אבל תדעו לכם שגם אדם רגיל אדם, אחד יכול להפוך את כל העולם כולו. אני אתן לכם כמה

דוגמאות. אל תגידו לי זה צדיקים זה זה, זה פה זה שם. זה לא עניין של צדיקים. זה עניין של שימוש נכון בטבע הרוחני שלך. כהן גדול שהיה נכנס לקודש הקודשים פעם אחת בשנה ביום הכיפורים, הוא היה אומר לקדוש ברוך הוא שיוריד גשם והיה מבקש עוד איזה כמה דברים, והוא היה אומר, ואל תקשיב לתפילתם של עוברי דרכים. מה הכוונה בזה? שצריך להיות סדר בעולם. אתה צריך להיות קיים פה .

צריך להיות עיתים. סדר זמנים. שנה מסודרת. שלושה חודשים לאביב. שלושה חודשים לקיץ. שלושה חודשים לסתיו. שלושה חודשים לחורף. העצים צריכים לתת, הכל בזמן. יש לו יש לו זמנים מדויקים ,מחזוריות עם הרמוניה יוצאת מן הכלל. והכל עובד מתוקתק ורואים את הנוכחות האלוקית בתוך הטבע .והכהן הגדול אומר לו, אל תקשיב לתפילתם של עוברי דרכים. והוא לא אומר מי. צדיק לא צדיק, רשע לא רשע, כי מה קורה אצל עובר דרך? עובר דרך יכול לעבור בחורף, יורד עליו גשם. ואז הוא יכול להגיד לקדוש ברוך הוא יורד עכשיו גשם קר לי קר לי אני יורד עלי גשם. והקב"ה ברחמים שלו, יכול להרגיש את הבנאדם להפסיק את הגשם. אז הכהן הגדול מתפלל ואומר לו אל תקשיב לתפילתם של עוברי דרכים .

שמה זה עובר דרכים? זה יכול להיות אדם רגיל פשוט, הוא יכול להפסיק את הגשם לכל העולם. תקלטו, אדם אחד פשוט יכול. וצריך תפילתו של כהן גדול כדי לבטל את התפילה שלו .

אז הרבה פעמים אנחנו מזלזלים בתפילה שלנו ואנחנו לא קולטים שאנחנו פה כעוברי דרכים, אנחנו

בתפילה שלנו יכולים להביא שפע על כל העולם כולו, אם אנחנו מתפללים נכון. אז התפילה הנכונה היא לקלוט איפה החיסרון של הקדוש ברוך הוא נמצא .

עכשיו אני רוצה להסביר מה זה החיסרון של הקב"ה. זה יכול להיות הכל. אני מבקש את הקדוש ברוך הוא ואז באה הגאולה. זה נכון אבל יש גם בחינות שלו, ויש גם אורות שלו, ואני אסביר למה אני מתכוון .

בוא נניח שהילדים נשארו בבית בלי ההורים, ההורים יצאו הלכו לטייל, והילדים עשו כזה בלגן. אתם יודעים, שיחקו עם המעדנים ושמו את זה על הקירות והוציאו צבעים על הרצפה והדפים עפים באוויר, וכל הרהיטים הפוכים. אחד הילדים יכול להסתכל ולהגיד אבא חסר פה. כי אבא נורא נורא מסודר. אם הבעיה פה הוא היה עושה סדר. מישהו יכול לבוא ולהגיד, אמא חסרה פה. היא הייתה מנקה וככה ואז עוד פעם מישהו יכול לבוא ולהגיד אבא חסר פה כי אז לא יהיה פה כל כך בלגן, כי אבא אוהב שקט וסדר .

ואחר כך להגיד על אמא. אמא חסרה פה. וככה, להגיד את התפקידים של מה שאנחנו עושים .

אז אותו דבר אנחנו יכולים לפני שאנחנו מביאים את עצם האלוקות,  את עצם הנוכחות האלוקית, לפני שאנחנו מורידים אותו פה כדי לתקן עולם במלכות שדי, אנחנו צריכים להבין מה האורות שלו עושים פה .

אנחנו צריכים להבין מה האורות שלו עושים פה. זה מאוד חשוב. זאת אומרת תמיד יש לאנשים תפיסה

רוחנית כזאתי של בוא נעזוב את העולם הזה כי הוא פאסה. בוא נעלה לעולם של אור אין סוף. "אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות" ואותו אני רוצה. ואומרים לך, לא לא נכון, לא נכון יש עניין לתקן עולם במלכות שדי. הקדוש ברוך הוא רצה לעשות לעצמו דירה בתחתונים. מכיוון שהוא רצה לעשות לעצמו דירה בתחתונים הוא רוצה שיהיו שכינה והוא שוכן. היא השכינה והוא השוכן. היא השכינה והוא השוכן בה. ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו. לא החלפתי אותו.

אוקיי יש מקדש. הוא שוכן בתוכו. ולתקן עולם במלכות שדי, אני רוצה עולם ואני הנשמה בתוך אותו עולם. אבל אני רוצה עולם. אז ככה אדם צריך לדעת בעצם מה הוא עולם מתוקן. אז לא לחינם אנחנו לומדים את בראשית אנחנו לומדים קודם כל מה הקדוש ברוך הוא ברא, ומה הוא רוצה שיהיה. ומה הוא ברך. הוא גם ברך. "פרו ורבו ומלאו את השמיים ואת הארץ" אמר את זה על הציפורים. אפילו על העצים זה נאמר. אז אתה רואה שיש כאן עניין של ברכה. יש כאן עניין של פריה ורביה. אז אם אתה רואה שהפריה והרבייה  נעצרה אז זה סימן שהברכה האלוקית נעצרה.

יש כאן עניין של פריה ורביה. אז אם אתה רואה שהפריה ורביה נעצרה, אז סימן  שהברכה האלוקית נעצרה, האור האלוקי בתוך הטבע נעצר, ועליו אנחנו צריכים לבקש.

אני אתן לכם למשל דוגמה, בסדר? כדי שאתם תבינו על מה אני מדבר. הרבה פעמים אנחנו מבקשים שידוך או שיהיה ילדים, או שיהיה זה, ואתה הולך למישהו שיברך אותך. והרבה פעמים הוא מברך אותך וכאילו כלום לא קורה. מה שאנחנו לא יודעים זה שבכלל אור הברכה נחסר בעולם, כוח הברכה בכלל נחסר בעולם. אור הברכה, האור של הברכה לא קיים. אז אתה יכול לברך, אתה יכול להגיד אני מברך אותך שיהיה לך ילד, אבל האור של הברכה לא קיים.

אני רוצה להסביר למה אני מתכוון ואיך מביאים את אור הברכה, כי אני חושב שבזה אנחנו נסכם את השיעור, בעניין הזה של איך מתפללים על אור הברכה כי זה הדבר הכי חשוב. רוצה להסביר למה אני מתכוון. בזוהר הקדוש בתחילתו, בפרשת "בראשית", כתוב שהאותיות באו מסופן לתחילתן ובקשו בפני הקב"ה שיברא בכל אחת מהן בנפרד את העולם. כל אות רצתה שהקב"ה יברא בה את העולם ,יתחיל לברוא בה את העולם. כמובן שזה משל ויש לזה המון עומק, אבל הדברים הם כדלקמן: באה אות ת' בפני הקב"ה ואמרה לו, תברא בי את העולם כי אני נמצאת בחותם הטבעת שלך שהיא אמת, כי אתה כתבת "ה' אלוקיך אמת". אז אני נמצאת באמת, בסוף שלו, בחותם, אז תברא באמת כי אתה אמת. אמר לה נכון, אבל את גם נמצאת במילה מות. ויש לזה עומק, כן? אם את תדרשי שהאמת היא זאת שתשלוט בעולם, אפשר להגיע משמה גם למוות.

באה אות ש' אמרה לו, תברא בי את העולם שאני נמצאת בשם שלך שדי. אמר לה נכון, את נמצאת אבל גם במילה שקר. ככה כל האותיות עברו, כל אחת אמרה את היתרון שלה והוא אמר את החיסרון שלה .

עד שבאה לה האות ב'. האות ב' אמרה, תיברא בי את העולם, שאני אהיה הברכה שלך, אני אהיה מחברת עליונים ותחתונים. ואז הוא אמר לה, נכון, את האות שאיתה אני אברא את העולם כי את הברכה, איתך אני אברא את העולם, מחברת עליונים ותחתונים. לכן ברא את העולם ב"בראשית", באות ב' של בראשית. והמילה ברכה מחברת למעשה בין עליונים לבין תחתונים כי ברכה זה לשון הברכה .

הברכה זה כמו לעשות ברך. בגפן למשל אתה לוקח את אחד הענפים שלו, מבריך אותם, עושה ברך .

מבריך אותם לתוך הקרקע, תוקע אותו פנימה, הוא מתחיל להשריש. אתה יכול אחר כך לחתוך את הענף ויש לך עוד גפן. הפעולה נקראת "הברכה", הברכה זה שאתה.. זה חיבור. אוקי? אז הקב"ה אמר צריך לחבר את העליונים עם התחתונים, צריך לחבר. והחיבור של העליונים עם התחתונים נקרא "ברכה "ובגלל זה כתוב, "מה ישראל שואל מעמך, אל תקרא מה אלא מאה]."1[ יש מאה ברכות שאנחנו צריכים לברך כל יום. אז חסר בעולם אור הברכה.

איך משלימים את אור הברכה? אז התשובה היא ככה:

1. 1. חייבים לעשות את ההלכה של לברך מאה ברכות ביום. איך מברכים מאה ברכות ביום? אז יש לנו את ברכות השחר, יש לנו שלוש תפילות שבהן יש לנו תפילת שמונה עשרה ובהן יש תשע עשרה ברכות. יש לנו את ברכת המזון, יש ברכת אשר יצר ,ברכות הנהנין. איכשהו תגיע למצב שיש לך מאה ברכות ביום. ומגיעים, מגיעים, מגיעים בקלות. אם אתה שומר על הסדר הזה כמו שצריך מגיעים בקלות לזה שכל אדם פותח את הפה שלו ומוציא כל יום מאה ברכות. אז אתה מעצים את כוח הברכה. אז כוח הברכה מביא איתו את אור הברכה, כי אין אור בלי כלי .

אוקי.

דרך נוספת להעצים את אור הברכה היא לעשות את זה, היא לחבר עליונים ותחתונים. אתה צריך לדעת איך בעצמך אתה מחבר את העליונים עם התחתונים. באמצעות כוח התודעה. שוב, לא על ידי סייקיקיות ,הכוונה הבנה, צריכה להיות איזושהי הבנה שהתחתונים לא יכולים בלי העליונים. שזה מה שחסר בעולם הזה. למה אין את אור הברכה בעולם הזה? אנשים אומרים אנחנו יכולים להסתדר בלי הקב"ה, אני חולה אני אלך לרופא. חסר לי משהו, אני אקבל זריקה. אני רעב, אני אלך לעץ. אני רעב, אני אלך לסופר. כל דבר שכביכול חסר לאדם מה שפעם הפנייה המיידית היתה לקב"ה כי הוא היה השפע של הכול, פתאום היום אנשים מצאו אלטרנטיבות ואומרים אני לא צריך בשביל זה לפנות לכוח אלוקי, יש את זה פה .

והחלישו את אור הברכה.

לכן האדם צריך לראות אם חסר לו משהו, כל דבר, הוא צריך לפנות למקור השפע ולא לאלטרנטיבות החלופיות שנמצאות פה, כי הפניה לאלטרנטיבה החלופית שנמצאת פה וכביכול עוזרת, מבטלת את הצורך לפנות לקב"ה. אז כל מי שרוצה שתפילתו תהיה חזקה וכל מי שרוצה להעצים את תפילתו, צריך לדעת שהחיסרון הגדול ביותר היום של העולם זה שהחסירו את אור הברכה.

וכיצד החסירו את אור הברכה? שאנשים מצאו אלטרנטיבות חלופיות לכל דבר. לכל דבר. אתה רוצה זוגיות, מה הבעיה? אני מוצא אותה עכשיו באיזה פאב, מה הבעיה? מוצא אותה באיזה אתר באינטרנט .

מה הבעיה שלי לצאת? עשר נשים אני יכול לצאת ביום, מה הבעיה? מה זה, באינטרנט אתה מוצא את כל העולם. אני רוצה לאכול? פשש טלפון, מגש פיצה תוך עשר דקות מגיע אליך בחמישים שקל פיצה משפחתית. לא חסר כלום, מי חושב בכלל על הקב"ה? חסר מים, נביא מטורקיה, מי מתפלל לגשם ?

נביא מטורקיה, נביא ממישהו אחר, לא יודע מה. נמצא פתרון מה הבעיה? נתפיל מים. אוקי?

 יש מגיפה ?

חיסון, חיסון, קדימה. מכון ויצמן, חיסון, תיצרו חיסון. לא מתפללים לקב"ה. מחפשים מוצא, יש התקפה צבאית על מדינת ישראל? נו צה"ל, קדימה חיל אוויר, מערכת הטילים שלנו, קדימה.

איפה הקב"ה נמצא?

האישה טיפה התעכבה מללדת, טיפולי פוריות, בוא נוציא ביצית, בוא נקפיא אותה. בוא גם נביא זרע מגוי. אחר כך בגיל ארבעים כבר איבדו תקווה, אני כבר לא אתחתן, אני מכוערת, מי יתחתן איתי, בקושי יש לי הזרעה. אולי אני אקח את הביציות שלי, אני אקפיא אותן. כאילו הקב"ה לא קיים, האמונה לא קיימת. היכולת שעכשיו מציאות תשתנה לא קיימת. יש אלטרנטיבות חלופיות לתיקון המצב, בוא נשתמש בהן. והרבנים לצערי יש רבנים שמשתפים עם זה פעולה. וכאילו אין שום פניה יותר לקב"ה, הוא כאילו לא קיים. אומרים לי, מה תשמע הרב, אני התפללתי זה לא עבד.

אנחנו נדבר על זה בשיעורי התפילה הבאים איך תפילה נענית, באיזה נסיבות הן נענות. אבל אני אתן לזה כמובן משהו כבר עכשיו. אבל אני רוצה שאתם תבינו, המציאה של החלופות האלטרנטיביות, אשר ..האלטרנטיבות החלופיות של כל דבר שיש אותו היום במציאות, שכל חיסרון יש לך פה פתרון לו, עד כדימצב שאתה לא צריך בכלל להתפלל לקב"ה, זה איום ונורא. זה החליש מאוד את אור הברכה.

אז הקב"ה אומר, אוקי, אתם לא רוצים שאני אהיה פה? אתם מצליחים להסתדר לבד פה? טוב, ביי. ואז יש נתק בין העולם הרוחני לבין העולם הגשמי. ואם אנחנו רוצים להחזיר את האור האלוקי, אנחנו צריכים להתפלל על כל דבר, כל דבר, אתה צריך לדעת שהשפע שלו צריך להגיע מלמעלה. כי כשהשפע מגיע מלמעלה, מגיע גם כשפע שלם. אם אתם תנסו להיכנס להריון באמצעות הפריה מלאכותית לא יודע אם יצא ילד אחד, שני ילדים, שלושה ילדים. אם הם יצאו עם פגם או מום, אני לא יודע מה. לא ידוע. אבל אם אתה מתפלל לקב"ה בוודאי שהברכה היא ברכה שלמה. " יְבָרְֶכְךָ ה' וְיִשְמְֶרֶךָ: יֵָאֵר ה' פָָנָיו אֵֶלֶיךָ וִיחֻנֶָךָ:

יִָשָא ה' פָָנָיו אֵֶלֶיךָ וְיֵָשֵם ְלְךָ ָשָלוֹם". זאת אומרת, הברכות הן מגיעות עם השלמות שלהן, עם כל מה שצריך.

אני אתן טיפ, כמובן שצריך לדבר על זה, פשוט אנחנו נמצאים בסוף השיעור, לעניין של מענה הברכה ,

מענה על תפילה. כתוב, "ָקָרוֹב יְהָוָה לְָכָל קֹרְָאָיו לְֹכֹל אֲֶשֶר יִקְרָֻאֻהוּ בֶאֱֶמֶת". תפילה זה לא ללכת ולבכות ,

זה לא כמה מניפולטיבי הייתי על הקבר. תפילה היא תפילה של אמת. ברגע שהעומק של האדם, המהות שלו הזדעזעה והבינה שקיים פה חיסרון אלוקי גדול מאוד, והיא חושבת על טובתו של הקב"ה, טובתו של העולם, אז התפילה הזאת יותר בסבירות שהיא תענה. אני אדבר על זה. אבל אני אומר זה כאשר האדם מגיע למצב נואש, מצב שהוא מבין שאין עוד מלבדו, שיש רק אותו והוא היחידי שיכול לעזור לו, זה המציאות שבה התפילה נענית. ואנחנו צריכים כמובן לדבר על זה. אבל לא רציתי לפתור אתכם בלא כלום ולכן אני כרגע אמרתי את זה. אבל תשמעו עוד פעם את כל השיעור על התפילה ותבינו מה בעצם קרה בתפילה, איך מפעילים את התפילה ולמה תפילות לא נענו. ואני דיברתי ספציפית בשיעור הזה על החלשת אור הברכה.

ועכשיו אנחנו מדברים על חיזוק אור הברכה וצריך להבריך את האור האלוקי על ידי הבנה של מה הוא ,על ידי הבנה של מה הוא עושה, על ידי השימוש במאה ברכות ביום והבנה שאין מקור לשפע אחר. לא למצוא אלטרנטיבות חלופיות לכל תחום בחיים שלך, כן? אני לא מוצא בית אז אני אפעיל שלושה ארבעה סוכני נדל"ן. כמעט לכל נושא ממש אני שמתי לב, כמעט לכל נושא מישהו מצא פתרון אנושי. מישהו מצא פתרון פה איכשהו בעולם הזה, העיקר לא לפנות לקב"ה.

ורק באמת כשכלו כל הקיצים, זה אתה רואה אנשים למשל במטוס צונח לארץ, אז יש להם כמה רגעים אז הם פונים לבורא. או לחילופין כשמישהו עומד על ערש דווי והרופאים יוצאים ואומרים אין, זהו, אין מה לעשות, אז אתה רואה את האנשים מרימים, נושאים את עיניהם לשמים. כאשר יש חוסר אונים מוחלט .

אז אנחנו צריכים להגיע למצב של חוסר אונים מוחלט, שאין עוד מלבדו, יש רק אותו, והתפילה נעשית מתוך המקום הזה. ובזה אנחנו מחזקים את אור הברכה.

אני רוצה שתחשבו על זה. תעברו על מהלך השיעור הזה שוב. תעברו על המהלך, על האסטרטגיה שבניתי אותה כדי להביא לנקודה הזאתי. ותחשבו על זה ותקיימו את זה, כי כביכול הקב"ה לא צריך להיות פה, אנחנו מסתדרים בלעדיו. וזה דבר גרוע מאוד. זה דבר גרוע מאוד. וזה חלק ממה שהביא מקרונה שזה למעשה מגיפה בלי תרופה. הערכה שלי שזה ילך ויגבר. זה ילך ויעשה גרוע יותר. ואפילו יכול לבוא משהו עוד יותר גרוע בלא שום חיסון כי הקב"ה זקוק לתפילה, לאור התפילה, חסר פה את אור התפילה. אם אנחנו רוצים גאולה אנחנו חייבים את הנוכחות האלוקית. הנוכחות האלוקית יכולה לבוא רק על ידי נוכחות התפילה. אז קודם כל אנחנו יכולים לבקש אותו על ידי משהו. תרפא אותנו, אבל אחר כך אנחנו נבין שהפנייה אליו בעצם מורידה אותו לפה, מקשרת אותו לפה, ואז היא יכולה להכשיר את הדור לגאולה.

אנחנו לא מאחלים את זה. אני מקווה שזה יהיה בדרך אחרת לגמרי, אני מתפלל כל יום שכל המחלות האלה יעברו מן העולם, ואני מאחל שתשפ"א תהיה בלי שום מגיפה. כי אני חושב שאנחנו דווקא יכולים לעשות את זה עם האור האלוקי של הלמידה, עם האור האלוקי הטבעי שנמצא בתוכנו, עם האור האלוקי של אהבת חינם. אנחנו יכולים. אבל אם זה לא יצליח, להערכתי תבוא מגיפה שאין לה חיסון ותתחיל לחסל פה מיליונים. ואז לא תהיה לנו ברירה, אנחנו נצטרך לזעוק אליו כולנו, כל האנושות.

אז צריך לדעת איך הדברים האלה עובדים. אני חס ושלום לא בקטע של להפחיד, אני לא במקום הזה .

אני גם לא מאיים. אני חושש שככה זה יקרה. ככה זה נראה לי. אני בן אדם, יכול להיות שאני מדומיין ,תבטלו את המחשבה שלי. אבל נראה ככה, נראה שלשמה זה הולך מהסיבה הפשוטה שכאילו הוציאו את הקב"ה מהמשוואה. העולם הזה כביכול יכול להסתדר בלעדיו. ובתפילה גם כשאתה הולך להתפלל בבית כנסת, אתה צריך לבוא, להגיד לעצמך: אתה יודע למה אני נכנס לבית כנסת? כי אין עוד מלבדו, יש רק אותו. אין משהו שייתקן את העולם הזה. אתה לא הולך לבית כנסת כדי לצאת ידי חובתך, לעשות כן אמרתי שחרית, אמרתי מנחה, אמרתי ערבית כי ככה יהודי עושה, כי אני תלמיד חכם אז לא נעים לי לא להראות בבית הכנסת. לא, לא ככה. אתה מתפלל כי אתה מבין שאין מקור שפע אחר. ואז מחזקים מאוד את עניין היראה, עניין יראת הרוממות, יראה שתכליתה של היראה היא ההבנה שאין עוד מלבדו, יש רק אותו.

אני רוצה שתחשבו על זה בבקשה. בסדר? זה מאוד חשוב. ולאט לאט תכווננו את עצמכם למקום הזה. גם בשלום בית, גם בכל דבר. כל דבר ולו הכי קטן אתם צריכים לדעת, אין עוד מלבדו, יש רק אותו. הוא ייתן לכם את השפע לחיסרון שאתם נתקלים בו.  ברוכים תהיו.