Facebook

  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

ריכזנו בשבילכם קטלוג שיעורים מובחרים, מוגש באהבה, להזמנות  050-7662857/8 אפרת 

להמשך
והיו לבשר אחד - המסע ממשיך לחלק ב

והיו לבשר אחד - המסע ממשיך לחלק ב

 והיו לבשר אחד - מסע לימודים מרתק - חלק ב'- הרב אריק נווה , ימי ה' , 20:00-21:15

להמשך
  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
פרשת ניצבים | לא בשמים היא

פרשת ניצבים | לא בשמים היא

"בפרשה הזאת משה רבינו טורח, כביכול, להגיד לאדם "לא בשמים היא ולא מעבר לים כי קרוב הוא הדבר בפיך ובלבבך...

להמשך
פרשת "כי תבוא" | פתיחת הלב

פרשת "כי תבוא" | פתיחת הלב

השגיאה הגדולה של ימנו היא שאנשים מביטים על העולם החיצוני ומתרשמים ממנו. היום העולם הוא הישגי: אם בניתי, המצאתי, עשיתי...

להמשך
אדמה לעליון  | כיצד נשיב מיומניות אבודות

אדמה לעליון | כיצד נשיב מיומניות אבודות

צריך לדעת שיש מיומנויות בתורה שהלכו לאיבוד בגלות. כדי להקנות את המיומנות צריך רב צמוד רציני ויסודי שלא מוותר על...

להמשך

 

 

 

 



בס"ד

 

נקודה למחשבה-'מידת הביטחון' פרשת כי תצא /הרב אריק נווה

 

 

"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"

להגיד את המילה "כי תצא" זה אומר שאתה בטוח תצא, לא "אם אתה תצא" אלא "כי תצא" זה כשאתה תצא וזה אומר שאתה תצא.

מה האויב? האויב זה יצר הרע. האויב, מן הסתם, זה הכוחות המעכבים את ההתפתחות אל הרוחני.

 

מוזר שה' אומר "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ", אחד הדברים שבאמת צריך לזכור זה שיש לנו שני מושגים ביהדות:

1.     אמונה   2. ביטחון

הרבה מבלבלים בין שני המושגים האלה, בין אמונה בהקב"ה לבין ביטחון בקב"ה.

 

אמונהזו הדעת הנסתרת, אמונה נמצאת ב'כתר'. הרי בעץ החיים יש לנו 'כתר', 'חכמה', 'בינה' אח"כ יש לנו 'חסד' מימין, 'גבורה' משמאל, באמצע יש לנו 'תפארת', מימין 'נצח', משמאל 'הוד', באמצע 'יסוד', ולמטה באמצע 'מלכות'.  כל הקו האמצעי נקרא קו ה'דעת' שזה 'כתר' אחריו 'דעת' שזו לא ספירה שעומדת בפני עצמה אלא זה החיבור שבין ה'חכמה' לבין ה'בינה', מתחתיה בקו האמצעי יש לנו את ה'תפארת' אח"כ יש לנו את ה'יסוד' ואח"כ יש לנו את ה'מלכות'. כל הקו הזה נקרא קו ה'דעת'.

'דעת' זה חיבור בין ימין לבין שמאל, חיבור בין עליונים לבין תחתונים. חיבור זה התחברות זה אומר שהתחתונים מזדככים ונכנסים יותר פנימה וסופגים את הדעת הפנימית.

אז האמונה נמצאת ב'כתר' והיא נקראת 'דעת נסתרת' מכיון שהיא לא גלויה. כמו שלהבדיל אלף אלפי הבדלות, אנחנו קוראים לזה 'תת מודע' אבל זה לא בדיוק זה. אז הכוונה היא רק להסביר על משהו שהוא, כביכול, לא נגלה והוא נמצא ב'כתר', זו אמונה.

 

האמונה שלנו נקראת אמונה מתאמתת, האמונה שלנו מתאמתת כל הזמן.

האמונה אצלנו זה לא I Believe- אני חושב שזה קיים ולכן אני לא חייב להוכיח לך... אלא זה קיים ואני חייב להוכיח את זה לעצמי. אני מחזיק את זה, כביכול, כתזה ואני חייב ללכת להוכיח את התזה הזו.  אז זו האמונה אצלנו, אמונה מתאמתת כך קורא לזה רבינו בחיי. האמונה מתאמתת על ידי העקביות, לימוד התורה עצמה בעקביות. אנחנו מקבלים את התורה מהאר"י ז"ל בצורה של סיבה ומסובב, עילה ועילול מהקב"ה ומטה וברוורס מלמטה עד למעלה, וככה בהתחלה אנחנו מתחילים מהרגש פנימי לא מוסבר עד שאנחנו עוברים בצורה מושכלת על ידי המחשבה, על ידי הרגש והמידות ועל  ידי מעשים טובים באופן פיסי – מצוות והלכות - ולאט לאט בונים דעת שלמה מלמעלה עד למטה ומלמטה עד למעלה וזה נקרא 'אמונה מתאמתת'. זה אמונה.

 

ביטחון זה משהו אחר לגמרי. על סמך האמונה אנחנו צריכים לספוג ביטחון או לעבוד במסגרת ביטחון. לכאורה, ההתנהגות שלנו פה, בעולם הזה, היא מאוד חסרת ביטחון. יש לנו הרבה מאוד מכשולים שאנחנו קוראים להם 'מניעות', כתוצאה מהעדר כסף, העדר משאבים, העדר זמן, קשיים טכניים, כל כך הרבה דברים חוסמים אותנו בדרך מלעשות משהו ואנחנו נותנים לו לגטימציה.

בגשמי, למשל, אתה לא תלך להקים עסק סתם ככה, להגיד מחר בבוקר אני אקים איזה עסק קטן אם אין לך משאבים, אם אין לך תוכנית עסקית, אם אין לך מקום הגיוני למקם בו את העסק הזה אז זה עשוי לא להצליח. אתה צריך לבוא עם הון התחלתי, אתה צריך לבסס את זה על משאבים קיימים ראשונים.

 

ביהדות אנחנו צריכים לעבוד בלי משאבים, בלי כלום, צריכים להתפתח אל האין סוף, אל הדברים הכי גדולים שיכולים להיות ואין לך מושג איך לעשות את זה בכלל.ובכלל מן היהודי נדרשים ממנו, הרבה מאוד פעולות שאין לו מושג מאיפה להתחיל... לא צריך ללכת כל כך רחוק אפילו להתחיל ללמוד גמרא – אתה אומר אני לא יודע ארמית, אין לי מושג מה כתוב שם ואלי אני אטעה..? אולי אני אכנס לדימיונות? מבקשים ממני שאני אעשה פעולות של חסד, מי ישתף איתי פעולה? מי יסכים לתת לי כסף כדי לעשות חסד? כל דבר, למעשה, אתה מתחיל כגלמוד כמעט ואתה רוצה לעשות עוד טוב ואתה אומר מי יבטיח לי? מה הGuarantee(הערובה) שלי שזה יצליח? וכאן אין משאבים, אף אחד לא יכול להבטיח לך, כביכול, שום דבר אבל הביטחון הוא שהקב"ה ייעד אותי לזה!

הוא שם אותי והוליד אותי בשביל זה. הוא שם אותי ואמר לי תתפתח ואני צריך, למעשה, לפעול על סמך ה -Guarantee (הבטחה) הזה.

אם באמת אני אשים לעצמי כמטרה איזה יעד עסקי אז אף אחד לא מבטיח לי שום דבר. אם אני אשים לעצמי יעד שהעניין שלו סובב סביב הרצון לקבל לעצמי אף אחד לא מבטיח שום דבר, גם אם יהיה לי הון התחלתי וגם אם יהיה לי את כל העולם.

אבל אם אני מתחיל לבד במדבר ואני אומר לעצמי המטרה שלי כאן היא לעבוד את ה', לעשות מצוות והלכות ואני אתחיל להתבונן בדברים בסיסיים. אין עליי תורה, אין עליי שום דבר, אני לבד במדבר. אני אתחיל להגות מה אני זוכר "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ" אוקיי אתה אומר זה יהפוך אותי לצדיק?! הרבה יגידו לא. אז מלכתחילה אין מה להגות, אין מה לעשות רק להיכנס לעצבות, לשהות במדבר עד שאני אתייבש ואמות...

 

אבל אם היה לנו ביטחון, אז צריך לצאת למלחמה! מלחמה על הבורות כשאין לך שום כלים, כשאין לך שום דבר. ואז תגיד לעצמך אני זוכר "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ"? כן. בוא נהגה בזה, בוא נחשוב אולי אני אוציא מזה משהו. מה עוד אני זוכר? "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" בוא נהגה בזה, בוא נתבונן בזה, בוא נוציא מזה משהו. משהו מן המשהו מאיפה אנחנו יודעים מה אנחנו יכולים להוציא.

היו תקופות שהייתה מגיפה גדולה מאוד והעולם נותר 'שומם' כך כתוב.

'שומם' לא מבני אדם, 'שומם' מן החכמה. הייתה תמותה גדולה מאוד של תנאים, תמותה גדולה מאוד של צדיקים ואבדו הלכות, אבדו ספרים. אבד המון ידע.

ואתה אומר מה עכשיו?! ייאוש.

 

בתקופה מסוימת עתניאל בן קנז היה אדם שבפלפוליו חידש את כל ההלכות.

אנחנו עברנו שואה, החלטנו לעלות לא"י, להקים חומה ומגדל, לייבש את הביצות, להלחם. ברוך ה' היום אנחנו האימפריה הכלכלית הכי יציבה בעולם.

אנשים שראו משרפות, ראו שישה מיליון כָּלִים בלי תגובה, בלי מלחמה, בלי כלום.

מי נתן את הכוחות לעלות לספינות מעפילים ולעלות לארץ ישראל ולהקים את הכל מהתחלה?

 

אז זה הרעיון, שאם זה נמצא ב D. N. A(ד.נ.א) של היקוםוזה חלק מהייעוד שממילא אתה צריך לעשות אותו, אתה יכול לפעול בלי משאבים כי יש לך את המשאב הכי גדול בעולם שזה הקב"ה. לצאת למלחמות מטורפות בלי כלום בגלל שיש לך את הקב"ה. לא הזוי, לא פנטי אלא בצורה שהיא באמת נכונה, שהיא מקדמת התפתחות. אז כל דבר שאתה תעשה אותו בהחלט יעשה את זה.

לי יש ניסיון חיים שלם על הדבר הזה. חשבתי שאין מספיק הסברה של עומק התורה, של פנימיות התורה ואמרתי אני אצא ללמד את זה ולא היה לי כלום, שום דבר, רק רצון טוב. התחלתי עם עשרה אנשים ואז מישהו תפס אותי ואמר הרב זה חשוב אולי אני אגיד לכמה תלמידים שלי שנמצאים בתל אביב? ושם אני העברתי שיעור ל 20 איש, ומישהו אמר לי הרב זה חשוב אולי אני אעשה לך דיסקים? ומישהו אמר הרב אולי אני אתן לך טלפון? ומישהו אחר בא ואמר הרב אולי אני אתן לך אוטו? ולאט לאט אתה רואה שכל היקום עוזר לך, כל העולם עוזר לך "הבא ליטהר מסייעין בידו". אני רואה את זה עד היום.

 

יש הרבה פעמים שאנשים מבקשים ממני חסד או צדקה ואני אומר אין לי כלום, אין לי במשאבים אבל אני אומר צריך, צדקה זה צריך להוציא, לי אין אבל אני יכול לשונרר אז אני בא לשונרר כמעט בלי בושה וזה לא נעים, אף אחד זה לא נעים לו לעשות את הדבר הזה, להצטרך לאנשים ואתה רואה שאנשים פותחים את הלב ופותחים את הכיס יפה מאוד כי אתה לא מבקש לעצמך אתה עושה את מה שממילא אתה באת בשבילו לעולם. וזה נקרא ביטחון ועל הבסיס הזה אנחנו יוצאים למלחמה. ועל זה נאמר  "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ" כי אתה עושה ממילא את הייעוד שלך.

 

הנקודה למחשבה– ר' נחמן מברסלב אומר ככה: "אין ייאוש בעולם כלל" שלכאורה זה נשמע כמו עידוד של רבה. אבל זה לא עידוד הוא ממש אמר את זה אין ייאוש! ליהודי לא יכול להיות שיהיה ייאוש. יהודי נברא בצלם "בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו" אנחנו גדולים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.

ההידמות שלנו בצלם ובדמות היא בתודעה שלנו - אנחנו יכולים להגיע מתודעה מצומצמת עד לאין סוף. ויש לנו יעד תורה, מצוות, מעשים טובים והוא אמר לך תעשה את הייעוד שלך. לנו יש כל מיני מניעות בצורה של כל מיני דימיונות.

 

הנקודה למחשבה היא האם יש לי מספיק ביטחון לצאת החוצה לעולם הזה כשאין לי כלום אבל אני כל כך בוטח שבאמת זה יפתח. אני רואה קיר, אני רואה קירות בצורה של בני אדם ואנשים מייאשים וכל אחד זורק עליך כל מיני תארים – אתה פנאט, אתה כזה, אתה כזה, אבל האם יש לי ביטחון "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם השם אלוקינו..." האם יש לי את הביטחון הזה של ללכת ולעשות ולהגיד לעצמי - אני אעשה והקב"ה חייב להתגלות פה כי מה אני רוצה לעשות? אני רוצה לעשות צדקה, אני רוצה לעזור למשפחה, אני רוצה ללכת ללמוד, אני רוצה לגדול האם יכול להיות שהקב"ה יזמן לי את המורה הרוחני שלי? ככה כל אחד צריך לשאול את עצמו איפה הביטחון שלי?

 

להאמין – כל אחד תופס אותי הרב "אני מה זה מאמין אתה לא מכיר אותי אני בטח מה, אני מדליק נרות שבת!" בסדר זה אמונה.

אבל נשאלת השאלה האם יש ביטחון לצאת למלחמה אולטימטיבית, לצאת למלחמה על יצר הרע, על עקשנות, על קמצנות, על אגו, על עצב, על כעס. האם יש לנו באמת את הביטחון לקום ולעשות את זה? צריך להיות לנו מן הסתם.

אנחנו נמצאים בסוף, והמשיח כבר כאן ולצערי אפילו צריך לאגור קצת שימורים הולכת להיות מערכה לא פשוטה שהנותרים בה ישארו עם ביטחון. ביטחון זה ביטחון לא לצאת למלחמה של אקדחים וקפצונים אלא לצאת למלחמת היצר.

סוף סוף להרים את הכפפה ולהגיד אני יכול להיות צדיק.

 

נשאלת השאלה יש לך ביטחון להיות צדיק? יש לך ביטחון להקים את עצמך מלהיות בור ועם הארץ, כלומניק, שכל היום נכנע ליצר שלו, יש לך ביטחון לקום, להילחם בשם ה' ולהבין ולהאמין שאתה תהיה צדיק? זאת השאלה. בסוף ישאר רק מי שיש לו ביטחון.

 

הוקלט בנוה קדשך - בית מדרש לאחדות

www.nave.org.il

 

 

 

  • חדשים
  • נצפים
  • מומלצים